שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חג שבועות – על מה ולמה?

    שבועות, עצרת, ביכורים, מתן תורה, קציר - איך זכה חג כל כך קצר, לכל כך הרבה שמות? האם חגגו בתקופת המקדש את מתן התורה במועד זה? ומה הקשר לסוכות? הכירו את החג ששינה את פניו כמה פעמים עם השנים

    את נרות החג מדליקים רק עם צאת השבת ()
    את נרות החג מדליקים רק עם צאת השבת

     

    "וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים". חג הקציר, חג שבועות, יום הביכורים, עצרת, זמן מתן תורתנו - הרבה שמות לחג די צנוע, הנמשך יום אחד.

     

    הכול על שבועות - פרויקט מיוחד בשיתוף "צהר ":

       

    חג הקציר

    כך נקרא החג בפעם הראשונה שבה נזכר בתורה (שמות כ"ג, ט"ז), לרגל תחילת קציר החיטים. במעגל החגים החקלאיים, פסח הוא חג האביב - ראשית הפריחה; סוכות הוא חג האסיף - סוף עונת היבולים ותחילת הסתיו, ושבועות בתווך - חג הקציר.

     

    יום הביכורים

    כמעט כל מי שלמד בבית ספר יסודי בישראל, זוכר את חגיגת הביכורים בערב חג השבועות, ונשיאת הטנא המקושט תוך שירת "סלינו על כתפינו". אבל הזיהוי בין שבועות לבין חגיגת הביכורים איננו מדויק. החג נקרא בשם זה על שם קורבן שהקריבו בבית המקדש: מנחת הבכורים, או "שתי הלחם", בלשון חכמים - שני לחמים מתבואת החיטה החדשה, שהביאו בכדי לבטא את תחילת קציר החיטים.

     

    שבועות הוא גם המועד שממנו אפשר להתחיל להביא ביכורים מן הפירות, אבל סביר להניח שסלי ביכורי הפירות שהובאו מרחבי הארץ, הגיעו רק בשלב מאוחר יותר של הקיץ. פירות המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל: הגפן, התאנה והרימון, הזיתים והתמרים, עדיין לא הבשילו בתחילת סיוון. במסכת ביכורים שבמשנה מבואר, שנהגו להביא את הביכורים במשך כל הקיץ, עד חג האסיף (סוכות). קרוב לוודאי שבחג הסוכות היו בירושלים הרבה יותר מביאי ביכורים מבין עולי הרגל שבאו לחוג בה את חג האסיף, מאשר בחג השבועות שבו עדיין לא היה מה להביא.

     

    עצרת

    שם זה ניתן לחג על ידי חכמים, מפני שהוא יום ההשלמה של חג הפסח, וסיום ספירת העומר המחברת בין פסח לשבועות. שבועות מקביל ל"שמיני עצרת". כשם שזהו היום השמיני הנוסף לשבעת ימי הסוכות, שבועות הוא היום השמיני הנוסף לפסח.

     

    חג מתן תורה

    כבר בגן הילדים למדנו ששבועות הוא חג מתן תורה. כך גם חוגגים אותו בבתי הכנסת ובבתי המדרש – בלימוד תורה במשך הלילה, ובקריאת פרשת מתן תורה בבוקר. הצמדתו של מתן התורה לחג השבועות היא מאוחרת יחסית. במקורות חז"ל לא ניתן למצוא זהות בין שבועות למתן תורה. הסיבה לכך היא ששבועות הוא החג היחיד בתורה שאין לו תאריך, ונאמר רק שהוא חל ביום החמישים לספירת העומר, המתחילה ממחרת הפסח.

     

    לפיכך, התאריך של שבועות היה תלוי בשאלה אם חודש ניסן וחודש אייר היו שניהם מלאים, שניהם חסרים, או אחד מלא ואחד חסר. שבועות יכול היה לחול בה', ו', או ז' בסיוון, וממילא לא תמיד הייתה התאמה בין מועד החג לבין זמן מתן תורה. רק כשנקבע הלוח, התייצב החג בתאריך קבוע – ו' בסיוון בארץ ישראל, ובנוסף ב-ז' בסיוון ביום טוב שני של גלויות (בחוץ לארץ).

     

    יש אומרים ש"חג מתן תורה" העיקרי הוא בכלל ב-ז' בסיוון – המועד הנחוג בחו"ל. מעניין לציין שבתקופת בית שני היו כתות שסברו שספירת העומר מתחילה כפשוטו של מקרא: "ממחרת השבת", ולא למחרת יום טוב ראשון של פסח, ולפי דעתם, חג השבועות חל תמיד ביום ראשון, בין ה' לי"ד בסיוון.

     

    בסופו של דבר, שלושה גורמים פעלו לטובת מיקודו של חג השבועות סביב מתן תורה: ראשית, הקירבה בלוח בין שני האירועים. שנית, העובדה שהלוח התקבע וממילא שבועות אכן חל ביום מתן תורה או בצמוד אליו, והשלישית – שחג השבועות איבד את זוהרו אחרי החורבן, ונותר בלי שום מצווה מיוחדת. לא כפסח שיש לו חמץ ומצה וליל הסדר והגדה, ולא כסוכות שיש לו סוכה וארבעת המינים.

     

    תופעה דומה התרחשה גם בחג ה"עצרת" האחר בלוח השנה: חג שמיני עצרת. גם הוא חג שאין בו שום סממן ייחודי, ובמהלך הדורות הוא הפך להיות "חג שמחת תורה".

     

    בהיעדר מקדש, קורבנות וביכורים, נקבע עיקרו של חג השבועות כחג מתן תורה. זהו חלק מתופעה רחבה יותר, שהתרחשה
    בדורות שאחרי חורבן בית שני. בעקבות תקנותיו של רבן יוחנן בן זכאי, שהנהיג את המרכז ביבנה אחרי החורבן, הוסט המוקד של היהדות כולה מעבודת בית המקדש, לבית הכנסת ולבית המדרש. מעמד החכמים ופועלם החליף את מעמד הכהונה. לימוד התורה והתפילה באו במקומם של הקורבנות והמקדש. עם ישראל הפך מ"עם המקדש" ל"עם הספר".

     

    שינוי זה הוא שאִפשר לעם ישראל להתקיים לדורות, לא רק בלי מקדש ובלי ריבונות מדינית, אלא גם מפוזר ומפורד בכל הגלויות. לא ייפלא אפוא שאנו חוגגים ברוב עם ובהתפעמות יתירה את קבלת התורה ואת הלימוד בה, שהרי היא מוקד הזהות היהודית וייחודו של עם ישראל. כדברי רבי סעדיה גאון: "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה".

    פורסם לראשונה 21/05/2012 00:56

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ג'ו קוט
    סלינו על כתפינו? לביכורים יש עוד זמן
    צילום: ג'ו קוט
    מומלצים