שחפת: למה אתם לא מחוסנים, גם אם חוסנתם
בשבועות האחרונים נראה כי מחלת השחפת "מציפה" את בית החולים איכילוב, והחשש בקרב החולים שמגיעים למקום גואה. כיצד מאבחנים, מה התסמינים, האם יש טיפול, לכמה זמן מגן החיסון והאם באמת יש סיבה לפאניקה? מדריך
11 אנשי צוות שנדבקו בשחפת, חדרי בידוד חדשים שנפתחים חדשות לבקרים, חולים חשודים ובעיקר הרבה חולים שחוששים מהדבקה: כך נראים השבועות האחרונים בבית החולים איכילוב, בעקבות התפרצות של מחלת השחפת, שמקורה במהגרי עבודה שלא חוסנו.
משרד הבריאות הכין הוראת שעה לאבחון שחפת שתופץ בימים הקרובים, אך בינתיים עולות מגוון שאלות: מי נמצא בסיכון, איך נדבקים, מה התסמינים, כיצד מאבחנים, כמה זמן יש ליטול את התרופות והאם יש סיבה לפאניקה? כדי שתדעו איך להיזהר וממה לחשוש - הכנו עבורכם מדריך מיוחד.
מה היא שחפת?
מדובר במחלה זיהומית כרונית הנגרמת על ידי החיידק Tuberculosis Mycobacterium, שאותו גילה רוברט קוך. המחלה תוקפת בעיקר את בני האדם אך קיימים גם זנים מיוחדים של המחלה התוקפים בקר ועופות. בעבר הייתה המחלה מגורמי התמותה העיקריים בעולם, והחולים בה בודדו בבתי מרפא מיוחדים שבהם שהו עד מותם. כיום זוהי מחלה נשלטת. הפגיעה העיקרית שלה היא פגיעה ריאתית, אך מערכות אחרות בגוף עלולות אף הן להיפגע.
כיצד השחפת מועברת בין אנשים?
ההידבקות בשחפת היא ברסיסי רוק שמפריש החולה לאוויר, בזמן עיטוש או שיעול.
מהו מהלך המחלה?
בשלב הראשון גורמת השחפת לדלקת ריאות. במקרים מעטים מתפשטת המחלה לאיברים אחרים ואף בכל הגוף. מחלה קשה זו מתבטאת בשיעול, חום, ירידה במשקל, קשיי נשימה, שיעול דמי ועוד. במקרים חמורים גורמת השחפת לדלקת קרום המוח ופגיעה בלתי הפיכה במערכת העצבים. אולם למעשה חיידק השחפת עלול לפגוע כמעט בכל איבר בגוף.
כיצד מטפלים בשחפת?
הטיפול במחלה מורכב משילוב של מספר תרופות אנטיביוטיות הניתנות לתקופה ממושכת. התרופות ניתנות לפי דרגת המחלה או דרגת הנשאות וגורמי סיכון נוספים, כמו חסר חיסוני.
האם אני מחוסן נגד שחפת?
סביר להניח שלא. החיסון ניתן עד שנת 1982 לתינוקות שזה עתה נולדו ולתלמידי כיתה ח'. אלה שנולדו מאוחר יותר אינם מחוסנים למחלה, בהתאם להנחיות המקובלות בכל העולם. גם אלה שחוסנו סביר להניח שכבר אינם מחוסנים, בשל מחקרים שהראו כי החיסון אינו מחזיק מעמד לאורך שנים.
מדוע לא מתחסנים נגד שחפת?
עד שנת 1982 ניתן החיסון לכל הילודים. בכיתה ח' היו עוברים הילדים בדיקת מאנטו באמצעות דקירה בזרוע ובדיקת היקף התגובה העורית. במידה ולא הייתה תגובה לבדיקה, היה מקבל התלמיד את החיסון הקרוי BCG בזרוע. אולם ברבות השנים פורסמו מחקרים שהראו כי החיסון מסייע רק במקרי שחפת קשה מאוד, כמו שחפת הגורמת לדלקת קרום המוח, בעוד שהחיסון אינו מונע תחלואה בדלקת ריאות. המחקרים גם הראו שהחסינות שמעניק החיסון היא קצרה ואינה לכל החיים, ולפיכך הוא כבר אינו ניתן במדינות שאינן אנדמיות (נגועות במחלה) והוא בשגרה רק באלו בהן שיעור התחלואה גבוה.
