שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    "כוח לעובדים" עובר לשחק במגרש של הגדולים
    ניסיון העברת ועד עובדי הרכבת מההסתדרות לכוח לעובדים מעלה סימני שאלה לגבי ההבדל בין הגופים. האם להסתדרות יש מתחרה ללא מקורות מימון? ההסתדרות: "כוח לעובדים הוא כלי שרת לגילה אדרעי". כוח לעובדים: "אנחנו עדים לחשש ההסתדרות מקיומינו"

    גילה אדרעי, יו"ר ועד עובדי הרכבת (לשעבר?) לא ידעה כנראה שהיא מדליקה כזו להבה ומעוררת למעשה את השאלה הבאה: האם הסכסוך בין ועד עובדי הרכבת לבין ההסתדרות יביא למאבק כולל בין ההסתדרות החדשה לארגון "כוח לעובדים" וישפיע באופן דרמטי על מאזן הכוחות בין ארגון העובדים הוותיק - לארגון העובדים החדש? 

     

     

    האות לפתיחת המלחמה ניתן ביום רביעי לפני כשבועיים. הודעה מטעם ההסתדרות מסרה, כי יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, אבי ניסנקורן, השעה את אדרעי מתפקידה: "התנהלותה לא הותירה לי ברירה", כתב ניסנקורן.

     

    הרקע להשעיה הוא סכסוך מתוקשר בין עובדי הרכבת להנהלה סביב התוכנית להעביר למיקור חוץ חלק מעבודות התחזוקה. במסגרת הסכסוך, שיבשו העובדים את תנועת הרכבות ועוררו זעם ציבורי רב. בחודש מרס הושג הסכם בין העובדים להנהלה, שהבטיח שקט תעשייתי למשך שלוש שנים וחצי, אולם בהסתדרות טענו כי אדרעי סירבה להגיע לדיונים שעסקו בהסכם הקיבוצי החדש בין הוועד להנהלת הרכבת, והחליטו להדיחה מהתפקיד..

     

    מיהו הוועד המייצג?

    במקביל להדחתם, הודיעו חברי הוועד המודח כי הם נוטשים את ההסתדרות, ומאגדים את עובדי הרכבת  אחד מבסיסי כוחה המשמעותיים של ההסתדרות - בארגון המתחרה - כוח לעובדים. ארגון כוח לעובדים טען, כי יותר מ-1,000 מעובדי הרכבת עברו לשורותיו, ובכך הושג הרוב הדרוש להפיכתו לארגון המייצג של עובדי הרכבת, במקום ההסתדרות.

     

    ההסתדרות, מצידה, הודיעה על הקמתו של ועד עובדים חדש ואף הביאה ציטוטים מטעם חברי הוועד החדשים: "אחד מחברי הוועד החדש אמר כי ההסתדרות נתנה מאז ומתמיד גיבוי מלא לעובדי הרכבת....אין אחד שיכול להגיד שההסתדרות לא היתה איתנו", נמסר.

     

    עוד טענו בהסתדרות: "מדובר בוועד עובדים פורע חוק שמצא עיר מקלט בדמות ארגון עובדים אחר. כדי להתחמק מעונש ומהרחקה על-כך שהוא הפר חוק הוא פשוט הולך לארגון עובדים אחר שמסכים לקבל אותו.

     

    "ההסתדרות היא ארגון יציג ברכבת. עובדי הרכבת, כמעט כולם, הם חברי ההסתדרות. בימים האחרונים אשררו את חברותם, באמצעות חתימה על טפסי הצטרפות להסתדרות, יותר מ-51% מהעובדים. עובדים אלה אף ביטלו את חברותם בכוח לעובדים. לכן ההסתדרות גם במספרים הינה הארגון היציג".

     

    מנגד, האשימו אנשי כוח לעובדים את ההסתדרות באיומים ושלחו "תצהיר של עובד רכבת שהוגש לביה"ד הארצי בדבר האיומים המפורשים אשר השמיעו כלפיו נציגי ההסתדרות במטרה למנוע הצטרפותו לארגון כוח לעובדים".

     

    ב"כוח לעובדים" טענו: "ההסתדרות שכחה שציבור העובדים אינו שייך לה. כארגון עובדים עליה לייצג את רצון העובדים. מהלך של פיטורי ועד והצנחת פקיד הסתדרות שאינו עובד הינו מהלך חמור ובלתי דמוקרטי שאינו משקף את מערכות היחסים בין ארגוני עובדים ועובדים בעולם במאה ה-21".

     

    דיון שהתקיים אתמול בבית הדין לעבודה, סביב השאלה מיהו הארגון היציג, הסתיים ללא תוצאות.

     

    מי הם השחקנים?

    בהסתדרות, כמו כל ארגון גדול שנאבק בגוף קטן ממנו, מנסים להקטין את חשיבות הסכסוך. "אין מאבק בין שני הארגונים", מסבירים בהסתדרות. "רוב העובדים שמתארגנים מתאגדים בהסתדרות, די אם ניקח את הרשימה של השנים האחרונות, נראה יותר מ-60 אלף עובדים מכל הענפים אומרים את דברם ומעדיפים את ההסתדרות.

