שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    מהו החיידק הכי מזהם בגוף - ואיך לנצחו בדרך טבעית

    ארגון הבריאות העולמי קבע שהוא החיידק השכיח ביותר בעולם בגרימת זיהומים באדם. הוא עמיד בפני החומציות שבקיבה, יכול לגרום לאולקוס ואפילו לסרטן בקיבה. נטורופתית מסבירה איך ניתן לאבחן אותו, למה כדאי לשלב בין טיפול קונבנציונלי וטבעי ומה התפריט המומלץ שיעזור להיפטר ממנו לנצח

    הליקובקטר פילורי הוא חיידק נפוץ ביותר, ורבים אפילו לא יודעים שהם נושאים אותו. לא ברור לגמרי איך נדבקים בו ואיך הוא עובר, אך הסבירות היא שזה קורה באמצעות מגע עם צואה או רוק. 

     

     עוד כתבות בריאות ב-ynet:

     

    בין השאר, הוא נחשב לאחד הגורמים העיקרים להיווצרות אולקוס (כיב). זאת למרות שרוב האוכלוסייה שנושא אותו מעולם לא פיתח אולקוס.

     

    אולקוס או בשמו הנוסף כיב עיכולי או כיב פפטי, הוא למעשה פצע פנימי - המקום הפגוע הוא הרקמות הריריות הפנימיות של הושט, הקיבה או התריסריון.

     

    באזורים הללו מצויים מיצי עיכול מאוד עוצמתיים המכילים בעיקר חומצה הידרוכלורית (מלחית) בעלת PH חומצי ביותר וגם אנזימי עיכול כגון הפפסין, שזקוקים לחומציות הגבוהה כדי לפעול.

     

    חומצה זו כל כך חזקה עד שהיא יכולה ולגרום לאולקוס. אם המנגנון הטבעי שמצפה בריר מגן ומפריש חומר בעל PH בסיסי לא עובד כמו שצריך, אז יש סיכון להיווצרות האולקוס.

     

    חשוב מאוד לדעת שחיידקים בדרך כלל אינם שורדים את חומציות הקיבה. זהו חלק מהתפקיד שלה בהגנה על הגוף מפני פולשים. אך החיידק הספציפי הזה פועל בצורה מתוחכמת המאפשרת לו לשרוד את חומציות הקיבה ולגרום לדלקת.

     

    איזה נזק גורם החיידק בגוף?

    החיידק מכיל חומר אנזימתי בשם אוראז (Urease) שמפרק אוראה המצויה בגוף. כשהאוראז מפרק את האוראה, משתחררים תוצרי לוואי בעלי PH בסיסי שהחיידק 'מתעטף' בהם ובכך מתגונן מהחומציות שבקיבה.

     

    החיידק מתיישב בקיבה ומתחיל ליצור שם תהליך דלקתי כרוני - גסטריטיס. עד כמה שידוע היום, ההליקובקטר ממוקם רק בקיבה ולא "אוהב" מקומות אחרים בגוף.

     

    להליקובקטר יש כמה זנים, חלקם אלימים יותר ויכולים להגדיל את הסיכון לסרטן הקיבה - מדובר בעיקר על הזנים שמכילים גן בשם CagA.

     

     

    בדיקת דם יכולה לגלות הימצאות החיידק בגוף (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    בדיקת דם יכולה לגלות הימצאות החיידק בגוף(צילום: shutterstock)

     

    אבחון - על ידי בדיקת נשיפה

    הבדיקה שנועדה לאשש או לשלול את קיומו של חיידק ההליקובקטר, מתבצעת על ידי נשיפה לתוך מבחנה. האוויר הזה נשמר ולאחר מכן יש לחזור על אותה נשיפה, לאחר שתיית משקה המכיל אוריאה והמתנה של 30 דקות לערך.

     

    בדיקה זו מאוד נוחה ולא פולשנית ולרוב היא מאוד מדויקת באבחון נוכחות החיידק בגוף. הבעיה היחידה שיכולה להיות היא למי שנוטל תרופות סותרות חומצה אשר יכולות להסוות את קיום החיידק. אז הבדיקה בנשיפה יכולה לצאת שלילית למרות שהחיידק אכן קיים בקיבה.

     

    כדי למנוע מצב כזה, הרופאים מבקשים לעשות הפסקה בשימוש בנוגדי חומצה למשך שבוע לפחות לפני הבדיקה.

     

    נוכחות הליקובקטר בגוף, ניתן גם לאשש על ידי דגימת ביופסיה מהרירית בזמן בדיקת הגסטרוסקופיה, כמו גם על ידי בדיקת אנטיגן של החיידק בצואה וגם על ידי בדיקת נוגדנים לחיידק בבדיקת דם.

     

    אם בדיקת ההליקובקטר יצאה שלילית, יכול להיות שכדאי לשקול בדיקות נוספות כמו: בדיקת אי סבילות ללקטוז, בדיקות אי סבילות לפרוקטוז, בדיקת צואה לטפילים – ממליצה על בדיקת משולשת כי לא תמיד בבדיקה הראשונה והשנייה יש ממצאים, בדיקת דם לשלילת צליאק (חשוב ביותר גם בגיל מתקדם).

     

    אין תסמינים "קלאסיים"

    במקרים רבים מאוד לא תדעו שיש לכם הליקובקטר פילורי כי התסמינים "הקלסיים" כמו: אי נוחות/כאבים בבטן, צרבות, גזים ונפיחות, לעיתים בחילות, עוויתות בבטן, לא קיימים.

     

    ישנם אנשים שנושאים את החיידק הזה וכלל לא סובלים מתופעות אלו, אלא דווקא מדברים אחרים כמו: כאבים בכל הגוף, פריחות, אלרגיות, ליחה מרובה, חולשה חיסונית והידבקויות חוזרות בווירוסים שונים, אנמיה, נשירת שיער וחולשה (הליקובקטר פוגע בספיגת רכיבים תזונתיים מהתפריט ואף מתוספי תזונה), זיהומים במערכת העיכול ועוד.

     

    חשוב גם לדעת שלעתים בנוסף להליקובקטר, יש בגוף מזהם נוסף במערכת עיכול (טפילים, אמבות, בלסטוציסטים). חשוב לאבחן זאת בבדיקת צואה לטפילים ולקבל טיפול בהתאם.

      

    הטיפול הקונבנציונלי

    הטיפול הקונבנציונלי המוכר בחיידק ההליקובקטר מכונה "הטיפול המשולש" (או "המרובע"): לרוב זה יהיה באמצעות לוסק או אומפרדקס (סותרי חומצה) יחד עם שניים-שלושה סוגי אנטיביוטיקה.

     

    הטיפול ניתן לשבוע עד 10 ימים, ולאחר מכן עורכים בדיקת נשיפה כדי לוודא שהחיידק כבר לא נצא במערכת. חשוב לציין  שאם מתחילים טיפול אנטיביוטי, יש חובה לסיימו עד תומו. זאת מאחר שלחיידקים יש נטייה לפתח עמידות.

     

    אולם כדאי לדעת שטיפול ממושך בסותרי חומצה לאורך זמן יכול להביא לצניחה ברמות ויטמין B12, הפרעה לספיגת של ויטמינים או אפילו תרופות אחרות, בעיות עיכול, סחרחורות, כאבי ראש, פגיעה בכבד, פריחות על העור ועוד.

     

    בנוסף לכך, סותרי החומצה עלולים בטעות להסוות סימפטומים של מחלות קשות כגון סרטן קיבה או וושט. צריך לזכור שאין שום מקריות ברמת חומציות גבוהה בקיבה – יש לה מטרה חשובה לבריאותנו ואם אנו מדכאים אותה לאורך זמן אנו חשופים יותר לזיהומים חיידקיים ודלקות.

