מחזור יהודי-ישראלי ליום כיפור

יום כיפור. אי-אפשר לטעות בתחושה, בשקט, באווירה הכמעט-פיזית של היום הקדוש. הרחוב מתמלא באנשים לבושי לבן, ולא פחות - גם ברוכבי אופניים. בבית הכנסת, מעט לפני השקיעה יאמר החזן "כל נדרי", וייתן את האות ליממה מלאה בתפילות, תחנונים, שירים ופיוטים שהפכו לחלק מהתרבות היהודית.

• זמני צום יום כיפור - מתי מתחיל הצום ומתי מסתיים?
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• כל מה שרציתם לדעת על יום הכיפורים - כאן
• הרב סבתו: "בחיים לא התפללתי כמו במלחמה ההיא"  
• הרבי שחזר בשאלה - ואז בתשובה
  

במשך הדורות נדפסו מחזורים רבים ומגוונים: דור דור וצרכיו המיוחדים, דור דור ומחזורי התפילה המנסים להתאים עצמם לתקופה. ביום כיפור זה, ynet בחר לרכז התפילות במחזור וירטואלי של נגנים וידאו ואודיו - ולצידם משובצים קטעי ספרות, שירה ויומן, שנלקחו מהמחזור "ממך אליך" (הוצאת "ידיעות ספרים", בעריכת יונדב קפלון), ומעניקים לטקסטים העתיקים עומק ופרשנות מודרנית. לעתים הופך המחזור מיהודי לישראלי. 

כל נִדרֵי

התפילה שפותחת את יום כיפור (בקרב עדות אשכנז) איננה החשובה ביותר במחזור התפילות, אך העובדה שהיא נאמרת באותו הניגון דורות על גבי דורות, בערבות קהילתית הדדית – פותחת שערי לב. ובוודאי ששערי שמים. בוורשה שיוועו לכך!

הקהל גודש את בית הכנסת בגלים לבנים, והחזן פותח – תחילה בשקט ואחר כך בעוצמה: על כל הנדרים והאיסורים והשבועות שנדרנו ושנשבענו ושהחרמנו ושאסרנו על נפשותינו – אנו מתחרטים (כאן ניתן למצוא את התרגום המלא לתפילה הנאמרת בארמית. ואגב, אם נדרתם נדרים מפורשים, כדאי שלא תסמכו על הנוסח הזה בלבד). ששי קשת עשה זאת יפה, מקס ברוך עם ביצוע אינסטרומנטלי נהדר, וגם מרדכי בן-דוד יודע את העבודה. ל. ביין סיפר איך זה להתפלל כשהפגזים נוחתים ליד. 

לך אלי

בני עדות המזרח פותחים את תפילות יום הכיפורים בפיוט הזה, שכתב ר' אברהם אבן עזרא. יחסית לפייטן מימי הביניים, הפופולריות של שירו גואה ומשתבחת עם הזמן, והוא זוכה לאינספור ביצועים ועיבודים – כאילו נכתב זה מקרוב. חובבי ההגייה התימנית ייהנו מהביצוע של בועז מעודה, וכאן תוכלו להתרשם מהביצוע של מאיר בנאי.

יעלה תחנוננו

כך ניתן האות לפתיחת קטעי הסליחות בקהילות אשכנז. כיאה וכיאות לפיוט במעמדו, זכה "יעלה תחנוננו" ללא פחות מעשרה אזכורי לחנים באתר הזמנה לפיוט - לא כולל הלחן הפופולרי עד מאוד, שמבצעת המוזיקאית אודהליה ברלין, הביצוע של החזן ג'וזף גולד והנערה ניקול ווסט בבית הכנסת "סיני", והקליפ המרגש והמצמרר הזה של מדרשת עין פרת, על בסיס הלחן שחיבר אביתר בנאי ל"יש לי סיכוי להינצל". שווה צפייה.

הנשמה לך

באחד מקטעי הסליחות הארוכים ביותר - "שומע תפילה" - מקובצים כמה עשרות פסוקים שהולחמו והולחנו. כנראה שאין בית כנסת ששר את כולם אל תוך הבוקר (בכל זאת, יום כיפור). אבל בלי טעימה פופולרית, אי אפשר.  

