שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    המשימה מאדים: הכשלונות
    לא פשוט לשלוח גשושית שתנחת על המאדים בהצלחה. לראייה, הנה כמה מבצעים שנכשלו אצל הרוסים, הסינים האנגלים וגם אצל האמריקאים שאיבדו מבצע בגלל בלבול בין אינצ'ים למטרים

    אפשר להבין את שמחת מהנדסי נאסא הבוקר לאחר הצלחת הנחתת "סקרנות'' על פני מאדים. מדובר בפורקן של מתח שהתצטבר במשך חודשים בעוד הרכב גומע דרך של יותר מחצי מיליארד ק"מ אל כוכב הלכת האדום, כשהרבה דברים יכולים היו להשתבש: החל מפגיעה של אסטרואיד קטן וזעיר, סופת שמש אימתנית, והחמור מכל – תקלה בחישובים לקראת הנחיתה בה עוברת החללית ממהירות של 22 אלף ק"מ בשעה למהירות כמעט אפסית.

     

    שמחת הניצחון מגיעה גם על רקע הידיעה שהרבה דברים השתבשו באמת ולא רק בתיאוריה במשימות קודמות. לצד הצלחות כמו הפיניקס, אופורטוניטי וספיריט  חצי מ-38 המשימות לכוכב הלכת האדום השתבשו בדרך זו או אחרת, גם אצל האמריקאים וגם אצל היפנים הסובייטים והבריטים.

     

    פייל במאדים 

    הכישלון המהדהד הראשון היה ב-1992. תקוות רבות נתלו במקפת של נאס"א, שהיתה אמורה לצלם את המאדים בפירוט הגדול ביותר עד אז, אולם ממש לפני כניסה למסלול אבד המגע עמה.

     

    Mars Observer, הדמייה  (צילום: נאסא) (צילום: נאסא)
    Mars Observer, הדמייה (צילום: נאסא)

     

    הרוסים, כמה שנים לאחר מכן, בשנת 1996, חוו כשלון עם הנחתת מארס96  (Mars96) כאשר השיגור נכשל. היפנים ניסו את מזלם בחללית נוזומי ששוגרה בשנת 1998 וגמאה דרך בת 5 שנים אל המאדים, אך לא הצליחה להיכנס למסלול סביבו.

     

    התקלה המוזרה מכולם היתה של ''המקפת אקלים מאדים'' (Mars Climate Orbiter) שנועדה לבדוק בהתאם לשמה את תנאי האקלים על המאדים. היא שוגרה ב-1998 ולאחר כשנה של מסע התרסקה אל קרקע הכוכב. הסיבה – בלבול של המהדסים האמריקאיים בין יחידות בשיטה המטרית לשיטה האמריקאית.

     

    כמה חודשים לאחר מכן, התרסקה אל קרקע המאדים הנחתת Mars Polar Lander של נאס"א, שנועדה לבדוק בין היתר, נוכחות מים בקוטב המאדים. 

     

    Mars Polar Lander - הדמייה (צילום: נאסא) (צילום: נאסא)
    Mars Polar Lander - הדמייה(צילום: נאסא)

     

    הכישלון הצורב האחרון היה של הבריטים. נאחזים בתפארת העבר נשלחה נחתת שנשאה את שמה של הביגל – הספינה שנשאה את דרווין אל תגליותיו. אולם בניגוד לדרווין, שחזר בשלום למולדתו, ניתק הקשר עם הביגל וגורלה לא נודע. הביגל היתה אמורה לחפור בקרקע המאדים ולבדוק את תכונותיה הכימיות. יש לציין שהמקפת Mars Express שנשאה את הביגל ליעדה, נכנסה למסלול סביב המאדים ושיגרה נתונים טובים מאוד באשר לנוכחות מים על פניו.

     

    כמה ימים לפני שיגור "סקרנות" בנובמבר 2011, נעשה נסיון לשגר את אחת מהתוכניות השאפתניות יותר של הרוסים: פובוס-גרנט (Fobos-Grunt), שהיתה

    אמורה להחזיר דגימות מירחו של המאדים, פובוס, לכדור הארץ בשנת 2014. יחד עמה הוטענה המקפת הסינית ינגהו 1 (Yinghuo-1) על הטיל. השיגור הצליח, אולם המכלול נותר במסלול סביב כדור הארץ ובינואר התרסקו שני הכלים לאוקיינוס.

     

    אופטימיות על הדרך

    אחת מהמשימות אל המאדים הייתה משימה "על הדרך", פשוטו כמשמעו, של החללית והנחתת רוזטה (Rosetta) של סוכנות החלל האירופאית, ששוגרה בטיל אריאן צרפתי במרס 2004, בדרכה אל השביט צורמיומוב-גרמסימנקו (67P/Churyumov–Gerasimenko), אליו תגיע בשנת 2014. החללית עברה ליד המאדים באחד הניסיונות הנועזים ביותר של תמרון חללי בפברואר 2007 - היא חלפה 250 ק"מ מעל פני הכוכב, כדי לקבל באמצעות הכבידה של כוכב הלכת האדום תאוצה שתגביר את מהירותה אל עבר היעד הסופי. התמרון הצליח וכעת החללית מצויה ב"שנת חורף" של דימום מכשירים, כשהיא שועטת אל עבר השביט. בינתיים היא גם שלחה תמונות של סלעים ליד האסטרואיד לוטיה.

     

     (צילום: gettyimages) (צילום: gettyimages)
    (צילום: gettyimages)

     

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ארז ארליכמן
    יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
     האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
    קוסמוס
    מומלצים