שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: Shutterstock
    'המכנסיים לחצו במידה 62'; מידד רזה לבד 68 קילו
    כשהחליט מידד אביוני ש-145 קילו הם יותר מדי, הוא הכין תוכנית מפורטת לשנתיים הבאות: ירידה של חצי קילו בשבוע, דיווח שבועי למשפחה ולחברים, מתנות על הישגים וצילום התהליך. זה עבד - וכעת הוא מסביר איך זה יעבוד גם בשבילכם

    כשמידד אביוני, מתכנת בן 36, החליט להילחם במשקל העודף לפני שש שנים, הוא שלף את כל התותחים הכבדים: "אחד הדברים שהבנתי אחרי הרבה מאוד דיאטות שעשיתי במהלך החיים", הוא מספר בראיון ל-ynet, "הוא שכוח הרצון שלי לא יספיק לאורך זמן. הרי מספיק ערב אחד של עייפות ועצבים - והלכה הדיאטה.

     

    "אמרתי לעצמי שאני צריך עוד מנועים שימשכו אותי קדימה ולא יאפשרו לי להיכשל. ידעתי שאני צריך לחשק את עצמי, כי אין ברירה".

     

    • רזיתם ואתם מרגישים נהדר? כתבו לנו

     

    רזו בענק - עוד סיפורי הרזיה מדהימים:

     

    אביוני תמיד סבל מעודף משקל מסוים לעומת חבריו. "מילדות הייתי קצת יותר שמן", הוא אומר. "אבל זה לא קופץ עליך בבום, אלא בכל תקופה נוסף עליך רובד של עוד חמישה קילו, עוד עשרה קילו. זה מזדחל אליך בלי שאתה שם לב ולאט לאט אתה עולה במידות הבגדים. בסופו של דבר המכנסיים שלי הגיעו למידה 62, והרגשתי שהן קורעות אותי".

     

    על הקשיים החיצוניים שנלווים למשקל שיא של 145 קילו, נוספו בעיות בריאות שנתנו לאביוני עוד דחיפה בכיוון ההרזיה. "בדרך כלל אני אדם בריא", הוא מתאר, "אבל תקופה מסוימת סבלתי מכאבי ראש והתברר שלחץ הדם שלי גבוה. הרופאה אמרה שזה יכול להיות כתוצאה מההשמנה, והבנתי שחייבים לעשות משהו. 

     

    "היו אנשים שזרקו דברים כואבים על המשקל שלי, אמרו את האמת בצורה כואבת בפנים, בצורה שרק מכניסה אותך לכעס ולמבוכה וגורמת לפנות באופן טבעי לאכול. כי איפה תדחוף את רגשות המצוקה? באוכל".

     

    לאט לאט עולים במידות הבגדים. אביוני לפני הדיאטה (שמאל) ואחריה (צילום: חגית אביוני) (צילום: חגית אביוני)
    לאט לאט עולים במידות הבגדים. אביוני לפני הדיאטה (שמאל) ואחריה(צילום: חגית אביוני)

     

    הזדמנות לעשות את הבלתי אפשרי

    הצעד הראשון לשינוי אצל אביוני החל בזכות התוכנית האמריקנית "לרדת בגדול", ולאחר מכן גם בגרסתה הישראלית. "ראיתי שם אנשים שהם הרי אדם והצליחו להוריד עשרות קילוגרמים ולהיות בני אדם רזים", הוא מספר. "הם הוכיחו לי שזה אפשרי, אז למה לא אני?"

     

    אביוני הוריד תמונות של המשתתפים בתוכנית, לפני ואחרי ההרזיה, וצפה בפרקי העונות באדיקות. "ידעתי שזה לא יהיה פשוט, כי רוב האנשים לא מצליחים להגיע לתוצאה או לשמור עליה לאורך זמן, וגם הפיינליסטים בתוכנית עולים אחר כך. ידעתי שאני לוקח על עצמי משימה שהרוב המכריע לא מצליח בה.

     

    "הייתי רוצה להיות רזה מלכתחילה, אבל כאן הייתה לי הזדמנות לעשות את הבלתי אפשרי ולרדת 70 קילו. מבחינתי זו תעודה שלאדם רזה אין את היכולת להציג אותה".

     

    אביוני הרכיב לעצמו תפריט בעזרת הכתבות בערוץ הבריאות ב-ynet, כדבריו, חומרים נוספים באינטרנט וטיפים מספרה של אולגה רז. "הפחתתי באוכל, החלפתי דברים משמינים בפחות משמינים, וראיתי שאני יורד ועומד במטרה", הוא מסביר. "כשהירידה הפכה איטית יותר הוספתי פעילות גופנית חמישה ערבים בשבוע, אחר כך נרשמתי למכון ועשיתי שני אימונים ביום, ספינינג, קיקבוקס וכו'. שיעורים כאלה מאתגרים יותר כי אי אפשר להוריד בהם קצב.