     

    "רוב רובם של העובדים המתאגדים מעדיפים את ההסתדרות, מתוך הבנה שההסתדרות פועלת למען שיפור מעמד העובדים ולא למטרות אחרות שארגונים אחרים פועלים עבורם, לרבות כוח לעובדים. הם פועלים מתוך הבנה שרק ארגון חזק שמאחוריו עומד כלל המשק יכול לאזן את הכוח של המעסיק שלהם".

     

    כוחה של ההסתדרות נסמך על כ-90 שנות פעילות, עוד מראשית המאה שעברה. הארגון הוקם תחת השם ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל בשנת 1920. בחלוף השנים היו מספר שינויים בגוף וב-1994 שונה שמו ל"הסתדרות העובדים הכללית החדשה".

     

    בהסתדרות חברים היום הוועדים החזקים ביותר במשק - מהנמלים, דרך חברות התעופה, חברות התעבורה, רשויות מקומיות, הבנקים, חברת החשמל כמו גם גופים קטנים, ולמעשה כמעט כל גוף שניתן להעלות על הדעת. כשההסתדרות מחליטה על שביתה, המשק משותק. בשנתיים האחרונות התאגדו בהסתדרות, כאמור, יותר מ-60 אלף עובדים ויש בה כיום 800 אלף עובדים.

     

    כוח לעובדים, לעומת זאת, קיים רק חמש שנים. הארגון הוקם בשנת 2007, ונכון לשנת 2012 מאוגדים בו כ-8,000 עובדים. הארגון מייצג למעלה מ-12 אלף עובדים.

     

    הארגון השיג עד היום 11 הסכמים קיבוציים, 10 מהם במקומות בהם לא הייתה בעבר עבודה מאורגנת. בין הישגי כוח לעובדים ניתן למנות את ההסכם הקיבוצי בחיפה כימיקלים צפון, והסכמים קיבוציים נוספים לעובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון, לסגל ההוראה באוניברסיטה הפתוחה, לעובדי מרכזי הטיפול במכורים לסמים, וכן במכון שכטר, בסינמטק ירושלים, ב"הבית של תמר", בקרן החדשה לישראל ובעמותות חסות הנוער. כוח עובדים אינו ממומן על ידי אף מפלגה.

     

    ייחודו של הארגון בהיותו ארגון עובדים דמוקרטי, מודל מקובל בצפון אירופה. על פי עקרונות המפתח של הארגון כל החלטה הנוגעת לעתידם של העובדים: חתימה על הסכמים; דחייתם, יציאה לשביתה וחזרה ממנה מחייבת הצבעה של כלל העובדים החברים בארגון במקום העבודה. על פי "כוח לעובדים" מדובר בגוף חסר זיקה פוליטית.

     

    ב"כוח לעובדים" מציינים כי "חיפה כימיקלים וועד הרכבת הן שני הוועדים ההסתדרותיים שעזבו את ההסתדרות לכוח לעובדים לאחר שהבינו כי הסכמים נחתמים מעל לראשם".

     

    הנהגת הארגון מורכבת מאסיפת נציגים - המכילה את ראשי הוועדים (סניפים בלשון הארגון) מתוכו נבחר צוות ארגון. (מעין ממשלת ארגון). הארגון לא מקבל מימון חיצוני ומתקיים מדמי החבר בכלל.בין מקימי הארגון: עו"ד איתי סבירסקי, ד"ר ליאת יקיר, ד"ר עמי וטורי ושי כהן .

     

    צוות הארגון בהנהגת כוח לעובדים מונה מספר גורמים: עליזה ידעי, איגוד מטפלות המשפחתונים, יעל קונש, יו”ר איגוד כללית רפואה משלימה, עמי וטורי, הסניף הכללי (ד"ר להיסטוריה), איתי סבירסקי, משפטן הארגון בסניף הכללי, שרון קיטרון,רכזת צוות ארגון, ניקולאי נוי טבך, סניף מדריכי השיקום, עמית רמון, סניף מורי תכנית היל”ה, פזית סגל, מתן ברוד וניצן תנעמי.

     

    מן הראוי לציין כי קיים שחקן שלישי בקרב ארגוני העובדים שאינו מעורב בנעשה ברכבת ישראל כרגע: הסתדרות העובדים הלאומית. ארגון זה הוקם בשנת 1934 מטעמם תנועת הרביזיוניסטים, מול ההסתדרות הכללית שהיתה שייכת למפא"י ההסטורית.

     

    לא מסלול התנגשות ראשון

    לא מדובר במאבק הראשון המתחולל בין כוח לעובדים לבין ההסתדרות החדשה. גם בשנת 2010 עמדו הארגונים על מסלול התנגשות לאחר שההסתדרות הגישה בקשה לבית הדין הארצי לעבודה למנוע את חתימת ההסכם הקיבוצי שגיבשה הנהלת האוניברסיטה הפתוחה מול כוח לעובדים.