     

    מים עם לימון ושמן זית יכולים לעזור לתסמינים (צילטם: Index Open) (צילטם: Index Open)
    מים עם לימון ושמן זית יכולים לעזור לתסמינים(צילטם: Index Open)

     

    שילוב של טיפול טבעי

    הטיפול הטבעי אורך כ-4-6 שבועות, בהם יש להיצמד לתפריט מאוד מסוים. זה חשוב בגלל שישנם מזונות ש"מזינים" את החיידק ומאפשרים לו תנאים אידאליים לקיום.

     

    מעבר להנחיות הרגילות כמו להימנע ממזונות חריפים, מטוגנים ומסוכרים בזמן הימצאות הליקובקטר בגוף, אחת המטרות של תזונה בזמן כזה היא להעביר את הגוף ממצב חומצי למצב יותר בסיסי.

     

    אני ממליצה על שתיית מיץ ירקות ירוקים בשילוב עם מים, לימון ושמן זית. אמנם לימון הוא חמוץ אך תגובתו בגוף היא בסיסית. 

     

    התפריט המומלץ בשילוב הטיפול הטבעי

    אי אפשר ליצור תפריט קבוע לטיפול כי אין תבנית קבועה, בגלל שכל כך הרבה דברים נכנסים למשוואה בהתאמת תזונה לאדם. למשל, סוג הדם שיכול להשפיע על הנחיות התפריט.

     

    אנשים בעלי סוג דם O יוכלו להכניס לתפריט בשר בשלב מאוחר יותר של הטיפול, לעומת אחרים שעדיף שלא יכניסו אותו כלל מאחר והם לא מעכלים בשר כראוי.

     

    דבר נוסף שישפיע על התפריט הוא מצבה של מערכת העיכול והיציאות. אם קיימת נטייה לעצירות, ההנחיות לתפריט יהיו שונות  מאשר אם אנשים סובלים מבעיית גזים ונפיחות או "מעי רגיז". לאלה, מומלץ להכניס לתפריט קטניות וסיבים תזונתיים.

     

    בנוסף, צריך להתחשב במצב הנפשי של המטופלים, שהרי אם אדם מצוי בסטרס קבוע זה יכול להחמיר את המצב. לכן, ההמלצה היא על מאכלים מרגיעים שיעלו את רמות הסרוטונין במוח כמו שיבולת שועל (שלא תתאים לאנשים שמגיבים אליה בנפיחות וגזים בגלל שהיא מכילה גלוטן).

     

    חשוב לומר שאם קיימת אי סבילות למזונות מסוימים, יש צורך להתייחס לכך. ובנוסף, גם הנטייה של אדם לסבול מקור או מחום, קובעת משמעותית את התפריט המתאים ביותר עבורו.

     

    זאת בשל העובדה שישנם מזונות מחממים, מקררים וישנם מזונות נייטרלים. בסופו של דבר, חשוב להביא את הגוף בעזרת התזונה למקום פחות חומצי, להתחשב בבעיות רקע ובגורמים רבים, ולבנות הנחיות לתפריט שיסייע להפחית את התסמינים ולא "יזין" את החיידק". 

     

    צמחי מרפא ותוספי תזונה

    תפקיד הצמחים במהלך ההבראה הוא משולש:

    • חיטוי מערכת עיכול והורדת רמת חומציות.
    • קטילת החיידק (צמחים בעלי תכונה אנטי-בקטריאלית ספציפית לחיידק ההליקובקטר)
    • חיזוק מערכת חיסונית שתאפשר לגוף להילחם בחיידק ולהתגונן.

     

    חשוב לדעת: בניגוד לתרופה כמו אומפרדקס או לוסק המורידות בצורה דרסטית את רמות החומציות בקיבה, הצמחים עושים זאת בצורה הרבה יותר מתונה, מה שמאפשר להפסיק איתם ללא תופעת לוואי.

     

    בכל מקרה של חשד להימצאות הליקובקטר פילורי, כדאי לחשוד גם  בבעיות נוספות במערכת עיכול: אי נוחות בבטן, גזים, נפיחות ועוד.

     

    הכותבת היא נטורופתית, מנכ"ל המרכז לנטורופתיה ורפואה משלימה

     

     


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    החיידק שיכול לגרום לכאבי בטן קשים
    צילום: jupiter
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים