שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הברירה הזיווגית: אנחנו בוחרות, אתם מחזרים

    "לא קיים מקרה אחד בטבע שבו הזכר, בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת, אינו מוכן לחזר אחרי נקבה ומחכה שהיא תעשה את הצעד. כשגבר מאותת לאשה שהוא לא יחזר אחריה ושזה יהיה התפקיד שלה במערכת היחסים – הוא בעצם מאותת לה שהוא מוותר על תפקידו כזכר במשוואה"

    שעת צהריים, אני יושבת בקפיטריה המשרדית עם ידידתי שרון ועם ידידי מיקי (שמות בדויים). לפתע נכנס לקפיטריה העובד החדש במשרד - גבר נאה, גבוה וחטוב. הוא מחייך אלינו, לוקח כוס מים ויוצא מהחדר. אני ושרון מחליפות מבטים רבי משמעות.

     

    עוד בנושא:

    "אבא שלך גנן" או איך לא מתחילים עם בחורה

    נשים יקרות, זו הסיבה שאני חושש להתחיל אתכן

    תסריטי שיחה למחזר המתחיל

     

    "איזה חתיך!", היא אומרת ומוסיפה: "אני חייבת לתפוס איתו שיחה. אולי אני אזמין אותו לשתות משהו. נראה לכם שהוא ירצה?". מיקי ממהר להשיב "לכי על זה, מה יש לך להפסיד?", ואילו אני נעה באי נוחות בכיסאי. "מה את חושבת?", שואלת אותי שרון, מביטה בי בעיניה הגדולות ומקווה למעט כנות. "אני חושבת שאת צריכה לתת לו לעשות את הצעד הראשון. תני לו ליזום", אני עונה לה לבסוף.

     

     

    "ולמה בדיוק את חושבת ככה? מה רע שאני אהיה זו שתיזום?", שואלת שרון בתוקפנות מסוימת. קצת קשה לי לענות על השאלה הזו, אני לא לגמרי בטוחה מה מפריע לי.

     

    "אני חושבת שהגבר הוא זה שצריך לחזר, לגשת לבחורה ולהתחיל איתה", אני עונה לשרון ולא מופתעת מההשתנקות הדרמטית שלה. "אוקיי, מי את ומה עשית עם הבחורה הליברלית שישבה פה לפני שנייה?", היא שואלת בעצבים. 

     

    "זו אני, אני עדיין כאן, עדיין ליברלית", אני עונה לה. "באמת? ולאן נעלמה הפמיניסטית הגאה? ככה זה נשים, הן בעד פמיניזם כל עוד זה נוח להן. אבל בענייני חיזור – שהגבר יהיה זה שיתאמץ, שיזום ושישקיע", אומר מיקי בשאט נפש.

     

    "לראשונה בחיי אני מסכימה עם מיקי. שוויון חל בכל תחומי החיים, גם בחיזור!", עונה שרון וכהוכחה לרצינותה היא קמה וממהרת לחפש אחר העובד החדש.

     

    מיקי ואני נשארים לבד. "מה הקטע שלך? את בחורה עם ראש פתוח בדרך כלל", הוא שואל ואני לא כל כך יודעת מה לענות לו. "אני פשוט חושבת שאם הוא היה מעוניין - הוא היה פותח בשיחה, ויוזם איתה את הקשר בעצמו", אני עונה לו. "אולי הוא ביישן? אולי הוא חסר ביטחון ובגלל זה הוא לא מתחיל איתה?", ממהר מיקי לענות ומוסיף: "ובכלל, זה לא מתאים לך לחשוב בצורה כל כך שמרנית. את רק מוכיחה שלמרות כל זיוני השכל הפמיניסטיים – עדיין יש לך דעות קדומות ומיושנות".

     

    האם מיקי ושרון צודקים? האם אני לוקה בפרימיטיביות? האם, אחרי הכל, אני עדיין נערה שמחכה בפאסיביות לאביר על הסוס הלבן? מדוע אני עדיין מעדיפה לראות נשים בתפקיד המסורתי של המחוזרות, ולא בתפקיד האקטיבי של המחזרות?

     

    האבולוציה של החיזור

    באותו ערב אני נתקלת במקרה במאמר בגיליון ישן של נשיונל ג'אוגרפיק, המסביר על התנהגויות חיזור שונות של בעלי חיים בטבע, תוך הסתמכות על כתבי דארווין. המאמר מדגים את אופני החיזור השונים: ישנו מין של ציפור המתחרה על לב הנקבות על ידי כך שהוא בונה להן סוכה. ישנם מינים אחרים של ציפורים שמטפחים נוצות מרהיבות. מינים מסוימים של יונקים נלחמים זה בזה, וכאשר הזכר החזק והאמיץ ביותר מנצח - הוא זוכה ביותר אפשרויות להזדווג עם בנות מינו.

     

    ישנם גם מינים של יונקים ושל ציפורים המביאים לנקבה המחוזרת תשורות של בשר ציד, על מנת לנסות ולשכנע אותה להיות אם צאצאיהם, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות. בכל מקרה, שלושה אלמנטים חזרו על עצמם במאמר: האחד הוא היוזמה והרצון של הזכר לעשות רושם ולהשקיע בחיזור אחר הנקבה, על מנת לשכנע אותה שתבחר בו.

