שתף קטע נבחר
 

להקצות לנשים 40% במועצות המנהלים

מי שחושש מפני כניסת נשים לדירקטוריונים, למרות שתרומתן העסקית כבר הוכחה, אולי חושש בעצם למעמדו שלו. לאו דווקא מעמדו באותה חברה עסקית, כי אם מעמדו כגבר בעולם של גברים השולטים בעולם

לאחרונה התפרסם כי האיחוד האירופי מקדם תוכנית בה חברות הנסחרות בבורסה ידָרשו להקצות לפחות 40% מתפקידי הדירקטורים הלא ביצועיים במועצות המנהלים שלהן עד 2020 לנשים - וַלא ישלמו קנסות והן עלולות לאבד את זכותן לקבל סיוע ממשלתי וחוזים ממשלתיים.

 

 

עם הישמע הצעה מעין זו מיד נשמעים קולות נגד: "התערבות בחופש הפעולה", "אי אפשר לחייב מינויים", "המינויים חייבים להיות מקצועיים ולא בהתאם למגדר" וכדומה...

 

אכן יש כאן התערבות בחופש הפעולה, אבל מדינה לא יכולה לעמוד מנגד ולשתוק בזמן שארגונים מפלים מחצית מהאוכלוסייה. לעתים, תהליכים חברתיים חיוביים אינם מתרחשים מעצמם. אלמלא המחוקק היה מתערב, לנשים במדינות רבות עדיין לא הייתה זכות הצבעה, וסטודנטיות בארה"ב היו ממשיכות להיאבק על זכותן ללמוד באוניברסיטת הרווארד.

 

בישראל הייתה זו אליס מילר שהבינה שצריך להפעיל כוח, ובזכותה קורס הטיס בישראל כולל היום גם בנות. ככה זה, מהפכות אינן מתרחשות מטוב ליבם של הגורמים המפלים, כי אם באמצעות סנקציות משמעותיות.

 

הרתיעה מפני התערבות המחוקק במינוי דירקטורים בחברות עסקיות ברורה, אולם לעתים צעד זה הינו הכרחי לבנייתה של חברה בריאה ומתקדמת יותר. זהו הדבר הנכון לא רק מבחינה ערכית, אלא גם מבחינה כלכלית. לא מדובר בצעד מיידי שלא ניתן להיערך אליו. האיחוד האירופי מעניק לחברות עד שנת 2020 כדי להתארגן, לבנות מאגר של דירקטורים ודירקטוריות ממנו ייבחרו האנשים, נשים וגברים, המתאימים ביותר לתפקיד ובכדי להכיל שיח מגדרי בריא יותר בארגון.

 

יותר מ-3 נשים משתלם

לפני שנים פרסם קטליסט מחקר בו נמצא שארגונים, שבהם נשים מכהנות בתפקידי ניהול ובמועצות המנהלים - יש בהם שיפור ניכר ביעילות התפעולית ובשורת הרווח. בקרב מאות תאגידים הנמנים על ה-Fortune 500, נמצא כי חלה עלייה משמעותית רבעון מול רבעון בהחזר על ההשקעה ובגובה הדיבידנד שחולק בארגונים שבהם היו יותר מ-3 נשים חברות דירקטוריון.

 

בשנת 1992, לפני 20 שנה, ייצוג הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בנורווגיה עמד על 3%. ב-2008, 16 שנה מאוחר יותר, נשים מחזיקות ב40% מתפקידי הדירקטורים. הסיבה לשינוי הדרמטי הוא בחקיקה. בפברואר 2002 אנסגר גבריאלסן, שר המסחר והתעשיה של נורווגיה, הציע את המכסה כצעד התנדבותי.

 

באותו זמן היו 400 חברות נורווגיות ללא אף אישה בדירקטוריונים. כל עוד היה רק עידוד להגיע ל40% , לקח עשר שנים להגיע מ3% ל-6%. Elin Hurvenes, מייסד ה-Professional Board Forum, ארגון להדרכה ורישות, הממומן על ידי הממשלה הנורווגית, מציין שאם גידול אורגני הוא 3% בעשר שנים, היה לוקח מאה שנה להגיע ל40%. גבריאלסן מבהיר כי מטרת החוק לא היתה להגיע לשוויון, אלא שגיוון diversity)) הוא מה שמייצר את העושר ועל כן נשים חייבות להיות חלק משמעותי מהדירקטוריון.

 

לכל המבקרים, חשוב להבהיר כי בשום אופן לא מדובר על הכנסת נשים לא מיומנות או מתאימות. המטרה היא לקדם שוויון חברתי המבוסס על הנחת יסודה שהוכחה, כי הדבר יתרון גם מבחינה כספית. לכן, כדי שדירקטוריון יפעל בצורה המיטבית יש להגדיר קריטריונים ברורים ולחייב מכסת נשים – כדי שנגיע למה שבעתיד יהיה מובן מאליו, כמו זכות הצבעה.

 

מי שחושש מפני כניסת נשים לדירקטוריונים, למרות שתרומתן העסקית כבר הוכחה כאמור, אולי חושש בעצם למעמדו שלו. לאו דווקא מעמדו באותה חברה עסקית, כי אם מעמדו כגבר בעולם של גברים השולטים בעולם. ערעור השליטה הגברית תוך יצירת מאזן כוחות חדש, עלול להרתיע את הדורות הוותיקים בחברה. המעמד השליט מעולם לא ויתר על כוחו מרצונו החופשי.

  

הכותבת היא מנכ"ל "נטע" – המרכז לפיתוח קריירה

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מדינה לא יכולה לעמוד מנגד ולשתוק
צילום: shutterstock
יעל יצחקי
מומלצים