אילו מדינות נגועות בשחפת?
מדינות אנדמיות לשחפת מוגדרות כאלה בהן שיעור התחלואה גבוה מ-100 מקרים לכל 100 אלף תושבים. באלה נמנות מדינות אפריקה הדרומית, דרום מזרח אסיה ואזורים מסויימים בדרום אמריקה.
האם אנשי צוות רפואי נבדקים?
אנשי מקצועות הבריאות צריכים לעבור בדיקת מאנטו בסיסית לשחפת, הבודקת האם נחשפו בעבר לחיידק. חלק מאנשי הצוות עוברים את הבדיקה אחת לשנה. במחלקות מסויימות, בהן יש שיעור תחלואה גבוה (מעל שלושה מקרים לשנה), נדרש הצוות הרפואי לעבור אף הוא בדיקת מאנטו בתכיפות גבוהה.
מה עושים עם חולים שיש חשד כי נדבקו?
חולים כאלה מועברים לחדר בידוד, שכל כניסה אליו דורשת עטיית כפפות ומסיכת פה. החדר הוא בבידוד מגע משאר החולים ובידוד אוויר, כך שתחלופת האוויר אינה מוזרמת ישירות למחלקה אלא מסוננת באמצעות מפוח, מזגן מסנן או מאוורר לאוויר החופשי החוצה מהמחלקה.
מה היא בדיקת המאנטו?
בבדיקה זו נמדדת תגובת העור להחדרת חלבון חיידק השחפת אל מתחת לעור. הבדיקה אינה גורמת להדבקה בשחפת. לאחר 48 עד 72 שעות בודקים את התגובה שהתפתחה באיזור ההזרקה, המתבטאת באודם ונפיחות. על פי מספר המילימטרים של קוטר התגובה קובעים האם הבדיקה "חיובית", כלומר ישנה הדבקה, והאם קיים הצורך בטיפול התרופתי:
קוטר של חמישה מ"מ: דורש תחילת טיפול אצל אנשים שהיו במגע קרוב עם חולה או כאלה בעלי מצב ירוד של מערכת החיסון (למשל חולים במהלך טיפול כימותרפי, חולים תחת טיפול סטרואידים, חולי איידס או כאלה בעלי הפרעות מולדות של מערכת החיסון).
קוטר של 10 מ"מ: דורש טיפול אצל עובדי מערכת הבריאות או מהגרים מארצות אנדמיות.
קוטר של 15 מ"מ ומעלה: דורש תחילת טיפול תרופתי אצל כל השאר.
מי שאצלו נמצא מאנטו "חיובי" עובר צילום חזה כדי לשלול קיומה של שחפת פעילה המתבטאת בדלקת ספציפית בריאות. אם השחפת אינה פעילה ניתן טיפול מונע בתרופות למשך חודשיים עד ארבעה. אם השחפת פעילה ניתן טיפול תרופתי אחר.
האם כל מי שביקר בבית החולים איכילוב צריך להיבדק?
על פי הוראת שעה של משרד הבריאות אין צורך בבדיקות מיוחדות למי שלא נחשף לקרבתו של חולה המאובחן בשחפת. בכל מקרה של ספק יש לפנות לרופא המטפל.
עלי להגיע לבית החולים. האם קיימים צעדי מניעה נגד המחלה?
גורם בכיר במשרד הבריאות מסר ל-ynet היום כי אין כל הנחיות או צורך בצעדי זהירות או מניעה. חולים החשודים בשחפת מועברים מיד לחדרי בידוד. אם בכל זאת הגעתם לבית החולים הקפידו על חיטוי הידיים באמצעות ג'ל אלכוהול, במיוחד לפני מגע של הידיים עם איזור הפנים ולפני ארוחות, שכן דרך הכניסה של החיידק לגוף היא באמצעות שאיפתו דרך האף או הפה לעבר הריאות. בכל מקרה של ספק יש לפנות לרופא המשפחה.
ד"ר איתי גל הוא מומחה ברפואת ילדים וכתב הבריאות של ynet
לפנייה לכתב/ת 
