שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

שוחה נגד הזרם: סלמון פראי מאורגון

הטיול השנתי של רפי אהרונוביץ' וחבריו ממשיך ברחבי אורגון שם הם דוגמים כל מסעדה ועושים תחרות למי יש תפקיד חשוב יותר בטיול. אם לא נמאס לכם מהדגים לחג, הוא מציע מתכון לסלמון אפוי בנוסח אורגון

ג'קסון הול, בוקר - התעוררנו לאיטנו, מתאוששים משפע החוויות, משחזרים אותן על כוס קפה שניה ושלישית בשדה בדנבר ומרגישים שעכשיו מתחיל רשמית טיולינו. אולי זה גם הזמן להציג את חלק מגיבורינו: מכונית מספר אחת, שמעתה תיקרא "האוטובוס", היא ואן שלפי חברת ההשכרה מתאים ל-10 נוסעים ומזוודות, ולנו, משום מה, הספיק ל-6 בספסל הקידמי. ד. השמן (שזכה לקידום לאחרונה עקב כמויות המזון ש"טעמנו" ושמו הוסב לד. השמן.שמן שמן), נהג ואכלן בלתי-נלאה, נהג כברת דרך ארוכה בת אלפי ק"מ ובדרך עמד על שתי דרישות: הראשונה היא שכל מספר ק"מ נתון עוצרים לאכול, והשנייה היא שהמזגנים יהיו על המקסימום. אם במקרה עברתם במקום וראיתם ואן שכל יושביו עטופים במעילים ושמיכות, שמדי שעה עגולה עוצרים כדי לאכול משהו, זה אנחנו.

 

עוד בערוץ האוכל:

 

החבורה בארוחת בוקר בבית על הצוק (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
החבורה בארוחת בוקר בבית על הצוק(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

ליד ד. השמן ישב עבדכם הלא-כל-כך נאמן, מחזיק בתואר פיקטיבי של עוזר נהג מתפעל ציוד צילום ניווט ומוסיקה - או בקיצור רס"ל הרכב - דואג שהנהג יהיה שבע ומרוצה, מתפעל ומקטר, והכי חשוב, מתרגם תפריטי מסעדות לשפת בני אנוש. ספסל אמצעי, הגברות שחוץ מלהתפעל מהנופים ולחלוק מנות אוכל במסעדות, תפקידם העיקרי היה לקטר. על הקור, על החום, ועל מה שתרצו.

 

בספסל האחורי (מחלקת ביזנס בשבילכם) ישב מר ק., נווט מוכשר, מוקף במפות ותצ"אות. הוא לא סומך על שני מכשירי הניווט שמחוברים לחלון הקדמי ועסוק כל הזמן בשאלה הנצחית: 'לאיפה נוסעים? זה לא במפה'. ולמרות זאת, תמיד הגענו כשבתא המטען 10 מזוודות, כל אחת בגודל מכולה ממוצעת. אגב, כמות הפעמים שהעמסתי והורדתי את המזוודות האלו הובילה להיכרות ממש אינטימית, אפילו קראנו אחת לשני בשמות פרטיים, ועד היום אני מתגעגע לסמסונייט הכחולה, כבדה, כבדה, אבל איזו גיזרה.

 

עוברים למכונית מספר שתיים, מכונית מנהלים מסוג טיוטה סקויה, מהדורה מיוחדת, מנוע 5000 סמ"ל, כיסאות אורטופדיים, רמקולים של b&o, צמיגים ברוחב של מכונית מירוץ, בקיצור, חלומו שלכל נהג קרוס קאנטרי. ומי נהג בה? מר לייטר, שבתוקף תפקידו נחשב למבוגר האחראי, וכמנהל יחידת חילוץ והצלה וצלם הסטילס של החבורה, לא עבר את המהירות המותרת ולו במייל אחד. אם במקרה ראיתם איילים וביזונים בפארקים מביטים בתדהמה איך רוכבי אופניים עוקפים מכונית עם מנוע של מטוס, דעו שזו מכוניתו של לייטר. לצידו מר ש., נהג משנה, מדריך, הוגה מסלול הטיול המקורי וגננת של כולם. מאחור, הגברות שהיו עסוקות כל הזמן בלשפץ ולשפצר את התוכנית המקורית.