     

    בסופו של דבר, בית הדין הארצי לעבודה דחה את עתירת ההסתדרות. כוח לעובדים נותר הארגון המייצג וההסכם שחתם עם הנהלת האוניברסיטה נשאר בתוקף.

     

    במסלול ההתנצחות בין הצדדים במקרה מפעל אקרשטיין, בשנת 2009, ההסתדרות היא זו שלקחה את הבכורה ונקבעה כארגון היציג. כך גם קרה גם במקרה של עובדי ש. ל.ה – חברת הבת של שירותי בריאות כללית.

     

    מנסים לעלות על הרכבת

    ההבדל בין המאבקים הקודמים למאבק הנוכחי הוא התשתית עליה שולטים עובדי הרכבת. במידה והם יעברו לארגון המתחרה, תאבד ההסתדרות שליטה במערכת מסילות הברזל, שסייעה לה רבות במסגרת מאבקיה השונים.

     

    כוח לעובדים רואה במאבק על עובדי הרכבת הזדמנות להפוך לשחקן השני בגודלו במשק, ולזנב בהסתדרות החדשה.

     

    הארגון אומר שהוא לא פועל במקומות בהם ישנו ועד מכהן. "הארגון גדל משמעותית כשעיקר הפונים הם ציבורים שלא מקבלים מענה בהסתדרות", אומרים בכוח לעובדים.

     

    בעמוד הבית של הארגון מפורסם מכתבה של אדרעי לעובדי הרכבת מה-5 ביולי. "אנחנו בעיצומו של רגע היסטורי. הקשיים אותם אנו חווים, הם חבלי הלידה של תקופה חדשה עבור ציבור העובדים ברכבת ישראל. אנחנו הולכים לקחת את ההגה ולנווט את עתידנו. לא עוד בריונות מטעם ההסתדרות שידיחו ועד שנבחר על ידכם וימנו על דעת עצמם ועד של בובות על חוט. לא עוד ועד “בגובה דשא”! שמפחד שההסתדרות תחתום הסכם מעליו ובניגוד לדעתו. לא עוד משא ומתן שנסגר בחדרי חדרים ללא ידיעת נציגי העובדים.

     

    "אנחנו פונים גם לאלו שעדיין מתלבטים, גם לאלו שנאלצו לחתום להסתדרות תחת מסע הלחצים, אנחנו פונים לכולכם/ן וקוראים לכם ליצור קשר עם נציגי הוועד האמיתיים או לפנות לקו החם של כוח לעובדים ולחתום על טופס הצטרפות לכוח לעובדים".

     

    בהסתדרות מגיבים בביטול, וטוענים שכוח לעובדים משמש כלי שרת בידי אדרעי. "היא פנתה אליהם, אם מחר בבוקר הם מתנערים ממנה - כל החותמים חוזרים אלינו, זה רק פלטפורמה שלה", טוענים בהסתדרות.

     

    בהסתדרות אומרים כי העובדות מדברות בעד עצמן: "למרות קיומם של כוח לעובדים וההסתדרות הלאומית, רוב רובם של העובדים, 99% מהם, מתאגדים בהסתדרות וזו התשובה הטובה ביותר".

     

    בכוח לעובדים אומרים בתגובה: "מדובר בספין של ההסתדרות וניסיון להסיט את הדיון מעניינים מהותיים. גם כאשר עמדה ההסתדרות מאחורי אדרעי, היא טיפחה את הדימוי של ראש הוועד כדמות אלימה ולצערינו גם כיום מתעלמת ההסתדרות מהשאלות המהותיות העומדות על הפרק. מדוע הסכם ההבנות עם ההנהלה לא מתקיים?".

     

    עוד טוענים בכוח לעובדים: "אנחנו מגנים על עובדים זה זמן רב, אלו עובדים שלא זכו לייצוג של איגוד מקצועי. אנחנו עדיין הארגון היחידי שמקים ועדים של עובדי קבלן. לגבי יחסינו להסתדרות אנחנו עדים לחשש ההסתדרות מקיומינו, כפי שבא לידי ביטוי בניסיון ההסתדרות לחבל בוועדים שהקמנו, גם בשלבים ראשוניים של הארגון. כל זאת משום שבהסתדרות מזהים בצדק שכוח לעובדים בניגוד לארגוני העובדים שקדמו לו, מהווה אלטרנטיבה רעיונית שנותנת ביטוי לרצון העובדים".

     

    אז מי ינצח בסופו של דבר במאבק על העובדים? קשה לדעת מה יכריע בית הדין. בין אם הוועד יועבר לכוח לעובדים, ובין אם יוותר בהסתדרות, כוח לעובדים עלתה לאחרונה לכותרות, נכנסה למגרש של הגדולים וקיבלה הרבה יותר סיקור משקיבלה אי פעם. אפילו שהכל נסוב סביב גילה אדרעי.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    גילה אדרעי - בעין הסערה
    צילום: מוטי קמחי
    צילום: עידו כהן
    כוח לעובדים
    צילום: עידו כהן
    יו"ר ההסתדרות עופר עיני
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים