שתף קטע נבחר

ירידה מזערית באחוז הזכאים לבגרות בתשע"א

למרות הירידה המזערית באחוז הזכאים בקרב קבוצת הגיל, נרשמה עלייה קלה במגזר היהודי, שבו אחוז הזכאים עמד על 65%. עלייה באחוזים דומים נרשמה במגזר הערבי. עם זאת, עדיין כל נער שני בישראל מגיע לגיל 18 ללא תעודת בגרות

ירידה מזערית באחוז הזכאים לבגרות בשנת תשע"א: 48.1% זכאים לעומת 48.3 בשנה שקדמה לה. כך חשפו הבוקר שר החינוך גדעון סער ומנכ"לית משרדו דלית שטאובר, שהציגו את נתוני הבגרויות לשנת 2011 במסיבת עיתונאים של משרד החינוך בתל אביב. 50.2% מקרב הלא יהודים היו זכאים לבגרות, ולדברי שטאובר: "זהו אחוז הזכאות הגבוה ביותר במגזר הלא יהודי זה שבע שנים". 

 

עוד על חינוך ב-ynet:

שאפו לנוער: לפחות בפיזיקה יש לנו כסף וארד

המפקח על האזרחות פוטר: "לא החלטה מקצועית"

  

  ()
 

 

  ()

 

בקרב היהודים נרשמה עלייה קלה בנתונים: 64.6% זכאים בשנת תש"ע לעומת 65% בתשע"א. אך בקרב הלא יהודים (ללא ערביי מזרח ירושלים) נרשמה עלייה מתונה עוד יותר: מ-38% ל-38.2% זכאים לבגרות. מנכ"לית המשרד התייחסה לנתונים מקרב שכבת הלומדים (להבדיל מהנתונים שנוגעים לכלל שכבת הגיל), והדגישה: "יש לנו עלייה של 1.2% בזכאים לבגרות מקרב שכבת הלומדים. זו עלייה אבסולוטית במספר הזכאים".

 

מהנתונים עולה כי בקרב בנים שלמדו לבגרות בשנת תשע"א, 55.6% זכאים לבגרות, לעומת הבנות שאחוז הזכאיות בקרבן עמד על 63.6%. קבוצת הגיל המלאה שבה מדובר, כולל ערבים וחרדים, עמדה בשנת תשע"א על 120,315. אך מספר הלומדים בכיתות י"ב עמד על 96,717 בלבד. מתוכם ניגשו לבגרות 86,046 תלמידים, והיו זכאים לה לבסוף 57,878 נערים.

 

סער: הנתונים מוטים בגלל החרדים

שר החינוך הסביר: "הנתונים מלמדים על כך שהאפקטיביות של המערכת מול אוכלוסיית הלומדים ממשיכה להיות בסימן עלייה. אחוז הזכאים, גם יהודים וגם ערבים, הוא אפילו בשיא של כל הזמנים. כלומר יש יותר זכאים מקרב אוכלוסיית הלומדים לבגרות".

 

בקרב היהודים מנתה קבוצת הגיל 70,785 תלמידים (ללא חרדים), שמתוכם זכאים לבגרות 45,986. בקרב החרדים מנתה קבוצת הגיל 16,230 נערים ונערות, ומתוכם זכאים לבגרות 1,425, עלייה של 0.7 אחוזים לעומת השנה הקודמת. בקרב הלא יהודים: 27,278 בקבוצת הגיל, מתוכם למדו בי"ב 20,720. רק 10,407 מתוכם היו זכאים לבגרות לבסוף. 

 

סער הסביר כי הטבלאות מתייחסות "לאוכלוסיית השוואה לא רלוונטית, שבכלל לא לומדת במסלולים לבגרות, והיא מטה מאוד את הנתונים. יש ערים שמראש אחוזי הזכאות בהן הם נמוכים באופן יחסי, גם ערים שיש בהן ציבור חרדים גדול. הדבר הזה מעוות את הנתונים של המערכת".

 

  ()
 

גם שטאובר הסבירה כי הגידול באוכלוסיית החרדים והערבים, אותם "שינויים דמוגרפיים שמתחוללים בחברה", מדגימים "עם מה מתמודדת היום מערכת החינוך. מאחר שאחוז העלייה לזכאות נשען ברובו על המגזר היהודי, שהחלק היחסי שלו באוכלוסייה הולך ויורד, המאמץ והקפיצה בנתונים באוכלוסייה זו צריך להיות גבוה יחסית כדי שתהיה השפעה על האחוז הכולל".

 

השר התייחס ל"סוגיית בגרות איכותית", כשכיוון לכך שבשנים האחרונות ירדו היקפי הנבחנים ב-5 יחידות במקצועות הליבה. "זה דבר שחייב שיוקרן בשטח במפגשים הבאים עם המנהלים ברחבי הארץ  - לחדד מול השטח גם במודל שאנחנו מציגים וגם במודל של תגמול דיפרנציאלי את התובנה שהשטח יישפט לא רק על פי אחוזי הזכאות, אלא גם בסוגיה של בגרות איכותית. הדבר הזה הרבה פעמים עומד בסתירה. כתוצאה מזה היה ויסות של תלמידים למסלולים יותר קלים".

 

לדבריו, הסיכומים בנוגע לאחוזי הזכאים לא לוקחים בחשבון מסלולים אקסטרניים, ולכן "לפי הערכות האחוזים עוברים את ה-50%. נצטרך לבדוק מודל יותר מעודכן, רב-ממדי, שנותן לציבור הרחב תמונה מדויקת ומקיפה יותר".

 

אחוזי הזכאים לבגרות בשנת 2010 עמדו על 48.3%, הגבוה ביותר מאז שנת 2004. חלה עלייה של 2.8% בשיעור הזכאות לבגרות בקרב היהודים, ללא החרדים, מ-61.8% ל-64.6%, ועלייה של 3.3% בשיעור הזכאות לבגרות במגזר הלא-יהודי. עם זאת, במגזר הבדואי בדרום נרשמה ירידה של 1.2% ובמגזר הדרוזי ירידה של 0.9%. במגזר החרדי נרשמה עלייה של 1,600 תלמידים במספר הלומדים לבגרויות, אבל אחוז הזכאים נותר נמוך ואף ירד אז - מ-8.6% בתשס"ט ל-8.1% בתש"ע, נתון שהשתפר מעט השנה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נבחנים לבגרות (ארכיון)
צילום: רועי עידן
השר סער
צילום: מוטי קמחי
מומלצים