 

השגרה היתה פחות או יותר זהה: כל ערב סועדים כטוב ליבנו במסעדה - רובן היו טובות ומעטן מצוינות - כש"המדריכים" והמבוגרים האחראיים מנסים למלא את מוחותינו המעורפלים במידע והסברים על מה הולך להיות מחר. בוקר המחרת נפתח בארוחת בוקר שמטרתה גם הצטיידות בסנדוויץ' בייגל או שהולכים לסופר ושם פושטים על מקררי המעדנייה ולוקחים מכל הטוב שבה: רוסטביף, נקניקים ממין לא כשר, לחם, חמוצים, גבינות ועוד. אורזים הכל, קונים מים, מעמיסים על הגב, נכנסים ל"אוטובוס", נוסעים נוסעים ואז יוצאים להליכות במסלולים שונים, חלקם קלים יותר וחלקם פחות. טבע במיטבו.

 

ארוחת בוקר, דוגמה מספר 1 (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
ארוחת בוקר, דוגמה מספר 1(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

ארוחת בוקר, דוגמה מספר 2 (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
ארוחת בוקר, דוגמה מספר 2(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

ארוחת בוקר, דוגמה מספר 3 (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
ארוחת בוקר, דוגמה מספר 3(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

גייזרים יורקי קיטור, קניונים, מפלים, יערות גשם, וארוחת הצהריים שתמיד מתרחשת על שפת נהר או מול מפל כשביזונים צועדים מולנו ואיילים מלחחים דשא מטרים ספורים מאיתנו. המשכנו לאורך חופים ארוכים עם צוקים וסלעים שאירחו עופות וכלבי מים, ומשם, שוב אל החדר, למקלחת וחוזר חלילה, יוצאים לאכול.

 

מקומות הלינה ובייחוד ה"צימרים" לאורך חופי הים היו מיוחדים כולם, אבל האחד הזה הגיע למקום הראשון המכובד: Sea Cliff Gardens - בית מדהים על צוק עם חצר, חדרים מדוגמים וחלונות פנורמיים שמשקיפים לאוקיינוס, בהחלט מקום לבלות בו מספר ימים באזור פורט אנג'ליס. ארוחת הבוקר מעוצבת בצורה שונה מדי יום וכוללת, בין השאר, מאפינס, פנקייקים, ביצים בגלילות, נקניקיות ופירות טריים בשלל צבעים, ואפשר ליהנות ממשקאות חמים במהלך כל היום. החדרים מאובזרים במסך טלוויזיה שטוח ובמקום ישנה ספריית ספרים וסרטים ענקית (כולל פופקורן). בכלל ההתחשבות כאן מדהימה, יש ארון שממלאים אותו יום-יום בכל מה שטרקיסט מפונק זקוק לו, ממשקאות קלים, חטיפי אנרגיה ואפילו משחות שיניים ומברשות למי ששכח, ומדי יום מחכות לכם בחדר עוגיות שונות לטעמכם, ללא ספק מקום שנעים לחזור אליו אחרי יום מפרך ולנוח על הכיסאות מול האוקיינוס.

 

במסעדות האזור כדאי להתמקד בדגים ופירות ים, הסלמון הוא מזן הפרא, פירות הים טריים והשפים לא מתערבים יותר מדי בטעמם המשובח. אכלנו ש לפי המלצת אשת בעל הבית, שהיא גם טבחית מוכשרת שהיתה אחראית על ארוחות הבוקר. אגב, הגברת בוני ובעלה פיליפ הם האחראים לפלא על האוקייאנוס, שימו לב שהעונה קצרה וצריך להזמין מקום מראש, הרבה זמן מראש.

