שתף קטע נבחר

תוכנית ענק: 12 גורדי שחקים בכניסה לירושלים

עיריית ירושלים אישרה תוכנית ענק לבניית רובע עסקים חדש בכניסה המערבית לעיר, שיכלול לא פחות מ-12 גורדי שחקים. בתכנון: מיליון מ"ר שיוקצו בעיקר למשרדים ולבתי מלון, אבל רק חלק קטן לדירות מגורים. ומה לגבי הפקקים? בעירייה מתכננים מפלס תת-קרקעי ל-1,300 חניות ונגישות לתחבורה ציבורית

חשבתם שגורדי השחקים יפסחו על ירושלים? טעיתם: הוועדה המקומית של עיריית ירושלים אישרה תוכנית לבניית רובע עסקים חדש בכניסה לבירה מכיוון תל-אביב, שיכלול מתחמי מלונאות, תרבות וחלק קטן למגורים. גולת הכותרת: 12 גורדי שחקים, שיוסיפו שטח של כמיליון מ"ר לעסקים, למשרדים ולמסחר. הצפי להתחלת העבודות: כשנה וחצי עד שנתיים.

 

כתבות נוספות על ירושלים בערוץ הנדל"ן :

 

במסגרת התוכנית, שהועברה לאישור הוועדה המחוזית, תוקם בכניסה לעיר קריית המחוזות הממשלתית, ובה ימוקמו משרדי הממשלה. בנוסף, ייבנו 2,000 חדרי מלון חדשים על פני שטח של 190 מ"ר, מרכז הקונגרסים בבנייני האומה יורחב ותושלם הקמת מתחם הסינמה סיטי החדש. לדברי העירייה, המתחם יוסיף 40 אלף מקומות תעסוקה חדשים לעיר. 

 

גבולות התוכנית הגרנדיוזית מתחילים מכביש מספר 1 וגשר המיתרים, וימשיכו על ציר שז"ר (במקביל לדרך יפו), הרצל ושדרות רבין. בעירייה מוסיפים כי את התוכנית תכנן משרד האדריכלים פרחי-צפריר אדריכלים, שזכה בתחרות אדריכלים שקיימה העירייה לפני כשלוש וחצי שנים למתחם הכניסה לעיר.

 

הדמיה: פרחי- צפריר אדריכלים

 

 

שישה מתחמים, מגדלים בני 33 קומות

התוכנית תכיל שישה מתחמים מרכזיים: במתחם המכונה "משרד החוץ צפון" יוקמו ארבעה מגדלים בני 24 קומות, כאשר שניים מהם ישמשו לטובת קריית המחוזות הממשלתית. מגדלים אלו ייבנו בין הרחובות שז"ר ויפו ומזרחית לתחנה המרכזית.

 

במגרש "בליליוס" ייבנו שני מגדלים, האחד למגורים והשני למלונאות או למגורים. בין הרחובות שז"ר ויפו ייבנו שני מגדלים בני 33 קומות בשטח של כ-80 אלף מ"ר בסך הכול. המגדלים ייבנו על מגרש ששימש בעבר כמשרדי מינהל הרכב הממשלתי.

 

במתחם בנייני האומה ייבנו שני מגדלים לשימושי משרדים, מלונאות, מסחר ואולמות למרכז הקונגרסים. כמו כן, ייבנה מלון של כ-800 חדרים (מתוך כ-2,000 חדרים בכל שטחי הרובע). בנוסף, יורחב מרכז הקונגרסים וייבנו אולמות אירועים נוספים. סך כל השטחים בתוכנית במתחם בנייני האומה עומדים על כ-260 אלף מ"ר.

 

מתחם מרכזי נוסף מכונה "כיכר הרובע" ויכלול מרחב עירוני פתוח בלב הרובע בשטח של כשמונה דונם. הכיכר תוקף בניינים רבי קומות שימשו לתעסוקה, למלונאות ולמסחר בקומת הקרקע. כמו כן, תשמש הכיכר רחבת כניסה חגיגית לבניינים הסובבים אותה, ובתחומה תמוקם תחנה של הקו הירוק של הרכבת הקלה העתידית. מרבית שטחה של הכיכר מיועד באופן בלעדי להולכי רגל.

