שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סיפורו של חניון: פיקניק עם ערך מוסף
    ברחבי הארץ פזורים חניוני פיקניק שהוקמו במקומות שחלקם קשורים באתרים עתיקים, המשולבים במורשת ותולדות המדינה. לברוח מהחום, לשבת בצל העצים ולטייל בין דפי ההיסטוריה

    >> פתאום נהיה קיץ - אטרקציות ופעילויות לחופש הגדול

     

    יציאה לפיקניק בחיק הטבע יכולה להפוך לטיול-סיפור. ברחבי הארץ פזורים חניונים שהוקמו במקומות היסטוריים שחלקם קשורים באתרים עתיקים ואחרים בתקופות היסטוריות חשובות בתולדות העם והמדינה. כך אפשר לשבת בצל העצים ולטייל בין דפי ההיסטוריה.

     

    חניון עין זיוון

    בצל עצי אלון תולע על תוואי שביל הגולן הוקם חניון עין זיוון. קבוצת העצים הצפופים סוככים על שולחנות הפיקניק ולצדם שלושה משטחי אבן גדולים להקמת אוהלים בצורת חצי סהר וקיר מגן מעוצב מאבני שטח גולמיות.

     

    החניון הוא חלק מסיפור המקום וכך באופן לגמרי טבעי שוכנים זה לצד זה מתקני פיקניק וטנק שנלחם באזור בקרבות מלחמת יום הכיפורים. החניון הפך לאתר הנצחה לחללי גדוד סיור 134 . הגדוד הוקם בשנת 1971 והורכב מחיילים בשירות סדיר לצד מילואימניקים.


    צל מעל שולחנות הפיקניק. חניון עין זיוון (צילומים: יעקב שקולניק)

     

    הם נקראו לשדה הקרב עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים כדי לתגבר את כוח השריון של גדוד 179 שספג אבדות כבדות. בבוקר ה-7 באוקטובר הם נקלעו לקרב מול 30 טנקים שהגיעו מאזור חושנייה ובמשך מספר שעות הצליחו לפגוע ב- 22 מהם.

     

    מכיוון מזרח החלו להתקדם לעברם עשרות טנקים סוריים וגם מולם הם עמדו נחושים והצליחו לפגוע ברובם. במהלך ימי הלחימה הם יצאו למשימות נוספות ואיבדו 33 חיילים בקרבות הקשים. בתום המלחמה הגדוד פורק.

     

    הטנק שניצב בחניון השתתף בקרבות והובא למקום כחלק מאתר ההנצחה לזכר הנופלים. בצל עצי האלון ניצב לוח אבן שנושא את שמות הנופלים והמשפחות נוהגות להתכנס מדי שנה לציון יום הזיכרון. הגן המטופח משמש להם עדות שהחיים ממשיכים כשנערים צעירים מטפסים על הטנק ומצטלמים בתוך הצריח.

     

    איך מגיעים: מכביש 91 גשר בנות יעקב – עין זיוון, מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון.


    בצל עצי האלון ניצב לוח אבן שנושא את שמות הנופלים

     

    חניון דרדרה

    גשרון צר שנחבא בין גזעי עצי איקליפטוס גבוהי צמרת משמש כמעבר המקשר את חניון דרדרה לסביבה. הגשר עובר מעל פלג מים קטן ונכנס אל תוך סבך מוצל עם שולחנות וספסלי פיקניק. בשנת 1948 היה במקום קיבוץ בשם "אשמורה" שהוקם למרות הסיכון במיקומו המבודד.

     

    הדרך היחידה להגיע אליו הייתה על ידי שיט בסירה וחציית אגם החולה. מצד מזרח עבר גבול שסומן על ידי המנדט הבריטי בין ארץ ישראל לסוריה ומן העבר השני נפרשו ביצות החולה. בשנות ה-40 הוכנסו לפעולה אנשי קק"ל כדי לסייע למתיישבים. הם החלו להכשיר את הקרקעות והקימו משק חקלאי שהיה מבוסס על גידולי ירקות, מספוא ומטעים.

     

    ענף נוסף בעל חשיבות היה הדיג בשיתוף עם קיבוץ חולתה. ההגנה על הקיבוץ במלחמת העצמאות הייתה בלתי אפשרית והוא נעזב. חברי אשמורה ייסדו את קיבוץ אייל הסמוך לכפר סבא, ודרדרה ננטשה. קק"ל החלה לטפח ולטפל במקום, התקינה שלטים שמנציחים את זכר שלושת הלוחמים שנפלו על הגנת המקום. עמדת הבטון נותרה כפי שהייתה לפני קום המדינה והוצבו שלטי הסבר ותמונות מתקופות בעלות משמעות בתולדות הקיבוץ.

     

    איך מגיעים: מכביש עמק החולה (כביש 918). חוצים את הירדן ב"גשר הפקק" וממשיכים צפונה עוד כשני ק"מ, עד לשלט המפנה מזרחה לאתר. החניון נמצא במרחק כ-400 מטרים מהכביש.


    בשנת 1948 היה במקום קיבוץ. חניון דרדרה (צילום: יואל הורביץ)

     

    חניון חורשת בארותיים  

    חניון חורשת בארותיים הוא נווה מדבר בתוך וואדי קטן שמשך אליו את הרועים ועדרי הצאן עוד בימי קדם. צמד הבארות שנמצאים במקום קיבלו את השם באר משה ובאר אהרון. הערבים נהגו לכנות אותן ביריין, כלומר שני בארות והישראלים שדרגו את השם לבארותיים.

     

    באר אהרון יבשה במהלך השנים אבל סימני שפשוף החבלים על שפתה מעידים שהרוותה רבים מהנוודים שעברו במקום. הבארות היו פעילות עדיין בתקופת הטורקים שהקימו את מסילות הרכבת בסמוך למקורות מים. הם נזקקו למים כדי למלא את המיכלים שציננו את פעולת מנוע הקיטור.

     

    הבארות משתלבים בין חורשת עצי אשל ואיקליפטוס שקשורים בתקופה העות'מאנית. המושל הטורקי ג'מאל פשה הטיל על אליהו קראוזה, מנהל בית הספר החקלאי מקווה ישראל, לטעת חורשות במספר מקומות בנגב. אחד המקומות שנבחרו היה בארותיים. הפרויקט החל בשנת 1915 כשהמשימה הוטלה על בוגרי בית הספר שעמדו להתגייס.

     

    הם הפכו לפלוגת נוטעים ושתלו בבארותיים חורשת עצי אשל ושלושה עצי איקליפטוס שהפכו במהלך השנים לעצים מרשימים. קק"ל הקימה במהלך השנים חניון בצל העצים וכך ניתן לעצור ולנפוש בנגב גם בימות הקיץ הלוהטים.

     

    איך מגיעים: בכביש 40 לכיוון צומת טללים ומשם מערבה לניצנה בכביש 211. ליד כפר הנוער ניצנה פונים דרומה לכביש 2021 דרומה ומגיעים לאחר כ-10 ק"מ לחורשת בארותיים.


    עצי אשל הפרקים הפכו גדולים. חניון בארותיים (צילום: יעקב שקולניק)

     

    חניון תל שמרון 

    חניון תל שמרון הוא סיפור היסטורי שמתחיל בעולם הקדום ומסתיים בעידן החלל. הוא שוכן על תל עתיק בצל עצי אורן בלבו של עמק יזרעאל, ערש החקלאות הארץ ישראלית. כדי להגיע אליו מטפסים ברגל בשביל קצר אל ראש הגבעה שעליה נותר בסיסו של מגדל שמירה מבטון.

     

    קק"ל הקימה באתר מגדל תצפית מעץ שמשקיף אל מרחבי השדות, המטעים ובריכות הדגים של העמק. מהחניון יורד שביל הליכה במדרון המערבי ולמרגלותיו ניתן לראות את משטחי הבטון שעליהם הקימו אנשי מעברת שמרון את צריפיהם.

     

    מן העבר השני נמצא בית הקברות המפורסם של נהלל שבו קבורים אישים ידועים ביניהם משה דיין והאסטרונאוט אילן רמון. בית הקברות צופה אף הוא אל נופי העמק וסמוך אליו צומחים בצפיפות עצי שיטה מלבינה. לאורך המדרון הצפוני צומחים עצי אורן מרשימים שניטעו על ידי קק"ל בשנת 1935 לכבוד מלך אנגליה ג'ורג' החמישי, במלאות 25 שנים למלכותו על בריטניה.

     

    איך מגיעים: מכביש 75 עוברים את צומת נהלל ולאחר כ-700 מטרים פונים שמאלה בכביש המוביל לתימרת, נוסעים בו כ-100 מטרים ופונים שמאלה לעבר בית הקברות של נהלל. חונים ברחבת החניה הגדולה של בית הקברות, למרגלות תל שמרון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רונית סבירסקי
    היסטוריה של מלחמת יום כיפור. חניון עין זיוון
    צילום: רונית סבירסקי
    צילום: יואל הורביץ, קק"ל
    יש גם מים. חניון דרדרה
    צילום: יואל הורביץ, קק"ל
    מומלצים