שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng

    בנה ביתך: כך תבנו לבד מגדל מגורים

    פרויקט חדש מיוחד ל-ynet נדל"ן: בשבועות הקרובים נעקוב אחר הליך הקמת מגדל מגורים משותף ברמת גן, שלב אחרי שלב, כך שתוכלו לראות בעצמכם איך הליך הבנייה מתבצע. אז אם תמיד חלמתם להיות בנאים כשתהיו גדולים - הכתבה הזו בשבילכם

    מדי יום אנו עוברים בסמוך לגדרות פח התוחמות אתרי בנייה, חולפים תחת מנופי ענק המרחפים מעל מגדלי יוקרה חדשים - ולא ממש מבינים מה מתרחש מאחורי השלטים המתריעים בפנינו "סכנה! כאן בונים".

     

    במהלך חיינו נקנה, ככל הנראה, דירה אחת (או שתיים), ניסע על כביש חדש או נבקר במוזיאון שזה עתה נחנך. אולם ברוב המקרים יוצג בפנינו המוצר המוגמר, המוכן והמהוקצע - ולא ניחשף לתהליך הארוך והמרתק של הבנייה עצמה.

     

    דוגמא מוחשית לכך מתרחשת במהלך חיפוש אחר דירה חדשה. נציג המכירות יציג בפנינו את תוכנית הדירה, הבניין והסביבה, ואף ינסה להמחיש לנו את תמונת הנוף שאנחנו עתידים לראות מהמרפסת - באמצעות הדמייה ממוחשבת ותוכניות צבעוניות.

     

    מועד קבלת המפתח של הדירה מסכם תקופה ארוכה ומרתקת של אחד התהליכים המופלאים בעולם ההנדסה האזרחית - הפיכת תוכנית דו-ממדית למבנה בר קיימא, שבו יוכלו להתקיים בביטחון מאות בני אדם.

     

    על מנת להנגיש עבורכם את תהליך הבנייה, כך שתוכלו לראות בעצמכם כיצד הוא מתבצע, פתחנו במעקב אחר הקמת מגדל מגורים ברמת גן וקראנו למיזם הזה "פרויקט מתגלגל". את הפרויקט, כשמו כן הוא, נציג בכתבה הזו ובארבע כתבות נוספות. הפרויקט מלווה באופן שוטף את תהליך הקמת המגדל ומציג את מהלך הבנייה בפרויקט שעתיד לאכלס 96 משפחות ב-25 קומות.

     

    חזית דרומית - כך נראה הפרויקט המוגמר. אז בואו נתחיל (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    חזית דרומית - כך נראה הפרויקט המוגמר. אז בואו נתחיל(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    רגע לפני שמתחילים

    מגדל המגורים עליו נערך המעקב מוקם על אחד מעורקי התנועה העמוסים ביותר ברמת גן, ולכן מהווה אתגר הנדסי ולוגיסטי מיוחד לעוסקים בתכנונו, אך בעיקר לאלה העוסקים בהקמתו (הקבלן המבצע).

     

    הבנייה כוללת ארבע קומות של חניון תת-קרקעי, המכיל מקומות חניה ומחסנים עבור הדיירים; לובי כניסה גבוה (למעלה מחמישה מטרים); 23 קומות טיפוסיות (קומות שהגיאומטריה שלהן דומה), ובהן שני דגמים של דירות בנות ארבעה חדרים, ומעליהן שתי קומות נוספות - בהן ארבע דירות פנטהאוז.

     

    מעל קומות הפנטהאוזים נמצאת ה"קומה הטכנית", ובה ממוקמים מאגר מי השתייה והחירום של המגדל; חדר המכונות המשמש לטיפול וגישה למנועי המעליות; ומערכת מפוחים המשמשים לאוורור ויניקת עשן מהשטחים הציבוריים בשעת חירום. מעל הקומה הטכנית נבנה "משטח ריחוף" המשמש לחילוץ הדיירים באמצעות מסוק במידת הצורך. גובהו הכולל של המגדל עומד על כ-90 מטר.

     

    מעטפת הבניין (קירות הפונים אל החוץ) נבנתה באחת משיטות הבנייה המקובלות בישראל "שיטת ברנוביץ" (השיטת נפוצה בבנייה רוויה - בנייה לגובה). היא משולבת באלמנטי בטון היצוקים באתר (לדוגמא: תקרות, קורות ועמודים).