כי הנה כחומר

לתפילות יום הכיפורים שיאים רבים. הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר", הנאמר בקהילות אשכנז במטרה להדגיש את אפסותו של האדם - הוא, ללא ספק, אחד הבולטים שבהם. הנה הביצוע של אודליה ברלין, ולאחריו הרצון של אורי צבי גרינברג להתמסר ליד היוצר.

כי אנו עמך

זהו פיוט המקדים את הווידוי בציבור, שייאמר מעתה - ולאורך כל התפילות, עד נעילה. אין פלא ששרים אותו בלחנים שונים. הנה הביצוע של ישראל ויליגר. ואם כבר נכנסנו לווידוי, קבלו גם את החזן יוסל'ה רוזנבלט שר את "על חטא".

שאו שערים

רגע לפני הקדיש (כאן בביצוע חסידי ), נפרדים מתפילת ערבית עם פרק כ"ד מתהילים שנפתח במילים "לדוד מזמור". הלחן לפסוק "שאו שערים" מתוכו מיוחס לחזן שמואל נאומבורג מהמאה ה-19, אם כי חוקר החזנות עקיבא צימרמן טוען שמקורו של הלחן, המושר ברוב הוד והדר בבתי הכנסת, הוא בכלל בקרקס של פריז. וסליחה אם קלקלנו לכם. 

אם אתם נמנים על העדה שמדמיינת דג עם גזר על הראש בסוף הצום, הרי שבשלב זה נותרו לכם עוד כעשר שעות עד הקפה. מאידך, אם אתם בני עדות המזרח – יש להניח שהתחלתם את התפילה כשעתיים קודם. אל יאוש - ובהצלחה.

אחרי אדון עולם הסטנדרטי אך המרגש תמיד, אנא בכוח (כאן בביצוע עובדיה חממה ואיציק אשל), פסוקי דזמרה על תוספותיהם ותפילת העמידה, פותח שליח הציבור בנוסח המיוחד לחגי תשרי.  

קדושה

כשמה כן היא – החלק הקדוש ביותר בתפילה, הנאמר בעמידת דום. "נקדישך ונעריצך" בשחרית ו"כתר" במוסף (ובשחרית, בחלק מן הקהילות), מעוררות הוד מעצם פסוקיהן המתארים את הנעשה בעולמות עליונים. כאן בנוסח עדות המזרח – וכאן בנוסח האהוב והפופולרי של קרליבך , הנאמר כיום בבתי כנסת רבים. ולפעמים, את הקדושה אפשר לראות פשוט בהתבוננות על העולם. 

והביאותים אל הר קודשי

ללא ספק אחד מקטעי התפילה המושרים (והאהובים) ביותר. אם שפר עליכם גורלכם ושליח הציבור בחר בביצוע של "שעת נעילה", קיבלתם תחליף מצוין לקפה, שיפיח חיים גם בעצמות היבשות שטרם הצליחו להתעורר.   

רְצֵה

קבלו את אברהם פריד – בשיר נשמה שמשלב פופ חסידי עם חזנות לייט. ביצוע נפלא לשיר שלא נס ליחו.

אדון הסליחות

מה לא נכתב (או הושר) על הטקסט הזה,  פיוט הסליחות האולטימטיבי - נחלתם הבלעדית של בני עדות המזרח, בטח ובטח שביום הכיפורים. בעוד יוצאי אשכנז נאנקים ומסלדים פיוטי נשמה, מלמדים אחינו הספרדים איך צוברים נקודות (ובקלות) אצל כיסא הכבוד. אגב, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב גילה את הסוד לפורק עול אחד...

שלל ביצועים ל"אדון הסליחות" ב-ynet: 

• יונתן רזאל
• ארז לב ארי
• דוד ד'אור
• הגיטרה החשמלית נותנת בראש  
• וכמובן: הביצוע של נקמת הטרקטור
  

הנני העני ממעש

רגע לפני תפילת העמידה הנאמרת בלחש, מתייצב שליח הציבור בקהילות אשכנז, ומפיל תחינה אישית שיהיה מתווך ראוי להעברת התפילות. אף שמדובר בנוסח חזנות לבעל התפילה בלבד, שמור לו מקום של כבוד בכותל הדמעות של התפילות. כך זה נשמע בביצועו של החזן האגדי, יוסל'ה רוזנבלט - ושירו של אברהם חלפי מהדהד את הפנייה לבורא עולם.

