שתף קטע נבחר

נלחמים בזיעה: איך להישאר יבשים ומריחים טוב

מה ההבדל בין דאודורנט לאנטי פרספירנט, ולמי מתאים כל סוג? האם דאודורנטים מסוכנים לבריאות? ומה כדאי לאכול כדי להתמודד עם הזעת יתר? כך תילחמו במטרד הקיץ הגדול ביותר

מי שמצא עצמו לאחרונה משתהה מול מדפי הדאודורנטים ברשתות הפארם, לא יכול היה להתעלם משלוש מגמות בולטות: יותר ויותר יצרנים מציינים שהמוצר שלהם מספק הגנה מזיעה לזמן ממושך (72-12 שעות), אינו מכיל אלומיניום ואינו מותיר כתמים.

 

שומרים על הבריאות (והשפיות) בקיץ:

 

אלא שרובנו לא יודעים שאלומיניום כלל לא מצוי בכל הדאודורנטים אלא רק באלה מסוג אנטי פרספירנט (ועל כך בהמשך), לרוב יש צורך לחזור על השימוש בדאודורנט פעמיים ביום לפחות, ובאשר לכתמים - אכן פחות ופחות דאודורנטים מותירים על הבגדים כתמים (ואם יש כתמים, הם יורדים בכביסה).

 

חשוב לדעת על זיעה

הזיעה שלנו כשהיא לעצמה נטולת ריח. הריח הוא תוצר של פירוק חיידקים השוכנים על העור (ולפי הרפואה הסינית, מושפע גם מהמזון שאנו אוכלים). גם השערות עצמן קולטות את הזיעה ומגדילות את שטח הפנים של הפעילות החיידקית, ועל כן יש היגיון בהסרתן כדי להפחית את ריח הזיעה.

 

שמירה גבוהה על היגיינה מסייעת לסלק את מרבצי החיידקים ולמנוע את התרבותם על העור, ובכך למנוע את הריח. כדי לעזור לגוף "לנשום" מומלץ ללבוש בגדים מאווררים העשויים מ-100% כותנה, ובמקרים חמורים יותר כדאי להשתמש בסבון אנטי בקטריאלי המפחית את כמות החיידקים השוכנים על העור באופן ניכר.

 

תפקידה של הזיעה להיות וסת תרמי טבעי שנועד לקרר את הגוף כשחם לו. בעומק הדרמיס (שכבת העור האמצעית) מצויים יותר משני מיליון בלוטות זיעה, כ-25 אלף מתוכן מצויות בבתי השחי.

 

בלוטות הזיעה נחלקות לשתי קבוצות: בלוטות אפוקריניות ובלוטות אקריניות. בלוטות אפוקריניות ממוקמות לרוב בצמידות לזקיקי השיער בבתי השחי, במפשעה ומסביב לפטמות. הן הופכות להיות פעילות בגיל ההתבגרות ומושפעות ממתח נפשי או מיני. הזיעה המופרשת מהן היא שמנונית וחומצית, ועיקר ריח הזעה נובע מהן.

 

הבלוטות האקריניות מצויות על העור כבר מגיל הינקות. הן מפוזרות על פני כל העור ובעיקר באזורים שמרבים להזיע בהם כמו המצח, הגב וכפות הידיים. הן מושפעות מחום גבוה או ממאמץ גופני, והפרשתן מורכבת בעיקר ממים ומסוגי מלחים.

 

את הדאודורנטים אפשר לחלק לשתי קבוצות: דאודורנטים רגילים (או טבעיים) הממסכים את ריח הזיעה, ודאודורנטים המונעים אותה (אנטי פרספירנטים).

 

דאודורנטים

מכילים חומרים שנועדו להשמיד את החיידקים ואת הפטריות שאחראים לפירוק הזיעה על העור, ולרוב הם מכילים גם חומרי בישום או תמציות ריח טבעיות כדי למסך את ריח הזיעה. חלק מהחומרים (פראבנים, בישום, אלכוהול) עלולים לגרום לאלרגיה בעור המתבטאת בגרד, באודם או בנפיחות. אם אתם מזהים את מקור הסיבה לרגישות, השתמשו בתכשיר שלא מכיל את החומר שאתם רגישים אליו או במוצר היפואלרגני.

 

הדאודורנטים מספקים רעננות למשך כמה שעות בלי לפגוע בתהליך הזיעה הטבעי של הגוף, ולכן הם מהווים פתרון יעיל לאנשים שאינם סובלים מזיעה מוגברת. משך ההגנה אינדיבידואלי מאוד ותלוי בגורמים כמו מזג האוויר, פעילות גופנית ומצב רגשי, אך רוב האנשים יצטרכו לתחזק את השימוש בדאודורנט לפחות פעם נוספת במהלך היום.

