שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: באדיבות לירן לוין, מהנדס אזרחי ומנהל אתר CivilEng
    שלב אחר שלב: כך בונים חניון תת-קרקעי
    פרויקט מיוחד ל-ynet נדל"ן: בשבועות הקרובים נעקוב אחר הליך הקמת מגדל מגורים משותף ברמת גן, שלב אחרי שלב, כך שתוכלו לראות בעצמכם איך הליך הבנייה מתבצע. והפעם: כך תבנו את חניון המגדל. המדריך לבניית מגדל מגורים - חלק שני

    מדי יום אנו עוברים ליד אתרי בנייה, חולפים תחת מנופי ענק - ולא מבינים מה מתרחש מאחורי השלטים המתריעים "סכנה! כאן בונים". על מנת להנגיש עבורכם את תהליך הבנייה, כך שתוכלו לראות בעצמכם כיצד הוא מתבצע, פתחנו במעקב אחר הקמת מגדל מגורים ברמת גן וקראנו למיזם הזה "פרויקט מתגלגל".

     

     

    את החלק הראשון של הפרויקט, שהוא בניית המבנה התחתון של מגדל המגורים, הצגנו לפני כשבועיים - וכעת הגיע הזמן לחלק השני, שכולל את המשך בניית

    המבנה התחתון והקמת החניון התת-קרקעי. נזכיר כי הפרויקט מלווה באופן שוטף את תהליך הקמת המגדל ומציג את מהלך הבנייה בפרויקט שעתיד לאכלס 96 משפחות ב-25 קומות. אז למה אתם מחכים? בואו נמשיך!

     

    קדימה, ממשיכים: מבנה תחתון

    1. ביסוס המגדל - הרפסודה: שיטת הביסוס של המגדל נבחרה להיות "רפסודה", עליה מונחים קומות החניון והמגדל עצמו. הבחירה בשיטת הביסוס תלויה במגוון רחב של שיקולים, ובין השאר ייבדקו סוג וחתך הקרקע, נוחות העבודה והבקרה על הביצוע וכמובן שיקולים כלכליים.

     

    תחילת העבודה על הרפסודה נעשית בשני פירי המעליות הצומחים מקומת החניון התחתונה (קומה 4-) ועולים עד לקומה הטכנית (קומה 26). תחתיתו של פיר המעליות נמוכה מתחתית הרפסודה, ובכך מאפשרת את מיקום אביזרי המעלית (גלגלות, משקולות, תושבות וכו'). בפרויקט זה שני פירי מעליות משמשים שלוש מעליות: שתי מעליות המיועדות לשמונה נוסעים (מעלית דופלקס) ומעלית נוספת ל-13 נוסעים (המאפשרת פינוי באמצעות אלונקה - בעת הצורך).

     

    על מנת לאפשר את תחילת עבודת הברזלנים על הרפסודה, נוצקת שכבה דקה של כחמישה ס"מ של בטון "רזה" (בטון בעל תכולת צמנט נמוכה, כלומר החלק של המלט מהתערובת), ובכך מתאפשרת עבודה נוחה של סידור השכבה הראשונה של הברזל. ברזל הרפסודה נקשר בשש שכבות שונות (שלוש שכבות תחתונות ושלוש שכבות עליונות), וכלל סידור של מאות מוטות בקטרים שבין 25-20 מילימטרים לכל כיוון.

     

    קשירת ברזל עליון לרפסודה (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    קשירת ברזל עליון לרפסודה(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
     

     

    גובה הרפסודה הוא כ-190 ס"מ והיא נוצקת כמקשה אחת ובכמות כוללת של כ-1,600 מ"ק בטון שהוכן על פי תערובת שתוכננה והותאמה לאלמנט בפרויקט זה. בשל מורכבות היציקה ומיקומו של המגדל, ההיערכות ליציקה נעשתה כחודש מוקדם יותר, וכללה, בין היתר, תיאום וסגירת הרחוב הסמוך, כמו גם סגירת נתיב התחבורה הציבורית. בנוסף להכנות הלוגיסטיות, הוקצו למשימה 18 מערבלי בטון משלושה מפעלי בטון שונים, שביצעו יחדיו כ-200 הובלות.