 

דג עם סקאלופס (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
דג עם סקאלופס(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

אחת המסעדות המומלצות היא DOCKSIDE Grill שמעבר לנוף למרינה, יש בה מנות הדגים מעולות, ביחוד מנה מעורבת של דג קוד שחור, סלמון פרא ושני סקאלופס. למי שמעדיף בשר, מומלץ לו לנסות את סטייק הסינטה מבשר בלק אנגוס. מסעדה נוספת מומלצת, בה הוגשה לנו מנת פירות הים הטובה ביותר בכל הטיול (ודגמנו הרבה) היא מסעדת PANACHE managed by Chef Zahary Wellman. המקום כולו משדר צניעות, בעיקר בשל ההרגשה המשפחתית, אבל זה מסתיים במנות ובמחירים. כל המנות שהוגשו היו טובות, אפילו סלט הקיסר הבנאלי הגיע עם טוויסט של מעט גבינה כחולה ברוטב הקלאסי, אבל המנה הטובה מכולם היתה של ג'מבו שרימפס (בגודל ואיכות נדירים) ממולאים בבשר סרטן, ברוטב עדין על בסיס ציר עשיר עם מעט יין וחמאה. אין מה לומר, מדינת אורגון היא בהחלט מדינה מיוחדת של ים, צוקים, מקומות לינה מיוחדים, מסלולי הליכה מרהיבים ומסעדות טובות.

 

סלט קיסר משודרג (צילום: רפי אהרונוביץ') (צילום: רפי אהרונוביץ')
סלט קיסר משודרג(צילום: רפי אהרונוביץ')

 

למרות שלדעתי אף אחד לא ירצה לראות דג אחרי ארוחות ראש השנה, אחרי הגפילטע-פיש, החריימה, קבב הלוקוס, קציצות המוסר וכל מה ששחה פעם במים, את מתכון הסלמון הזה כדאי לשמור.

 

סלמון אפוי נוסח אורגון

המרכיבים (ל-6 סועדים)

6 מנות סלמון במשקל של כ-200 גרם כל אחת

1/2 כוס שמן זית

100 גרם חמאה, חתוכה לקוביות (כדאי לחתוך כשהחמאה קרה)

4 כפות סוכר דמררה

מעט מלח

כפית צ'ילי גרוס יבש

 

אופן ההכנה:

  1. מברישים את נתחי הדגים, מכל הצדדים, בשמן זית וממליחים.
  2. פורשים נייר כסף לכל נתח דג, על נייר הכסף מניחים ריבוע של נייר אפייה משומן מעט בצורה כזו שהשוליים של נייר הכסף רחבים יותר מזה של נייר האפייה, והם אלה שיכסו את הדג.
  3. מערבבים את הסוכר והצ'ילי יחד. מניחים כל פרוסת דג כשהעור כלפי מטה על גבי נייר האפייה המוח על נייר הכסף. מתבלים כל נתח בתערובת הסוכר והצ'ילי ומעל מניחים את קוביות החמאה.
  4. מכסים בנייר הכסף ואופים בתנור שחומם מראש לטמפ' של 200 מעלות למשך 8 דק'. פותחים את נייר הכסף (מסירים רק את הכיסוי העליון, מעבירים את התנור למצב גריל עליון לוהט וצורבים את הדגים במשך 6-7 דקות עד שהסוכר מתקרמל.

 

  • המנה די חריפה ולכן מומלץ לשחק עם כמות הצ'ילי לטעמכם. איטריות אורז דקות ולימון חי הם תוספת נפלאה למנה.

 

אפשר להגיש גם עם צ'יפס - סלמון אפוי בתנור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אפשר להגיש גם עם צ'יפס - סלמון אפוי בתנור(צילום: shutterstock)

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רפי אהרונוביץ'
ג'מבו שרימפס
צילום: רפי אהרונוביץ'
צילום: רפי אהרונוביץ'
עוד משהו לארוחת הבוקר
צילום: רפי אהרונוביץ'
צילום: רפי אהרונוביץ'
הנוף הנשקף מחדר המלון
צילום: רפי אהרונוביץ'
צילום: רפי אהרונוביץ'
הצוק, קצת יותר מקרוב
צילום: רפי אהרונוביץ'
מומלצים