 

למרקם הדאודורנט (ג'ל, סטיק, ספריי, רול און, קרם) אין שום חשיבות מבחינת בריאות, וכיום גם תכשירי הספריי ידידותיים לסביבה ואינם גורמים נזק למשתמש או לאוזון.

 

ישנם גם דאודורנטים טבעיים המבוססים על שמנים אתריים ואינם מכילים חומרים החשודים כמזיקים כמו פראבנים, אלומיניום, בישום סינתטי וכימיקלים שונים, ולכן הם עשויים להיות פחות יעילים מדאודורנטים רגילים.

 

פרט לתכשירי הדאודורנט הטבעיים אפשר להיעזר גם באבן מינרלית. זהו דאודורנט קריסטל שנראה כמו אבן, ללא צבע וללא ריח (אפשר לרכוש בבתי הטבע). הוא מכיל אלומיניום סולפט (חומר טבעי), שמונע את ריח הזיעה בלי להיספג בעור. אף שזו תרכובת ידידותית וטבעית, בשימוש ממושך הוא עלול לעתים לגרום ליובש בעור.

 

הרוב צריכים להשתמש בדאודורנט לפחות עוד פעם ביום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הרוב צריכים להשתמש בדאודורנט לפחות עוד פעם ביום(צילום: shutterstock)

 

אנטי פרספירנטים

אלה הם דאודורנטים שעליהם מצוין הכיתוב Anti-Prespirant. אנטי פרספירנטים הם דאודורנטים שמכילים מלחי אלומיניום ומרכיביהם נחשבים כבטוחים ומאושרים על ידי ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי. אנטי פרספירנטים מתאימים לאנשים הסובלים מזיעה מוגברת, אף שהם לא תמיד מספקים מענה מלא.

 

בנוסף לחומרים אנטי בקטריאליים לסילוק החיידקים והפטריות מעל פני העור, האנטי פרספירנט מכיל מלחי אלומיניום שתפקידם לכווץ את בלוטות הזיעה ובכך להביא להפחתה בהפרשת הזיעה.

 

האלומיניום נחשב לחומר היחיד שהוכח כיעיל להפחתת עד כ-30% מכמות הזיעה, ויש לו כמה תרכובות (אלומיניום כלוריד, אלומיניום זירקוניום). מולקולת האלומיניום אמנם מזערית, אך היא מסוגלת לחדור לזרם הדם (בפרט לאחר גילוח בבית השחי).

 

עם זאת, למרות השמועות באינטרנט על הקשר בין השימוש באנטי פרספירנט לסרטן השד ואף שבספרות המקצועית יש הקושרים בין הצטברות אלומיניום בגוף למחלת האלצהיימר, ה-FDA הודיע שאין קשר בין שימוש באנטי פרספירנט למחלות אלה, בהסתמך על עבודות שנעשו בתחום.

 

האם האלומיניום חוסם את בלוטות הזיעה ובכך מפריע לתהליך הטבעי של הגוף להזיע? בשאלה זו ישנה מחלוקת. חלק מהיצרנים ומהדרמטולוגים מתנגדים לטענה זו ומסבירים כי המולקולה המזערית אינה מסוגלת לחסום את בלוטות הזיעה גם כשהיא מצויה בריכוזים גבוהים, וכי תכשירים המכילים אלומיניום מצמצמים את הפרשת הזיעה אך לא חוסמים אותה לחלוטין.

 

עם זאת, שוחרי הבריאות ודרמטולוגים אחרים טוענים שאצל חלק מהאנשים שימוש במוצרים שמכילים מלחי אלומיניום דווקא כן עלול לגרום לסתימה של בלוטות הזיעה שתגרום לנפיחות, לאודם, לגרד או לדלקת עורית. כך או כך, גם אם שימוש בתכשיר שמכיל אלומיניום גורם לגירוי בעור, הוא יחלוף בתוך כמה ימים מהפסקת השימוש.

 

כך תבחרו את הדאודורנט שלכם

  • דאודורנט טבעי: אינו מכיל פראבנים, אלכוהול וחומרי בישום. מתאים לאנשים שרגישים לאחד החומרים.

 

  • דאודורנט: מתאים לאנשים שאינם סובלים מזיעה מוגברת וזקוקים בעיקר לרענון ומיסוך הריח.

 

  • אנטי פרספירנט (Anti-Prespirant): מתאים לאנשים שהזיעה גורמת להם אי נוחות במהלך היום. אם אתם רגישים לתכשיר, השתמשו באנטי פרספירנט היפואלרגני.

 

מתי לקנות לילד דאודורנט?