     

    הכנות ליציקת קירות - קומה 2 (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    הכנות ליציקת קירות - קומה 2(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    קדימה, אפשר להתחיל: תחילת העבודות - הקמת מבנה תחתון

    1. דיפון וחפירה: כדי לאפשר לקיים את עבודות החפירה בביטחה (עומק החפירה לחניון ולביסוס המגדל עומד על כ-16 מטרים), בוצע סקר ותיעוד מקיף של הבניינים והמבנים שמסביב למגרש. זאת על מנת לוודא שלא תהיה השפעה של החפירה על הסובב אותה (לרוב מדובר בבניינים בני למעלה מ-50 שנה).

     

    באופן מעשי, בשל אילוצים הנדסיים ובשל קרבתו של החניון לבניינים סמוכים, אין אפשרות לבצע חפירה לעומק של כ-16 מטרים ללא חיזוק דפנות החפירה - ובכך למנוע את התמוטטותן. חיזוק דפנות חפירה נקרא בשם "דיפון" והוא יכול להתבצע בכמה אופנים ושיטות ביצוע.

     

    בחירת שיטת בנייה בכלל, ובחירת שיטת דיפון בפרט, היא נגזרת של שיקולים מקצועיים רבים, ובהם סוג ואיכות הקרקע, שיקולים הנדסיים ושיקולי ביצוע, שיקולים כלכליים וכמובן המלצות יועץ הקרקע ומתכנן השלד (הקונסטרוקטור).

     

    השיטה שנבחרה לדיפון החפירה בפרויקט נקראת שיטת קידוח כלונסאות במכונת (C.F.A (continues flight auger - שיטה שנכנסה לשימוש נרחב בארץ בשני העשורים האחרונים. הכלונסאות בפרויקט משמשים לדיפון קירות החניון והם, למעשה, עמודי בטון שנוצקו אל תוך הקרקע ומשמשים לייצוב החפירה הפתוחה.

     

    בשיטה זו נעשים קידוחים אנכיים באמצעות מכונת קידוח ספירלית (הפועלת על בסיס עקרון הפעולת של הבורג) בכל היקף קירות החניון. הקידוח נעשה באמצעות החדרת בורג ספירלי לקרקע (הבורג הוא מקדח בקוטר הקדח הרצוי), כשבמרכזו של הבורג צינור חלול הסגור בקצהו התחתון בפקק. עם הגיע הבורג לעומק הרצוי, יפתח מפעיל המכונה את הפקק ויזרים בטון טרי לתחתית הקידוח.

     

    בשלב זה יחל תהליך השליפה של הבורג, כשהבטון הטרי ממלא את תחתית הבור וממשיך במילוי הבור כולו - עם עלייתו האיטית של התבריג. לאחר שהבור התמלא כולו בבטון טרי, יוחדר דרכו הברזל המיועד של האלמנט ובכך יהפך ל"כלונס" מ"בטון מזוין" (כלונס = עמוד הטמון בקרקע. זיון=ברזל).

     

    קידוח כלונסאות במכונת C.F.A (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    קידוח כלונסאות במכונת C.F.A(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    2. עבודות עיגון: עומק הכלונסאות נע בין 20-22 מטרים, כשחלקן שמחוץ לאדמה (החלק שנחשף לאחר עבודת החפירה) עשוי להגיע ל-14 מטרים. נתון זה מעיד על כלונס שטמון בקרקע בחלקו התחתון לעומק של כ-6 מטרים בלבד.

     

    בשל עבודת החפירה נוצר עומס רב המופעל על הכלונס, מאחר שהוצא מצידו האחד חומר החפירה עליו הוא נסמך. במצב כזה, הנטייה הטבעית של הכלונס היא התהפכות לכיוון החפירה ולכן יש צורך לעגן אותו אל חלקו החיצוני - זה הבא במגע עם הקרקע.

     

    אחת השיטות ההנדסיות למניעת התהפכות כלונסאות המשמשים לדיפון היא באמצעות ביצוע "עוגנים". עיגון הכלונסאות נעשה באמצעות כבלי פלדה, המוחדרים ומעוגנים לקרקע בכיוון הנגדי לכיוון אליו "ישאפו" הכלונסאות להתהפך. מאחר שהכלונסאות נוטים להתהפך ליכוון החפירה, יוחדרו עוגנים לכיוון השני ובכך יקטינו את העומסים על הכלונס - וימנעו את התהפכותו.

     

    החדרת הכבלים ("עוגנים") לקרקע נעשית לאחר שנקדח קדח אופקי באדמה (באמצעות מכונת קידוח אופקית), ולאחר מכן באמצעות "הדבקת" הכבלים לבטן האדמה. זאת על ידי מילוי בטון מיוחד בין הכבלים לקרקע (תהליך הנקרא "דיוס העוגן").

     

    לאחר קבלת חוזק הדבקה רצוי (החוזק ניתן ומוגדר על ידי המתכנן) מתבצע תהליך "דריכה" של העוגנים. בתהליך זה יוכנסו לעוגן באופן יזום מאמצי מתיחה (המתיחה נעשית באמצעות ג'ק הידראולי הדומה לפעולת המגבהה ברכב), מאמצים שהיכוון שלהם הפוך מכיוון המאמצים ש"ירגיש" הכלונס בשעה שירצה להתהפך. מאמצי המתיחה בעוגן ירסנו את מאמצי המתיחה שנוצרים בכלונס בשל הנטייה להתהפך - ולכן ימנעו אותה.

     

    עוגני קרקע - כבלי מתיחה "שתולים" (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    עוגני קרקע - כבלי מתיחה "שתולים"(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    3. הקמת עגורן: לאחר הגעת החפירה למפלס הרצוי, ימוקם העגורן - העתיד לשמש את צוותי העבודה החל מיום העבודה הראשון.

     

    מיקומו של העגורן יקבע משיקולי ביצוע וניהול האתר, מאחר שהוא צפוי לתת שירות לכל אורך הפרויקט, ויש לתת את הדעת למכלול שיקולים שאת רובם יש לצפות מראש (שטח כיסוי, שדה ראייה, אזורי העמסה, פירוק העגורן בתום הפרויקט ועוד).

     

    מיקום יסוד העגורן ביחס לחניון (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    מיקום יסוד העגורן ביחס לחניון(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    ביסוס העגורן נעשה על ידי "שתילת" רגלי פלדה בתיבת בטון, המשמשת כמשקולת לביסוס העגורן (בהמשך יתחברו חוליות העגורן לרגליים אלה). לאחר התחזקות הבטון יחוברו חוליות התורן בזו אחר זו, וכן תורכב הזרוע הקדמית והזרוע האחורית, ואמצעי ההרמה של העגורן.

     

    העמדת העגורן נעשית באמצעות עגורן נוסף (עגורן נייד), המשמש להנפת והרכבת אלמנטי העגורן. בשל המורכבות שבהקמה, נסגר הרחוב הסמוך לפרויקט, כמו גם נתיב התחבורה הציבורית הקרוב, ובכך התאפשרה עבודה בטוחה.

     

    העמדת עגורן - הרכבת זרוע קדמית (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    העמדת עגורן - הרכבת זרוע קדמית(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    4. חפירה: על מנת להגיע לתחתית החפירה, הוצאו מהאתר כ-5,000 מ"ק חול, ובכך אפשרו את תחילת עבודות הברזלנות עבור הביסוס (רפסודה).

     

    בתום החפירה הוצאו כלי החפירה על ידי הנפה באמצעות מנוף נייד, מאחר ובשלב זה אין גישה אל ומחוץ לחפירה באופן עצמאי על ידי הכלים עצמם (בשל צפיפות ומורכבות הפרויקט).

     

    עבודות חפירה - הכנות אחרונות לקראת סיום החפירה (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    עבודות חפירה - הכנות אחרונות לקראת סיום החפירה(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    הוצאת כלי חפירה מהבור - באמצעות מנוף נייד (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    הוצאת כלי חפירה מהבור - באמצעות מנוף נייד(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    סיום עבודות החפירה, העיגון והדיפון אפשרו את תחילת עבודות השלד והמבנה התחתון. האלמנט הבא שנוצק באתר הוא ה"רפסודה", המשמשת כביסוס לקומות החניון והמגדל. ההכנות ליציקת הרפסודה נמשכו כשלושה שבועות וכללו את סידור הברזל, את עבודת הטפסנות והכנת תשתית למערכות הניקוז וחשמל.

     

    בארבעת המאמרים הבאים נמשיך לסקור את עבודות השלד של החניון והמגדל, כמו גם את עבודות הגמר והפיתוח הסביבתי - עד למסירת המפתח לדיירי הפרויקט.

     

    ערבלי בטון בדרך לפריקת 1600 מ"ק של בטון עבור הרפסודה (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה) (באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)
    ערבלי בטון בדרך לפריקת 1600 מ"ק של בטון עבור הרפסודה(באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה)

     

    הכותב לירן לוין (.B.Sc הנדסה אזרחית) מנהל את הפרויקט מטעם הקבלן המבצע, ומלווה אותו מיומו הראשון ועד מסירת הדירות לדיירים, וכן מנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
    מגדל המגורים בתחילת דרכו. יש עוד מה לראות בהמשך
    באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
    מומלצים