ונתנה תוקף

כנראה התפילה המרגשת מכולן. "ונתנה תוקף" (כאן בביצוע מסורתי של החזן חיים אדלר ) פותחת את סדר הקדושה בקהילות אשכנז, ואת תפילת מוסף כולה – בקהילות ספרד. בניגוד לפיוטים שונים ומשונים, המקפידים על חריזה הדוקה ועברית של בית מרקחת בברלין, "ונתנה תוקף" מדברת הישר ללב, בשפה שכל דובר עברית מבין היטב: שפת יום הדין.

• ונתנה תוקף – כתבה מיוחדת ב-ynet עם כל הביצועים והעיבודים
  

מעבר לתיאורים הפיגורטיביים של המתרחש בבית דין של מעלה, מפרטת התפילה אחת לאחת על מה באמת אנחנו מתחננים: על נפשותינו, על ילדינו, על הבריאות והפרנסה. וכשתפילה מצליחה להבהיר בחדות כזו את מצבנו, אחרי כשלוש שעות וחצי בבית הכנסת, זה לא ממש משנה אם חוברה - אם לאו - על ידי רבי אמנון ממגנצה שמת על קידוש השם (וגם לאורי צבי גרינברג בשיר "תפילה אחרונה" יש בקשה בעניין המוות).

וכמובן שאי-אפשר בלי הביצוע הישראלי-למהדרין של חנוך אלבלק והגבעתרון, ללחן של יאיר רוזנבלום - שהפך את התפילה לכמעט טקסט ישראלי על מלחמת יום הכיפורים. מעדותו הקצרה של בני מזוז, מיד לאחר מכן, אפשר פתאום לקלוט את המתח סביב "מי בקיצו ומי לא בקיצו" במלחמת יום כיפור.

ויאתיו כל לעובדך

לכאורה עוד קטע בתפילה, שיכול היה להיאמר כלאחר לשון. עד שבא קרליבך - והנגיש אותו לציבור מגיל 5 ועד 105 .

אוחילה לאל

"לאדם מערכי לב, ומהשם מענה לשון. השם שפתיי תפתח, ופי יגיד תהילתך". יחיאל נהרי פתח שפתיו בסלסול , גם ורדה ואודי שפילמן הלחינו מחדש  אבל הביצוע של הרב הלל פלאי בעמותת "זיכרון מנחם" (לתמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם), פשוט ומצמרר. להרמן ווק, בטקסט הגותי, יש מחשבות על מהי תפילה.

מראה כהן

אחד מפלאי תבל, לצד מעשה המרכבה: איך זה שפיוט אחד מעז - ואף מצליח להקפיץ קהל עייף, רעב וצמא, אחרי כארבע שעות רצופות של תפילה. את "סדר העבודה" הארוך מסיים הפיוט העליז ביותר בתפילות החג, והקהל מצטרף בגרון ניחר (מסיבות ברורות) ובדבקות.  

ואם בכהנים עסקינן – קבלו את ברכת כהנים , הנאמרת לקראת סוף התפילה. כל תפילה.

היום תאמצנו

בקהילות אשכנז אומרים את הפיוט הזה רק במוסף, ואם תשאלו את בני עדות המזרח - ואת החזן ישראל רנד וחבריו, המבצעים את הפיוט בנוסח יוסל'ה רוזנבלט - הם יגידו שההפסד כולו שלהם.

עת שערי רצון

פיוט העקדה הפופולרי, תופס מקום של כבוד בסידור התפילות של עדות המזרח. כאן בביצוע להקת "קטורת". לאלו שמעשיהם אינם נעים, כדאי לנצל שעה זו ביום הקדוש. רבי בונם מפשיסחה פגש אדם שכזה.

חמול על מעשיך

הפיוט נאמר בקהילות אשכנז לאורך כל חזרת הש"ץ, לאחר "קדושה". אבל אין ספק שבשעת המנחה - כאשר הגוף כבר תשוש - הנשמה מבקשת רחמים קצת אחרת. כאן – בנוסח אשכנז, הפופולרי בבתי הכנסת  וגם כאן כפי ששרים "פרחי לונדון". והנה עוד תפילה קטנה, של רחל חלפי.

שמע קולנו

זו תפילה נוספת הנאמרת לאורך היום כולו, ומרגשת בכל פעם מחדש. אם אתם חובבי חזנות כנסו לביצוע של החזן חיים אדלר , ואם לא, אולי תיהנו מהביצוע החסידי של להקת "חבר'ה".

רגע לפני תפילת נעילה, תשמעו מה יש לרב סולובייצ'יק לספר על אביו, וכמובן תיהנו מהניגון של "בספר חיים", בנוסח האהוב המושר ברוב בתי הכנסת האשכנזים.

אל נורא עלילה

הרגע הגדול הגיע, והפיוט הפותח את תפילת הנעילה בקרב עדות המזרח, מושר לרוב בלחן אחיד, מה שמייחד אותו מול פיוטים אחרים שזוכים ללחנים רבים. גם דוד א' רקנטי זוכר אותו היטב, קראו.

פתח לנו שער

"נעילה", התפילה החמישית והאחרונה (ביום היחיד בשנה שבו מתפללים חמש תפילות), מציינת את שיאן – רגע לפני שמסתיים היום; עוד כמה דקות של תחינה לפני מתן גזר הדין. איכשהו רגע לפני הסוף, כשהגוף כבר מותש לגמרי, נמלאים פתאום בתי הכנסת בקהל רב שמבקש "נבואה שעריך". עתליה לביא ואנסמבל בית תפילה ישראלי, מבצעים את הפיוט בגרסתו הישראלית (ורבי צבי הכהן מרימנוב תוהה על שמה של התפילה).

אבינו מלכנו

תפילה ידועה זו נאמרת בסיומן של כל תפילות שחרית ומנחה בימים הנוראים – למעט אלו שבשבת. לפיכך, השנה לא נאמר הפיוט הנוגע ללב הזה במהלך יום הכיפורים, אלא אך ורק בסיומה של תפילת "נעילה". את המילה "כותבנו" מחליפה בשלב זה המילה "חותמנו" – ובסיומה צועק הקהל כאיש אחד: "שמע ישראל, ה' אלוהינו, ה' אחד".

כמה מבקשות ה"אבינו מלכנו" הולחנו לאורך השנים, והן דברו תמיד אל לב המתפללים. אך הגרסה של ברברה סטרייסנד  (ללחן עממי, ככל הנראה), שברה את המחיצות בין הפיוט העתיק לאזרחי העולם המערבי. גם אם לא כולם מבינים את המילים במדיסון סקוור גרדן, המנגינה מחלחלת לעצמות.

דוד ד'אור ופטריק סבאג הקליטו גרסה משלהם, לפיוט המאחד כמה מן הבקשות המרכזיות מאבינו מלכנו.

בחסידות חב"ד הפיקו קליפ לפסוק "אין לנו מלך אלא אתה" , על פי לחן המיוחס לאדמו"ר הזקן, שכבש קהלים גדולים וצעירים. והנה ביצוע של רמי קליינשטיין וארז לב-ארי.

וככה זה נשמע בבתי הכנסת, רגע לפני הסוף. 

אם אתם חובבי שבירת מסורת, קבלו את "חננו ועננו" בשילוב ראפ, ואם בא לכם לשמוע צמד זמרים מוכר, הנה הלחן החדש של רמי קליינשטיין וארז לב ארי . והנה גם קטע, במקום פיוט.

קדיש

לקדיש של "נעילה" שמור מקום מיוחד, על תקיעות השופר במרכזו והשירה הנלהבת - "לשנה הבאה בירושלים" - בסיומו. הוא מצליח תמיד לחשמל את האווירה הטעונה מיום שלם של צום ותפילות, ואפשר למשש את המתח הקולקטיבי מתפרק באוויר. ככה זה נשמע בביצוע החסידי והמפואר של החזנים אריק מוזס, ישראל רנד, יוסף מלובני ואחרים, שמן הסתם אכלו משהו לפני ההופעה.

החסידות רואה בניגון מעין צינור טהור, שבכוחו לחבר עולמות. אז גם אם תשפכו דמעות כמים עם שליח הציבור, וגם אם לא - קחו לכם ניגון ובקשו טוב. בסוף יום כיפור משהו תמיד נקי יותר. תשאלו את יוחאי גלעד.

גמר חתימה טובה!

• תודה רבה ליונדב קפלון על הסיוע בהכנת הכתבה