     

    היציקה נמשכה כ-14 שעות ונעשתה באמצעות שלוש משאבות בטון, שאיפשרו את הזרמת הבטון הטרי למפלס הרפסודה, הנמוך ב-16 מטרים מגובה הכביש עליהן הן עומדות.

     

    מערבלי בטון ממתינים ליציקת הרפסודה (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    מערבלי בטון ממתינים ליציקת הרפסודה(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    עם סיום היציקה, הוחלקה השכבה העליונה של הרפסודה, זו שתשמש בהמשך כרצפת המחסנים במפלס החניון התחתון.

     

    הרפסודה עם סיום היציקה (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    הרפסודה עם סיום היציקה(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    2. רצפה מונחת: הרצפה המונחת, כשמה כן היא, מונחת על תחתית החפירה, כלומר על הקרקע הטבעית שבבסיס החניון. הרצפה משמשת בחלקה לחניות רכבי הדיירים בקומה מינוס 4 וכמעבר לכלי הרכב העוברים בין מפלסי החניון (סך הכול 4 קומות חניון תת-קרקעיות).

     

    מבחינת קונסטרוקטיבית, הרצפה נשענת על "שן" מסביב לכל היקף הרפסודה, ומצדה השני על כלונסאות הדיפון של החניון. טרם יציקת רצפת החניון, החל קבלן האינסטלציה בהנחת צנרת ניקוז והולכת מים - מתחת לרצפה. צנרת זו עתידה לאסוף עודפי מים שעשויים להצטבר בתחתית המרתף מסיבות שונות (מי גשם, מים מגלגלי המכוניות, מים ממערכת הספרינקלרים וכו')

     

    הכנות לניקוז ברצפה המונחת (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    הכנות לניקוז ברצפה המונחת(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    3. קומות החניון: עם סיום יציקת הרפסודה, ורגע לפני שהופיעו הגשמים הראשונים - החלו העבודות על האלמנטים האנכיים של החניון (קירות עמודים קורות), כמו גם על הרצפה של החניון התחתון.

     

    היציקות בחניון נעשות בשני אופנים: יציקות קטנות המתקיימות מדי יום (קירות, עמודים וכו') באמצעות העגורן שבאתר. יציקות גדולות או יציקות מסובכות וממושכות (תקרות, יציקת כמה אלמנטים במקביל וכו') - באמצעות משאבה ניידת.

    אלמנטי הבטון שנוצקו בחניון כוללים את פירי המעליות, חדרי המדרגות והמדרגות עצמן, מחסנים ואלמנטים קונסטרוקטיביים נוספים כגון עמודים וקירות שיצמחו להיום חדרי ממ"ד - בקומות המגדל.

     

    קירות ועמודים מתחילים "לצמוח" מהרפסודה (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    קירות ועמודים מתחילים "לצמוח" מהרפסודה(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    בחניון המגדל ייבנו ארבע קומות חניון, כשהחיבור ביניהן ייעשה באמצעות רמפות - שיאפשרו מעבר לכלי הרכב של הדיירים ותנועה דו כיוונית לכל אורכו. הרמפה מעוגנת בשני צידיה: בצדה האחד לקירות הדיפון ובצדה השני לקירות הפנימיים של החניון.

     

    עוד במהלך ביצוע חפירת המרתף החל מו"מ עם חברות המתמחות בייצור תבניות (טפסות), וזאת כדי לאפשר חלון זמן של חודשיים לתכנון וייצור הטפסות. מועד קבלת הטפסות נקבע ליום לאחר סיום יציקת הרפסודה, מאחר שקבלת טפסות לפני מועד זה לא התאפשרה מפאת חוסר במקום אחסון בשטח הפרויקט.

     

    לפרויקט נבחרו שלוש מערכות של תבניות: סט ראשון משמש ליציקת התקרות של הקומות, סט שני משמש ליציקת קירות ועמודי הבניין וסט נוסף של תבניות מיוחדות - המשמשות ליציקת קירות החוץ של המגדל (יציקה ב"שיטת ברנוביץ" - הרחבה בנושא בכתבה הבאה).

     

    תבנית ליציקת עמוד בחתך I (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    תבנית ליציקת עמוד בחתך I(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    קשירת ברזל לעמודים (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    קשירת ברזל לעמודים(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    4. קירות בהיקף החניון: קיר הדיפון העשוי מכלונסאות יהווה את קירות החניון הסופיים. כדי לאפשר גימור נאות של הקירות, יש לצפות וליישר את הכלונסאות - ובכך להגיע לחזית קיר ישרה וחלקה.