     

    ישנם מינים שמנסות להרשים את הנקבות דרך הנוצות המרהיבות שלהם. טווס (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    ישנם מינים שמנסות להרשים את הנקבות דרך הנוצות המרהיבות שלהם. טווס(צילום: shutterstock)

     

    האלמנט השני הוא שהזכר בטבע משקיע זמן ומאמץ בחיזור, למרות שלא בטוח שהנקבה תיענה לו, והאלמנט השלישי הוא העובדה שהנקבה היא זו שקובעת את קצב החיזור, והיא זו שבוחרת את הזכר הראוי ביותר עבורה.

     

    צ'ארלס דארווין קרא לאלמנט הזה "הברירה הזיווגית". תיאורית הברירה הזיווגית התפתחה ונתנה מענה לשאלה - מדוע דווקא הנקבות הן אלו שבוחרות והזכרים הם אלו שמחזרים. חוקר בשם רוברט טריברס טען שבעוד שהזכרים מייצרים כמויות רבות של זרע, הנקבות מייצרות רק מספר נתון של ביציות. לכן הגיוני שהזכרים יתחרו ביניהם ויחפשו נקבות להפרות, ואילו הנקבות יהיו אלו שיבררו בין הזכרים הראויים ביותר שיפרו את ביציותיהן יקרות הערך.

     

    התשובה מדוע תפקיד החיזור מוטל דווקא על הגבר טמונה, ככל הנראה, אי שם באבולוציה. חלק קדום במוח הנקרא "המוח הזוחלי", היה קיים גם במוחותיהם של אבותינו הקדמונים. הוא מאותת לנו על הצורך להתרבות ולמצוא פרטנרים שמתאימים לנו.

     

    אך גברים ונשים הינם בעלי תפקידים שונים במשחק החיזור. לכל אחד מאיתנו יש תפקיד ברור ומוגדר. כמו בטבע, הזכרים האנושיים צריכים להשקיע בחיזור ולשכנע נקבות להזדווג איתם, והנקבות צריכות לדעת איך להיות מחוזרות ובסופו של דבר לבחור מבין שלל הזכרים.

     

    שני התפקידים חשובים באותה מידה. לא קיים מקרה אחד בטבע שבו הזכר, בשם אידיאולוגיה כזו או אחרת, אינו מוכן לחזר אחרי נקבה ומחכה שהיא תעשה את הצעד. כשגבר מאותת לאשה שהוא לא יחזר אחריה ושזה יהיה התפקיד שלה במערכת היחסים – הוא בעצם מאותת לה שהוא מוותר על תפקידו כזכר במשוואה.

     

    בסופו של דבר, אנחנו חלק בלתי נפרד מהטבע

    בהיסטוריה האנושית היו מהפכות כלכליות, תרבותיות וחברתיות. החברה שלנו אולי התקדמה, אבל אנחנו תמיד נהיה מה שאנחנו בבסיס: יצורים השייכים לטבע. לא מעל הטבע, לא שונה מהטבע – אלא חלק בלתי נפרד ממנו. ולשאלת הפמיניזם והקשרה לתחום החיזור: ובכן, אין קשר. פמיניזם היא אידיאולוגיה שהפכה לתנועה אשר עשתה דברים גדולים עבור נשים.

     

    זו תנועה שדאגה להחזיר לנשים את מעמדן הטבעי: להיות שוות ערך לגברים. אבל האם זה אומר שנשים ביקשו להפסיק להיות מחוזרות על ידי גברים? האם זה אומר שנשים ביקשו להפוך לגברים ולקחת על עצמן תפקידים של גברים? התשובה היא לא. המושג שוויון בין מינים הוא מתעתע: גבר לא יכול להיות אשה ואשה לא יכולה להיות גבר. הערך שלנו שווה, אבל אנחנו תמיד נהיה שונים.

     

     

    עם המסקנות הללו אני חוזרת לידידיי. "אני אוהב את התשובה שלך", אומר מיקי. "בטבע הנקבה דואגת לטפל בצאצאים, והזכר הולך לדרכו. הוא רק תורם זרע. אני בעד!".

     

    אבל התשובה של מיקי לא מדוייקת. אכן, ישנם מינים אשר הזכר הוא בבחינת תורם זרע והנקבה מגדלת לבד את הצאצאים. יתרה מזאת, ישנם מינים אשר הנקבות נוטשות את הצאצאים להסתדר לבד מיד עם בקיעת הביצים (אצל זוחלים).

     

    ישנם מינים אשר מגדלים את הצאצאים בקומונות, וישנם מינים אשר מגדלים את הצאצאים יחדיו, זכר ונקבה. לנו, ההומו ספיאנס, ניתנה זכות גדולה – לבחור לאיזה מין בטבע אנו רוצים להדמות.

     

    בואו להיות חברים של ערוץ יחסים גם בפייסבוק 

     

     

     

    • הדברים הנאמרים בכתבה הינם פרי השקפתה וניסיון חייה של הכותבת, ומטרתם לעורר דיון ולהביע דעה אישית בלבד. תודה לרחלי לנגפורד על ההסברים המדעיים והמקיפים הנוגעים למוח האדם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אלינור פרארה
    צילום: לירון מורגנשטרן
    צילום: shutterstock
    בוחרת מבין שלל הזכרים. אשה
    צילום: shutterstock
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים