עוד גזירות: "המחירים מזנקים, השכר נשאר זהה"

"בן דוד שלי בקנדה חי כמו מלך, פה אין לי סיכוי לעשות את זה". מעמד הביניים, שרגיל לספוג כרסום בכיסו, התבשר אמש (ד') כי גל ההתייקרויות נמשך. עד סוף השנה מחירי החלב, הבשר והביצים צפויים להתייקר ב-17%, ובתחילת ספטמבר יזנק מחיר הבנזין בכ-40 אגורות - לשיא של כל הזמנים. "יש בישראל רק גזירות כלכליות וכל שני וחמישי עולה מחיר הדלק, ולעומת זאת המשכורות נשארות אותו דבר", אומר בכאב עומר אלחדד מבאר-שבע.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

• עתירה: ילדים אתיופים מופנים לשווא לחינוך מיוחד
• המכשול האחרון הוסר: בי"ח אשדוד יוצא לדרך
• ילדוּת בסוריה: טנק כמשחק, מוות כסיפור
  

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר, השכר הממוצע בחודש מאי עמד על 8,816 שקל בחודש - ירידה לעומת השכר הממוצע באפריל (8,850 שקל) ובמרס (9,103 שקל). בשנה האחרונה עלה השכר הממוצע בשיעור קטן ביחס לעליית המחירים. את עומר ורעייתו כרמית, שנכללים בהגדרה של מעמד ביניים, זה ממש מייאש: "אנשים צריכים לפתוח את הראש ולעשות מחאה גדולה".

עומר אלחדד מתדלק בבאר שבע. "צריך להתחיל לנסוע בקבוצות"

עומר עובד במפעלי ים המלח ואשתו עובדת בחברת הוט. ומה עושים כשצריך לחסוך? עומר סבור שהציבור יכול למצוא דרכים יצירתיות למחות ולחסוך. "צריך להתחיל לנסוע בקבוצות, לא לבזבז דלק, להפסיק לעשן ולעשות שביתת לחם. במקביל צריך להתחיל להפגין וכשתהיה מערכת בחירות, לחשוב טוב במי לבחור".

ואם בנושא מעמד הביניים עסקינן, עומר מציין כי לטעמו המעמד הזה כבר לא קיים בישראל. "אנחנו מרוויחים יחד 12 אלף שקל, זה ממש כלום. יש אוטו, ביטוחים, משכנתה ועוד מעט ילדים. לגזירות הכלכליות יש השלכות וחושבים פעמיים אם לתדלק. מה שמעצבן זה שהמחירים של המוצרים הכי בסיסיים עולים ועל זה תקעו לנו עוד מס הכנסה".

"עובד בשביל המדינה, לא בשביל המשפחה"

גבי יעקובוב-גבריאל, נשוי ואב לשלושה ילדים, הוא עצמאי - אבל לא יודע אם הוא שייך למעמד הביניים. "אני עובד בשביל המדינה, לא בשביל המשפחה", הוא אומר אחרי ששמע על הגזירות החדשות. "אם מישהו היה נותן לי את האפשרות הייתי עוזב את העסק ועוזב את הארץ. אין לי עתיד. אני עובד, עובד, עובד, הגב שבור - ובשביל מה? לתת למס הכנסה ולמע"מ עוד כמה לירות".

סופרמרקט בחצור הגלילית. התייקרות "מעצבנת ומרגיזה" (צילום: מאור בוכניק)

גם צעירים בדרום מתקשים להתמודד עם המחירים המאמירים. פבל דוידזון, סטודנט להנדסת מכונות במכללה הטכנולוגית, התרעם על העליות החדות במחירים: "פשוט בושה מה שקורה, הבעיה היא שאנשים רק בוכים ולא עושים עם זה כלום. אני מרוויח בקושי 2,000 שקל בחודש ומשלם על לימודים ודירה ואוכל. יש לי בן דוד בקנדה, בגיל שלי, שמחזיק רכב ולומד, חי כמו מלך. פה אי אפשר לעשות את זה. רק בגלל שאני אוהב את המדינה ולא יכול לעזוב אני ככה. ביבי לא יודע מה זה דלק. הוא נכנס לתחנת דלק ורואה את המחיר?"

"כל פעם מעלים לנו מחירים והמשכורת נשחקת", אומרת סיגל מאיילת השחר, בזמן קניות בסופרמרקט בחצור הגלילית. "המדינה במצב רע, הכול מתייקר, מאיימים עלינו במלחמה. אבל אני עוד לא אוגרת מזון או מארגנת ויזות". שוש מקיבוץ קדרים מכנה את ההתייקרות "מעצבנת ומרגיזה", אבל סבורה שעליה היא לא כל כך תשפיע: "הבנות שלי כבר גדולות, כך שאני כבר לא קונה הרבה מוצרי עוף, חלב וביצים".

ישראל מחצור הגלילית, שעובד במפעל "פרי גליל", מכנה את המשכורת שהוא וחבריו מקבלים "משכורת עוני". לדבריו, "כאשר אנחנו הולכים לסופר, אנחנו חושבים אלף פעם מה לקנות. גם ככה המחירים בארץ יקרים יותר ביחס לחו"ל". עליות המחירים הצפויות רק יגדילו את הפער שעליו מדבר ישראל.