 

תשאירו את המכונית בבית

על רקע הפתרון למצוקת הדיור שמציעה עיריית ירושלים עם אישור התוכנית, נשאלת השאלה איך יתמודדו תושבי העיר ואורחיה עם העומס התחבורתי שיווצר בעקבותיה, שהרי מדובר באזור עמוס ממילא. בעירייה טוענים כי במסגרת התוכנית יסופקו פתרונות תחבורה יעילים, שינגישו את הרובע לשכונות ברחבי העיר כמו גם למרכז הארץ, אולם מדובר בעיקר בתחבורה ציבורית.

 

על פי התוכנית, אל הרובע תגיע הרכבת המהירה ממרכז הארץ (28 דקות מתל-אביב) ושני קווים פנים-עירוניים של הרכבת הקלה ישרתו את המועסקים ואת התושבים. שדרות שז"ר ישונו וייבנו בשני מפלסים: מפלס הרחוב שבו ייסלל תוואי הקו הירוק של הרכבת הקלה; ומפלס תת-קרקעי שיכלול מנהרה למעבר מכוניות וחניון חנה וסע שיכיל 1,300 מקומות חניה.

 

בעירייה מוסיפים כי פתרונות אלה יביאו למהפך תחבורתי ויהפכו את רובע הכניסה לעיר למרכז נגיש לשירותי הממשלה, לעסקים ולשירותים נוספים. יש לציין כי לבאים ברכב פרטי מתוכנן כביש 16, שיעקוף את הפקקים ממחלף מוצא ועד למרכז העיר.

 

"ירושלים הפכה בשנים האחרונות אטרקטיבית יותר ויותר בפני משקיעים מהארץ ומהעולם, ורובע העסקים החדש בכניסה לעיר ייתן תוספת כוח משמעותית לפיתוחה של ירושלים", אמר היום ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, עם אישור התוכנית. לדבריו, "במיקום הנגיש ביותר אנו יוצרים מרכז עסקי כלכלי שיוסיף 40 אלף מקומות תעסוקה חדשים לעיר, ובשילוב מרכז כנסים גדול, תיירות ענפה ומגוון תרבותי רחב - תהפוך הכניסה לעיר למוקד עסקי מוביל שימשוך אליו חברות, משקיעים, וגופים כלכליים רבים".

 

באמת כדאי בנייה לגובה?

התוכנית לבניית רובע העסקים בכניסה לעיר נגזרת מהנחיות תוכנית המתאר החדשה לירושלים, שקבעה כי אזור הכניסה לעיר יהיה אזור לבנייה גבוהה.

 

האדריכל צבי אלחייאני, ירושלמי לשעבר ובעלי ארכיון אדריכלות ישראל, מברך על הבנייה לגובה בבירה. "זאת תוכנית לא רעה. זה לא מוצדק שיש בהלה בציבור נגד בנייה לגובה בירושלים. המאבקים התחילו בשנות ה-70 ונבעו מהרבה שמרנות וניסיון לשמור על האדריכלות ההיסטורית", הוא אומר ל-ynet.

 

התוצאה של ההימנעות מהבנייה לגובה, אומר אלחייאני, נבעה גם מהתפיסה כי ישראל צריכה לתפוס כמה שיותר שטח מסיבות מדיניות. אלו לדבריו, "הביאו לשכונות מנוכרות מחוץ לירושלים". "אני לא חושב שבנייה לגובה טובה לכל אזור בירושלים, לטעמי ישנם אזורים היסטוריים שבהם כדאי להימנע ממנה, אך אין שום סיבה שבשאר חלקי העיר לא ינצלו את היתרונות של הבנייה לגובה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ירושלים. תוכנית גרנדיוזית
צילום: AFP
הדמיה: פרחי- צפריר אדריכלים
הדמיה של התוכני החדשה. תוספת של מיליון מ"ר
הדמיה: פרחי- צפריר אדריכלים
מומלצים