     

    שתי חלופות נבחנו על מנת לבצוע את יישור קיר הדיפון - חלופה ראשונה היא יציקה משלימה של קיר ציפוי (יציקה מול תבנית) וחלופה שנייה היא התזת בטון על הכלונסאות עצמן. מטעמי נוחות הביצוע ולוחות הזמנים הצפופים - נבחרה השיטה השנייה. בשיטת התזת הבטון (Shotcrete) קירות הציפוי אינם על הנתיב הקריטי של לוחות הזמנים, וניתן לטפל בהם במקביל לשאר העבודות בבניין.

     

    התזת הבטון נעשית בשבעה שלבים: שטיפת הכלונסאות מעודפי חול באמצעות לחץ מים גבוה (קיטור), קידוח "קוצים" לכלונסאות דיפון, התזת בטון (שכבה

    דקה המשמשת כתשתית לאיטום), התזת חומר איטום, התקנת רשתות ברזל, התזת בטון, טיח וצבע.

     

    התזת בטון - קשירת ברזל והכנת קיר הכלונסאות להתזה. איטום הקירות ייעשה רק באיזורים ובקירות שהוגדרו לכך (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    התזת בטון - קשירת ברזל והכנת קיר הכלונסאות להתזה. איטום הקירות ייעשה רק באיזורים ובקירות שהוגדרו לכך(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    התזת בטון - מילוי ויישור קיר הכלונסאות (הקיר החיצוני של החניון) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    התזת בטון - מילוי ויישור קיר הכלונסאות (הקיר החיצוני של החניון)(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    התזת בטון - קיר הכלונסאות מוכן לטיח וצבע (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    התזת בטון - קיר הכלונסאות מוכן לטיח וצבע(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    5. רמפת כניסה לחניון: הכניסה לחניון מתבצעת באמצעות רמפת כניסה. רמפת הכניסה מהווה תקרה עבור חדר חברת החשמל וחדר הגנרטור ורצפה עבור מסעת כלי הרכב, בכניסה לחניון. מאחר שיש צורך בהכנסת ציוד לחדרים שמתחת לרמפה (הכנסה וטיפול בגנרטור, הכנסת שנאים של חברת החשמל וכו'), הושארו פתחים במסעה, מהם מתאפשרת גישה לחדרים אלה.

     

    חתך של רמפת הכניסה לחניון וחדר הטרנספורמציה הממוקם תחתיו (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    חתך של רמפת הכניסה לחניון וחדר הטרנספורמציה הממוקם תחתיו(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    הרמפה נשענת מעברה האחד על קיר הדיפון ומעברה השני על קיר הגרעין הצומח מהחניון. המפתח בין דפנות רמפת הכניסה הוא למעלה משישה מטרים, המהווים דרך כניסה ויציאה מהחניון התת-קרקעי. בשל העומסים הגבוהים הצפויים להתפתח בעקבות המשקלים של השנאים והגנרטור, נאלץ המתכנן להתמודד עם תכנון פתרונות לחיזוק התקרה - עליו הם מונחים.

     

    הפתרון שנבחר לביצוע התקרה הנושאת את חדרי החשמל והטרנספורמציה - יציקת תקרת ערוגות. תקרה הערוגות ידועה ביכולתה להתגבר על עומסים גבוהים (ביחס למשקלה הנמוך), ובכך לאפשר חגורת ביטחון אמינה לנשיאת המשקלים הצפויים להתפתח עליה.

     

    קשירת ברזל והכנות ליציקה - "תקרת ערוגות" (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng ) (צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )
    קשירת ברזל והכנות ליציקה - "תקרת ערוגות"(צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng )

     

    הכותב לירן לוין (.B.Sc הנדסה אזרחית) מנהל את הפרויקט מטעם הקבלן המבצע, ומלווה אותו מיומו הראשון ועד מסירת הדירות לדיירים, וכן מנהל אתר CivilEng - הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng
    באמת אפשר לבנות לבד?
    צילום: לירן לוין, מנהל אתר CivilEng
    מומלצים