ככלל, לילדים כדאי להסתפק במקלחות תכופות ולבישת בגדים מאווררים, ולהתחיל את השימוש בדאודורנט בתחילת גיל ההתבגרות, עם תחילת פעולתן של הבלוטות האפוקריניות.

 

אף שדאודורנט בפני עצמו אינו מזיק לילדים, כדאי לבחור בדאודורנט טבעי ללא פראבנים וחומרי בישום או בדאודורנט שאינו מכיל אלומיניום (דאודורנט שלא כתוב עליו "אנטי פרספירנט") כדי למנוע אלרגיה עורית. במצבי הזעה חריגים רצוי להיוועץ עם רופא המשפחה.

 

תפקידה של הזיעה להיות וסת תרמי טבעי (צילום: ויז'ואל/פוטוס) (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
תפקידה של הזיעה להיות וסת תרמי טבעי(צילום: ויז'ואל/פוטוס)
  

טיפולים משלימים להפחתת זיעה

נטורופתיה

  • מומלץ להימנע ממזונות "מחממים" (חריפים, מטוגנים, מזונות המכילים קפאין) כדי למנוע אפקט של חימום פנימי והזעה. מומלץ לצרוך מזונות קרים יותר כמו ירקות ירוקים המקררים את הגוף, ומזונות שלפי הרפואה הסינית מתגברים את האיברים האחראים על קירור הגוף (אורז, נבטים, שעועית, תפוז, חיטה, אגס, אבטיח, תפוח).

 

מומלץ להימנע ממזונות המאיצים את הפרשת הזיעה ועלולים להחריף את ריחה, כמו שום, סחוג, סלרי, חילבה, עירית, תבלינים מזרחיים.

 

  • אפשר לנטרל את ריח הזיעה באמצעות שתיית חצי לימון סחוט שלוש פעמים ביום או לעיסה של מזונות עשירים בכלורופיל, כמו פטרוזיליה טרייה (הכלורופיל סופג חלק מהארומה של המאכלים ובכך מקטין את עוצמת הריח).

 

פרחי באך

על פי הרפואה הסינית פחד וחרדה עלולים להגביר את תופעת ההזעה, ולכן מומלץ להשתמש בתערובות מיוחדות של תמציות פרחי באך. רצוי לפנות למומחה שיתאים את התערובת למטופל באופן אישי.

 

רפלקסולוגיה

עיסוי נקודות באזור הרגל המשפיעות על הכליות והריאות מאפשר לווסת את כמות הזיעה.

 

דיקור

טיפולי דיקור בנקודות שעובדות על הכליות והריאות, שעל פי הרפואה הסינית קשורות להזעה, עשוי להשיג תוצאות טובות בהפחתת הזיעה.

 

ביו פידבק

תהליך של אימון המאפשר למטופל ללמוד לווסת את תגובותיו הפיזיות הלא רצויות. הטיפול נעשה על ידי הצמדת חיישן למטופל, הקולט את האותות שהגוף מייצר ומעביר אותן למחשב. כך אפשר להמחיש תגובות פיזיולוגיות כמו רמת מתח, לחץ הדם ודופק, ולהתאים למטופל טכניקה (נשימה, דמיון מודרך) שתסייע לו לווסת את תגובותיו הפיזיולוגיות.

 

למשל, מטופל שמזיע באופן מוגזם כשהוא מתרגש, לומד להשפיע על רמת המתח וקצב הלב בעזרת תרגילי נשימה.

 

הטיפולים נעשים במרכזים לרפואה משלימה ומתאימים גם לילדים (לרוב נדרשים 15-10 טיפולים).

 

רפואה סינית: חרדה עלולה להגביר את תופעת ההזעה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
רפואה סינית: חרדה עלולה להגביר את תופעת ההזעה(צילום: shutterstock)
  

טיפול בהזעת יתר

כ-3% מהאוכלוסייה סובלים מזיעה מוגברת (ידיים מזיעות, כתמי זיעה מביכים בבתי השחי והרגשה של פגיעה באיכות החיים). לרוב, במקרים כאלה השימוש באנטי פרספירנטים אינו מספיק. ישנם ארבעה שלבי טיפול בהזעת יתר:

 

  • תכשירי מדף

התכשירים אנהידרול פורטה וספיריאל הם אנטי פרספירנטים שמכילים מינון גבוה של החומר הפעיל למניעת זיעה, אלומיניום כלוריד, ומפחיתים את הזיעה באופן ניכר. התכשירים בטוחים לשימוש (נמכרים בבית מרקחת ללא מרשם רופא), אך הריכוז הגבוה של החומר הפעיל מעלה את הסיכון לרגישות בעור.

 

  • דריוניק

מכשיר ביתי להפחתת הזעה בכפות הידיים והרגליים. המכשיר מורכב משני מגשים שמחוברות אליהם אלקטרודות המייצרות זרם חשמלי. כשהמטופל מניח את כפות ידיו או רגליו במגשים שמולאו במי ברז, המים מעבירים זרם חשמלי המשבש את פעילותן של בלוטות הזיעה וגורם לייבושן.

 

הטיפול במכשיר יעיל אך מחייב התמדה. יעילות הטיפול מספיקה עד חודש וחצי, אך אצל חלק מהאנשים היא מוגבלת. המכשיר לא מתאים לנשים הרות, ללוקים באפילפסיה או לבעלי הפרעות קצב לב או שתלים מתכתיים בגפיים.

 

מחיר: 2,200 שקל, להשיג בטל': 1-700-700-723

 

  • הזרקת בוטוקס

הבוטוקס הוא רעלן הגורם לשיתוק זמני של בלוטות הזיעה. היות שמנגנון ההזעה דומה לזה של מנגנון הפעולה של שרירי ההבעה, כשמזריקים בוטוקס בסמוך לבלוטות הזיעה, כמות הזיעה במקום יורדת באופן ניכר למשך כחצי שנה עד עשרה חודשים, והשפעתו פגה בהדרגה. הבוטוקס מספק פתרון מהיר ויעיל לכל אזורי הגוף (כפות הידיים, בתי השחי, הגב, הפנים), ללא סיבוכים או סיכונים (בהזרקה לפנים יש כמה מגבלות כדי לא לגרום לנפילת העפעף).

 

מחיר: כ-3,500 שקל לבתי השחי, כ-8,000 שקל לכפות הידיים, הטיפול נעשה על ידי רופאי עוד במכוני אסתטיקה

 

  • ניתוח להזעת יתר בכפות הידיים (סימפטקטומיה אנדוסקופית - ETS)

ניתוח ותיק שבמהלכו יוצרים חתך בבית השחי ומנתקים דרכו את העצבים שמפעילים את בלוטות הזיעה בכפות הידיים (אך נמצאות בבית החזה). הניתוח בלתי הפיך והוא עלול לגרום להזעה מפצה באזור אחר בדרגות חומרה שונות עד כדי פגיעה באיכות החיים. הניתוח כרוך באשפוז ללילה ובכמה ימי החלמה, שעלולים להיות כרוכים בתחושת כאב באזור הניתוח.

 

מחיר: הניתוח כלול בסל הבריאות.

 

  • ניתוח לגירוד בלוטות הזיעה בבית השחי

בניתוח מבצעים שני חתכים קטנים בבית השחי, ובאמצעות מכשור מיוחד הורסים דרכם את בלוטות הזיעה שמתחת לעור. הניתוח עלול לגרום להצטלקות בבית השחי וחלק מהמנותחים ימשיכו לסבול מהזעה במידה זו או אחרת (אולם אין תופעה של הזעה מפצה). היות שמדובר בניתוח חדש יחסית, יעילותו לא הוכחה מעבר לעשור.

 

הניתוח כרוך באשפוז יום ובכמה ימי החלמה שבהם עלולות להופיע תחושת כאב והגבלה בתנועת הידיים לכמה ימים.

 

מחיר: 14,000 שקל (אינו כלול בסל הבריאות)

 

מה כדאי לאכול כדי למנוע את ריח הזיעה

  • אגס

  • אורז
  • אבטיח
  • פטרוזיליה
  • נבטים
  • תפוח

 

מאכלים שמחריפים את ריח הזיעה

  • מטוגנים
  • חריף
  • קפאין
  • שום
  • חילבה
  • סלרי 

 

ייעוץ מקצועי: ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור, אסתטיקה ולייזר; ד"ר צחי וידר, מנהל מרפאות OR המתמחות בזיעה ובטיפול בבוטוקס; הרמן וויס, רוקח ויועץ מדעי לחברת סבוקלם לטיפול וטיפוח עור רגיש; ד"ר מרינה לנדאו, מומחית לרפואת עור ומין; חאתם עמשה, רוקח ראשי ברשת ניו פארם; דורית זכאי, רוקחת ראשית ברשת סופר פארם; נילי בלו־שוורץ, מדריכת ROC בישראל; ענת גרינשטיין, דוקטור לנטורופתיה (ND) ומרכזת מגמה נטורופתית בקולג' לרפואה משלימה ברמת אפעל; ד"ר מוטי לוי, רופא ראשי ברשת מרפאות כללית רפואה משלימה


 


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
שמירה גבוהה על היגיינה מסייעת לסלק את מרבצי החיידקים. הזעת יתר
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים