שתף קטע נבחר
צילום: shutterstock

מחזור ynet - תפילת מוסף

מתחילים בתפילה לשליח ציבור ומסיימים ברבי בונם מפשחיסה

סתו יהודי

אברהם חלפי

 

סְתָו יְהוּדִי בְּאֶרֶץ אֲבוֹתַי

שׁוֹלֵחַ בִּי

רִמְזֵי אֱלוּל.

 

כְּבָר מִשְׁתַּגְּעוֹת בִּי קְצָת

הַצִּפֳּרִים הַקְּטַנְטַנּוֹת שׁוֹרְקוֹת הָעֶצֶב

שֶׁל יוֹם-הַכִּפּוּרִים.

 

אָז יִתָּקַע בְּשׁוֹפָרוֹת לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.

וּפָנִים יְהוּדִיּוֹת מִן הַגּוֹלָה

בַּאֲפַרְפַּר נוּגֶה

יְרַחֲפוּ לִפְנֵי כִּסֵּא אֲדוֹן-עוֹלָם.

 

וּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים וְנִיצוֹצוֹת הַרְבֵּה

בְּעֹמֶק עֵינֵיהֶן.

  


 

תפילה אחרונה

אורי צבי גרינברג

 

הַרְכִּינֵנוּ, אִם רְצוֹנְךָ בְּכָךְ, כַּאֲשֶׁר תָּכֹף אִילָנוֹת

בְּכֹבֶד הַבְּרָכָה הַמְּתוּקָה מִתַּמּוּז עַד תִּשְׁרֵי,

כִּי גַּם אָנוּ עֵצֶיךָ עִם יְבוּל הַיְגוֹנִים הַכָּבֵד;

אַךְ אַל נָא תְעַקְּרֵנוּ מִשֹּׁרֶשׁ זוֹ הָאֲדָמָה,

כִּי בָחַרְנוּ לִהְיוֹת בָּהּ כְּמוֹ שֶׁשָּׁתַלְתָּ אוֹתָנוּ

בְּעִגּוּל הַיָּמִים וְהַלֵּילוֹת.

 

אִם גְּזַר הוּא מִפִּיךָ: בַּל יִגַּע מִצְחֵנוּ בַּגַּבְהוּת

וְלֹא נַעְפִּיל עַל שְׁלַבִּים בְּסֻלַּם הַזָּהָב בֶּחָזוֹן –

תְּנֵנוּ וְנִכְרֶה בְּרִית עִם אַדְמָתְךָ הַחַיָּה

בְּעֵמֶק-הָאָדָם הַיָּפֶה,

וּבְלוּחַ חַיֵּינוּ מְחֵה שָׁלוֹש אוֹתִיּוֹת: מָוֶת.

   


 

יום כיפור שונה

בני מזוז/ מתוך: "בעצם"

 

במה היה שונה יום כיפור זה מקודמיו?

 

האווירה במוצב היתה די מתוחה, קצב העבודה הוגבר, וחשנו בתחושה מוזרה המרחפת בחלל. המתח גבר מרגע לרגע. אל החדר שבו התקיים המניין נכנסו ויצאו ללא הרף חיילים וקצינים. הלילה היה שקט יחסית ואחריו הבוקר. עד עשר דקות לשתיים בצהריים.

 

לא תיארתי לעצמי שכבר ביום כיפור זה ייגזר "מי לחיים ומי למוות, מי ברעש ומי במגיפה". היה זה יום של גזר דין פשוטו כמשמעו.

 


מאורע

הרמן ווק

 

אשר לשאלה האם התפילה מעלה או מורידה משהו בחיי העולם הזה מבחינה חומרית, מי חכם ויידע? איך אפשר להתקין את אמצעי-הבקרה של הניסוי? יכול אדם לגלגל שעות על שעות בפרדוקסים על דבר האלוהים בפעולה; אין הם מוכיחים מאומה, ומאז המאה השמונה-עשרה הם מעניינים בעיקר תלמידי שנה א' באוניברסיטאות.

 

הקלברי פין התפלל לחכה, וזכה לחכה בלי קרסים, ובשל כך משך ידו מן הדת כמשען כלכלי. זהו משל קולע להפליא. בכל זאת התפלל משה, ומרים נרפאה מנגע הצרעת. אם הייתה נרפאת בלי התפילה, דבר זה אין לדורכי אדמות לידע. אם אתה מאמין בגזירת הגורל, הרי התפילה חשובה כקליפת השום. אם אתה מאמין באלוהים, הרי תפילתו של אדם היא מאורע. 

 


 

לא סת"ם יהודי

רבי בונם מפשיסחה/ מפי חסידים

 

יהודי אחד, שלא היה מן המדקדקים במצוות, בא לשאול עצה מפי רבי בונם מפשיסחה: משמש

אני כחזן וכשוחט בעיירה שלנו, אך מזה זמן אין הפרנסה מצויה, ועלה בדעתי לעסוק גם בכתיבת סת"ם.

 

מלמל רבי בונם, כאילו לעצמו: כמה חכם היצר-הרע, כמה פיקח היצר-הרע...

 

שאל היהודי: מה ליצר-הרע ולכאן?

 

השיב הרבי: בימים עברו היתה מלאכתו של יצר-הרע קשה, הואיל ובני-האדם לא נשמעו לו. מה עשה? במקום לטרוח על כל יחיד להכשילו, התחיל למנות שליחים שיכשילו את הרבים. כגון שוחט שאינו מדקדק בדיני שחיטה; חזן קל-דעת; סופר שאינו בקי במלאכתו. לימים שִכלל את שיטתו וצירף שתי מלאכות בידי אחד, בעשותו שוחטים חזנים. עתה הוא מתחכם עוד יותר – שיהיה אחד עושה את מלאכתם של שלושה...

 

  • כל הקטעים נאספו ממחזור "ממך אליך", בהוצאת "ידיעות ספרים", ובעריכת יונדב קפלון.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גמר חתימה טובה
צילום: ישראל ברדוגו
צילום: באדיבות ידיעות ספרים
מחזור "ממך אליך"
צילום: באדיבות ידיעות ספרים
מומלצים