     

    "כל הזמן שיניתי את התוכנית ועשיתי התאמות בתזונה ככל שרזיתי. הצבתי לעצמי יעדים קטנים - ירידה של חצי קילו כל פעם".

     

    "משימה שהרוב המכריע לא מצליח בה". אביוני לאורך התהליך (צילום: חגית אביוני) (צילום: חגית אביוני)
    "משימה שהרוב המכריע לא מצליח בה". אביוני לאורך התהליך(צילום: חגית אביוני)

     

    "הראש שלי - הגוף של דודי בלסר"

    כאמור, אביוני ידע שיזדקק לכל תמיכה שיוכל להשיג, והחליט לגייס את כולם למשימה. "רציתי שאנשים יעריכו אותי ויתגאו בי", הוא מתאר, "והיה נורא חשוב לי לא לאכזב. אז ידעתי שאני הולך לשים את עצמי על השולחן ולשתף את המשפחה ואת החברים כמה שיותר.

     

    "מהיום הראשון הצהרתי בפני כולם שאני הולך לרדת 70 קילו. עם חלק דיברתי באופן אישי ועם חלק במיילים, כי ידעתי שאני צריך קבוצת תמיכה אבל מסוג אחר. בקבוצה רגילה אתה יכול להיעלם אם לא ירדת, אם יש אירוע באותו שבוע וכו', ולא רציתי לאפשר לעצמי את היציאה הזאת.

     

    "הודעתי מראש לכולם שזה ייקח שנתיים, ושבכל יום ראשון בבוקר אדווח להם. אמרתי שאני מצפה שאם לא דיווחתי בעצמי הם יפנו אליי וישאלו אותי מה קורה. ראיתי את כל התהליך מול העיניים, וביקשתי מהמשפחה מתנות לכל ירידה של 20, 30 ו-40 קילו".

     

    אביוני לא הסתפק בכך, אלא תלה תמונות שלו לאורך הדרך גם במכון הכושר שבו הוא מתאמן. "צילמתי את התהליך מהרגע הראשון, ובכל ירידה משמעותית החלפתי את התמונה במכון. ואני בכלל אדם ביישן! אבל זה עזר לי, כי אנשים שאלו והתעניינו ושוב לא רציתי לאכזב אף אחד.

     

    "ביקשתי גם מאשתי הגרפיקאית שתכין תמונה של הראש שלי על הגוף של דודי בלסר, כדי שאוכל לשים על המקרר. השתמשתי בכל מנוע שחשבתי שימשוך אותי קדימה, כולל לשבת ולדמיין את עצמי רזה ואיך ארגיש.  

     

    "הדברים האלה עזרו לי להגדיל את רמת המחויבות שלי ואת הנכונות שלי להקרבה - להשקיע שעתיים בכל יום במקום לנוח בבית, להקריב זמן, אנרגיה וכסף".

     

    "לא רציתי לאכזב אף אחד". אביוני לפני הדיאטה (צילום: חגית אביוני) (צילום: חגית אביוני)
    "לא רציתי לאכזב אף אחד". אביוני לפני הדיאטה(צילום: חגית אביוני)

     

    "אמא שלי נבהלה כשראתה אותי"

    בתהליך שנמשך שנתיים רזה אביוני 68 קילו, וכעת הוא שוקל 77 קילו. הקשיים שהתעוררו בדרך, לדבריו, היו קשורים בעיקר בסיבות רגשיות. "נקודת התורפה היא לא בדיאטה, אלא בתיאום ציפיות עם עצמך וביכולת שלך למשוך את עצמך בתהליך לאורך שנים ולהפוך אותו לאורח חיים. כל דיאטה שתדבוק בה לאורך זה תעבוד.

     

    "היו לי בעיות בתהליך, במיוחד בערבים שבהם נטיתי לאכול יותר. הרי עד אז אכלתי מכל סיבה שהיא - עייפות, שמחה, עצבנות - לא משנה אם זה היה לטוב או לרע, רציתי אוכל.

     

    "לפעמים הרגשתי שהגוף נלחם בי ומתעקש לא לרדת, אבל ידעתי שבסוף הוא יישבר, ושכל עוד אמשיך זה פשוט יקרה".

     

    גם התמיכה הגדולה שלה זכה מהמשפחה לאורך הדרך החלה לקרטע מעט. "כשירדתי עשרות קילוגרמים הם פחדו שאגיע לאנורקסיה", הוא אומר, "וניסו למתן אותי. בסוף התהליך הם היו ממש בפאניקה, אמרו שאעצור ושאני מגזים. אמא שלי ממש נבהלה בכל פעם כשראתה אותי, כי היא הייתה רגילה לראות אותי בצורה מסוימת ופתאום הייתה צריכה לחבר תמונה חדשה בראש".

     

    אביוני הבין שתהליך ההרזיה הגיע לסיום, ושכעת המטרה היא לשמור על המשקל החדש לאורך זמן. העובדה שהירידה בשנתיים האלו הייתה מתונה סייעה לו להטמיע את ההרגלים החדשים. "זה אבסורד לחשוב שאפשר לגמור הכל בדיאטה של כמה ימים או שבועות. שלב השמירה הוא הרבה יותר קשה, משום שהמשפחה והחברים פחות לוחצים, ואתה מול עצמך.

     

    "אני ממשיך להישקל ולעדכן את המספרים באפליקציה בטלפון, ועברתי מהתמכרות לאוכל להתמכרות לספורט. התאהבתי במכון, בחרתי אימונים שכיף לי בהם ואני קודם כל משבץ את האימונים בלו"ז השבועי ורק אחר כך את שאר הדברים. חיי החברה במכון עוזרים לי להתמיד שם, והיום אני מסתכל בחרדה על האפשרות לקנות מכנסיים גדולים יותר".

     

    "פחדו שאגיע לאנורקסיה". אביוני לאורך התהליך (צילום: חגית אביוני) (צילום: חגית אביוני)
    "פחדו שאגיע לאנורקסיה". אביוני לאורך התהליך(צילום: חגית אביוני)

     

    צלחת עוגיות = בעיה

    בארבע השנים האחרונות אביוני שומר על משקלו. "זה שינה אותי מהקצה אל הקצה ונתן לי ביטחון לעשות גם שינוי מקצועי בחיים", הוא מספר. "הרגשתי שאני מסוגל לעשות הכל, ובמה שאשקיע זמן ואנרגיה - אצליח.

     

    "היום אני מרגיש נפלא, נחשק ובריא, קליל וספורטיבי. אני מרגיש בן אדם נורמלי ולא מתבייש יותר. ברור לי שבפנים אני עדיין שם עם תשוקה לאוכל, ואני לא יכול לעבור ליד צלחת עוגיות בלי שהיא תהיה במודעות בראש ובעיניים שלי. אני לא עובר ליד הצלחת הזאת כמו אדם רזה.

     

    "בתוך תוכי ההתניות, ההרגלים והרצונות עדיין שם ואני חושש מהם. אני יודע כל הזמן שאסור לי לוותר ולעזוב את המושכות, אלא להקפיד תמיד".

     

    חלק מהגילויים במצבו הרזה החדש היו עודפי עור שנאלץ להתמודד איתם. "שמעתי שמי שמרזה לאט לא נשאר עם עודפי עור", הוא אומר, "ויש אכן אלסטיות מסוימת אבל זה לא ב-100%. רזיתי לאט ואני לא אדם מבוגר, אבל הבטן והחזה נשארו רופסים במידה מסוימת, למרות כל תרגילי הבטן שאני עושה. הבנתי ששום מאמץ פיזי כבר לא יעזור".

     

    אביוני הגיע לד"ר טלי פרידמן מ"אסף הרופא" ("רופאה מדהימה שעזרה בכל התהליך"), ועבר ניתוח למתיחת בטן והרמת העכוז. בהמשך גם עבר ניתוח גנומסטיה, והיום הוא מרוצה מאוד. "עד אז הרגשתי שאני רזה, אבל רק עם בגדים. עודפי העור הפכו לסוג של שומן שבולט בצדדים, ורציתי ללכת מתישהו בלי חולצה ולהרגיש רזה".

     

    "הניתוחים השלימו לי את התהליך והיום אני מרגיש רזה. לראשונה בחיים אני גאה בגוף שלי ומרגיש ביטחון. שמתי לעצמי מטרה והשגתי אותה, וזה חיזק לי את הביטחון. המלחמה הבאה שלי היא להפוך את כל זה למלחמה קצת יותר קלה, לייצר איזון בחיים ושלא אצטרך לרוץ למכון בכל פעם שאכלתי קצת יותר מדי".

     

    עצות הדיאטה של מידד

    • אל תסתפקו בכוח הרצון שלכם כי הוא לבדו אינו מספיק. כל דבר שיכול לדחוף ולהניע למטרה הכרחי כדי להצליח.

     

    • להפוך את ההרזיה לעבודה של שעתיים ביום לכל החיים. אחרת חבל להתחיל.

     

    • לזכור שגם כשהשומן ירד, ההרגלים והתשוקה לאכול בכל מצב רוח אורבים תמיד בפינה. נסו להתמכר להרגלים החדשים וליהנות מהם, להחליף התמכרות אחת באחרת.

     

    • הכירו את החולשות שלכם וטפלו בהם. הלילה, למשל, עלול להיות אסון קלורי.

     

    • תכננו את הדרך בצעדים קטנים וברי השגה, ועקבו בדביקות אחרי העמידה ביעדים.

     

    • רזיתם ואתם מרגישים נהדר? כתבו לנו






    פורסם לראשונה 16/07/2012 21:48

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: חגית אביוני
    אנשים אמרו דברים כואבים על המשקל. מידד אביוני
    צילום: חגית אביוני
    שלום דוקטור
    מומלצים