שנאה גדולה הלילה. חוזרים לכיכר בירושלים

• "שופוני", גזענות וחזרה בשאלה. פרופיל החשודים
  

כשהנער מסתלק מספר ניסים שמגיל 16 הוא עובד בכיכר ומוכר תכשיטים. "הילדים האלה אין להם אבא ואמא, אין אף אחד בארץ שיבוא וידבר איתם. הם עושים מה שהם רוצים, אם עובר בחור ערבי הם מקללים אותו. ראיתי פה עשרות פעמים נערים מתנפלים על ערבים ואף אחד לא עשה כלום.

השוטרים אדישים. גם אם יעבור כאן יהודי וערבי ירביץ אגן עליו. הילדים האלה מחבלים, מחנכים אותם לשנוא ולהרביץ".

בכיכר החתולות נערכה אמש מסיבת רחוב של מועצת הנוער העירונית, רגע לפני סוף החופש הגדול. גם ראש העיר ניר ברקת בא לברך. ספק אם שמע את שמואל, אחד המבלים. "היית באזור ואני מכיר את מי שעשה ואת מי עצרו. אני הסבירו לי שבן אדם נושך כלב זה נדיר, אבל כשכלב נושך בן אדם זה לא נדיר. זה המקרה - ערבים הם כמו כלבים. הם תמיד פוגעים בנו. עכשיו נהיה כיף להסתובב כאן כי כשמסתכלים על הערבים הם מפחדים".

"הדם שלנו הפקר"

אחרי כמה ימים, ראש הממשלה נתניהו גינה את האירוע, והנשיא פרס התייחס אליו בחריפות ובדאגה כמה פעמים. אבל במרכז ירושלים מסתובבים כרגיל בני 15 עם סיגריה, שגם אחרי שבוע של הצהרות מהמנהיגים ושורת מעצרים לא מתביישים להפגין גזענות. "אז מה אם הרביצו לאיזה ערבי", מפטיר אחד מהם. "כמה פעמים עשו בנו לינצ'ים ולאף אחד לא היה אכפת. הוא קילל אמא של ילד אז מגיע לו".

הלינץ' בירושלים - דיווחים קודמים ב-ynet:

ריבלין לקורבן הלינץ': "זה לא מקרה בודד"

הוארך מעצר חשודים בלינץ'; למה לא היו מצלמות?

• נער חשוד בלינץ': "הוא קילל את אמא שלי. ערבי, שימות"
  

"ערבים לא צריכים להסתובב פה", אומר נער אחר, בן 17. "הם מסתובבים כמו מלכים עם חזה נפוח. ירושלים זו העיר שלנו - שילכו לערים שלהם. הם לא צריכים להיות בארץ". איפה למדת את זה? שואלים אותו - "זה מה שמחדירים לנו מאיפה שאני בא", ענה. מאיפה באת? מהתנחלות.

לא רוצים ערבים. בני נוער בכיכר החתולות(צילום: אלי מנדלבאום)

ממקום עבודתו בכיכר החתולות צופה עליהם סאברי, בן 25 מהר הזיתים. הוא מספר על שני מקרים שבהם הותקף על ידי צעירים יהודים. "לפני שנה וחצי יצאתי מהעבודה מאוחר בלילה ברחוב יואל סולומון", הוא נזכר. "שלושה-ארבעה אנשים קפצו עליי, התחילו לקרוא לי ערבי. אחד מהם שבר עליי בקבוק זכוכית, תקעו לי חפץ חד בצוואר. אושפזתי בבית החולים שערי צדק. התלוננתי במשטרה, ביקשו שיבדקו את סרטוני האבטחה אבל לא עשו כלום. הדם שלנו הפך הפקר. אם הייתי מסתובב כאן עם סכין הייתי הופך לעבריין בעצמי".

"זה חבר'ה מטורפים, יכולים לנקום"

הקורבן מהשבוע שעבר, ג', בן 17 ממזרח העיר, השתחרר אתמול מאשפוז. גם אחרי השיפור שחל במצבו הוא מתקשה להיזכר באירוע ואומר ש"כל מה שאני זוכר זה שהלכתי לקנות בגדים לרגל החג והתעוררתי בבית חולים". על התקרית והדיה הוא שמע מהמבקרים הרבים ומהתקשורת, אבל זה לא מרתיע אותו. "אני לא מפחד להגיע למרכז העיר, אמשיך לבוא לכיכר ציון. אני מתכוון להמשיך בחיי כרגיל, לא עשיתי דבר רע לאף אחד".

העצורים החשודים בהשתתפות בתקיפה ישבו במשך השבוע על ספסלי בית המשפט וכיסו את פניהם עם כיפה. חלק כינו אותם "שבבניקים", הוריהם אמרו "ילדים טובים ירושלים". ט' היה כאן בשבוע שעבר, ראה את הכול בעיניים ואף נחקר במשטרה. חלק מחבריו נעצרו. "אני פוחד שיקלטו אותי. אני לא רוצה שידעו שאני בסיפור", הוא אומר.

אזור מסוכן. שוטרים במרכז ירושלים(צילום: אלי מנדלבאום)

כמה דקות אחרי 11 בלילה, המסיבה בכיכר החתולות מסתיימת. המוזיקה מפסיקה והנערים פוצחים בשירה משל עצמם. שירי אהדה לבית"ר ירושלים, וקללות נגד ערבים. הם קופצים במעגל ומזמרים "זו מדינת היהודים, אני שונא את כל הערבים". גם בנות מצטרפות לחגיגה. לפתע מגיע שוטר, דוחף אותם ומפזר את ההתקהלות.

יס"מניק אחר מגיע עם כלב והנערים עוזבים את מתחם המסיבה מלאי זעם ואדרנלין.

בכיכר ציון עצמה לא לוקחים הפעם סיכונים. שתי ניידות משטרה חונות במרכז הכיכר. שוטרים רכובים על סוסים מפגינים נוכחות. הצעירים הערבים בכיכר לא ממהרים לדבר. חלקם לא שולטים בעברית, אחרים פשוט מפחדים. באזור יש לא מעט בתי עסק שמעסיקים אותם. "אני עובד כאן כבר שנה וחצי ואף אחד לא נפל איתי", אומר צעיר ערבי מאחת החנויות. "יש פה גזענות מטורפת. אנחנו טובים בשביל להכין להם את האוכל או להגיש להם".