שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    ייצור חשמל נקי: הממשלה נכשלת ביישום התוכניות
    החשש ממחסור בחשמל ממשיך לרחף מעל ראשיהם של אזרחי ישראל, המחירים ממשיכים לטפס ופליטת חומרים שמזיקים לבריאות ולסביבה נמשכת - מחקר של המרכז להעצמת האזרח, קובע שממשלות ישראל נכשלו לאורך העשור האחרון ביישום החלטות שקיבלו בנושא ניהול תשתית האנרגיה והפחתת פליטת מזהמים. כרוניקה של כישלון

    "כולנו משלמים מדי חודש בחשבון החשמל ההולך ומתייקר את מחיר כישלונן של ממשלות ישראל לייעל את משק האנרגיה הישראלי". כך קובע יובל ליפקין, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. דבריו נאמרו בעקבות מחקר שהוציא המרכז ובחן את מידת יישום התוכניות הממשלתיות למניעת פליטת גזי חממה  והפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות, כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח, ב-10 השנים האחרונות.

     

     

    במחקר נמצא כי כמעט כל התוכניות לייצור חשמל נקי, סבלו מעיכובים מתמשכים ולא יושמו באופן עקבי, זאת למרות שהן יכלו לסייע משמעתית למשק החשמל הישראלי שנמצא במחסור, וכן להפחית את פליטת החומרים המזהמים שמזיקים לבריאות ולסביבה כתוצאה משריפת דלקים לייצור חשמל.

     

    אחת הסיבות העיקריות לכישלון ביישום התוכניות על פי המחקר, היא תחלופה גבוהה של שרי האנרגיה והתשתית האמונים על קידום המדיניות בתחומים אלה - בעשור האחרון התחלפו לא פחות מ-6 שרי תשתיות ו-7 שרים להגנת הסביבה, ב-4 ממשלות, עובדה שהקשתה על המשרדים שבראשם הם עומדים לקבוע יעדים ולוחות זמנים ברורים לביצוע התוכניות.

     

    "כשכלום לא זז במשך שנים באופן מגמתי - הרשות המבצעת לא מבצעת", קובע עורך המחקר, אלי סלמה. "זה קשור באי יציבות - העובדה שהממשלה התחלפה לעיתים קרובות, לא אפשרה לדברים לצאת לדרך". 

     

    פרויקטים סולאריים. עיכובים אינסופיים (צילום: רותי רובנשטיין) (צילום: רותי רובנשטיין)
    פרויקטים סולאריים. עיכובים אינסופיים(צילום: רותי רובנשטיין)
     

     

    עוד מפורט במחקר, כי לפי קצב ההתקדמות הנוכחי, מסתמן שגם הההחלטות האחרונות שקיבלה הממשלה בתחום לא יתממשו - להפיק 10% מהחשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות (החלטה 4450) עד 2020 ולהפחית 20% מפליטות גזי החממה עד 2020 (החלטה 2508). על פי המחקר, לא סביר שישראל תעמוד ביעדים אלה שכן כבר בעת הצבתם – הם היו גבוהים מדי. 

      

    אנרגיה סולארית - עיכובים של 7 שנים

    בשנת 2009 התקבלה החלטה 4450 לפיה 10% מהחשמל יופק מאנרגיות מתחדשות עד 2020 ו-5% - עד 2014. זו לא היתה התוכנית הראשונה בתחום - כבר ב-2002 אישרה הממשלה תוכנית פיתוח של חברת החשמל, במסגרתה הוצב יעד להפקת 2% מכלל החשמל מאנרגיה מתחדשת בתוך 5 שנים. אבל ב-2007 האנרגיות מתחדשות היוו רק 0.2% מכלל ייצור החשמל במשק ובשנה לאחר מכן האחוז אפילו ירד, על רקע גידול בייצור חשמל ממקורות אחרים.

     

    בתוך כך המחקר מדגים כמה מהלכים מרכזיים שננקטו מאז אישור התוכנית ב-2002, אך נמצא כי אלה סובלים מעיכובי ביצוע משמעותיים, שעומדים עד כה על 7 שנים. אחת הדוגמאות לכך היא תוכנית פיתוח של חברת חשמל להקמת תחנת כוח סולארית וטורבינות רוח ברמת סירין ובהר גלבוע ברמת הגולן, שהייתה אמורה לצאת לפועל ב-2005. ואולם זו נכנסה לשלב ביצוע ראשוני רק באוגוסט 2010, כאשר השר עוזי לנדאו פרסם מכרז להקמת 62 תחנות ברמת הגולן.  

     

    טורבינות רוח בסקוטלנד. בישראל - עדין חלום רחוק (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    טורבינות רוח בסקוטלנד. בישראל - עדין חלום רחוק(צילום: רויטרס)

     

    דוגמה נוספת היא שתי תחנות כוח סולאריות שאמורות לקום באשלים ולספק למשק 250 מגוואט, המהווים קרוב ל-2.5% מההספק של כלל תחנות הכוח במשק החשמל בישראל. התחנות יועדו לפעול עד סוף 2005, אך צפויות להתחבר לרשת החשמל רק בינואר 2013. 

     

    סלמה סבור כי לא סביר שישראל תעמוד ביעדים הללו, שכן כבר בעת הצבתם – הם היו גבוהים מדי. "על מנת לעמוד ביעדיה של החלטה 4450, יש להקים כל שנה, בשנים שבין 2010 ל-2020, תחנות כוח בהיקף של 250 MW לפחות", נכתב במחקר. "הממשלה וחברת החשמל לא הצליחו להגיע להיקף כזה ולו פעם אחת מאז החליטו בנדון ב-2002".   

     

    עוד מצוין, כי "לא סביר, בייחוד לאור הפיגורים הסבוכים בחסמים הקיימים שעדיין לא באו על פתרונם, ש-5% של אנרגיה מתחדשת, אכן יושגו עד שנת 2014. הדבר משליך גם על מידת הריאליות של האפשרות להדביק פיגורים ולהגיע ליעד של 10% עד 2020 ומעמידם בספק".

     

    במחקר מצוינות סיבות שונות לעיכובים, בהם שנים שחלפו עד שהממשלה החלה באמת ליישם את ההחלטה, קשיים שהערים האוצר וחסמים ביורוקרטיים בקבלת אישורים ממוסדות התכנון, שעומדת על מספר מכובד של שנים. כך או כך, מסקנתו שישראל תמשיך לפגר גם אחר היעדים החדשים שהציבה לעצמה בתחום.

      

    פליטה מארובות תחנות הכוח

    במחקר מוזכר כי במעבר לאנרגיות מתחדשות טמונים יתרונות משמעותיים נוספים. כך למשל מודגם, כי מעבר לייצור 10% מהחשמל מאנרגיה סולארית, יכול להביא לחיסכון שנתי של 434 מיליון שקל בעלויות הבריאות בלבד. אם משקללים הכנסות נוספות, למשל תוספת משרות למשק, ההפסד עומד על כ-205 מיליון דולר כל שנה.

     

    תחנת הכוח באשקלון. פולטת מזהמים וגזי חממה (צילום: שקד אנג'ל) (צילום: שקד אנג'ל)
    תחנת הכוח באשקלון. פולטת מזהמים וגזי חממה(צילום: שקד אנג'ל)

     

    אמנם הפחמן הדו חמצני, שהוא המרכיב העיקרי בגזי החממה, אינו המסוכן ביותר לבריאות מבין החומרים שנפלטים מארובות תחנות הכוח - אולם גם בנושא הצהירה הממשלה על יעדים בפני העולם: ב-1996 אשררה ישראל את אמנת האו"ם לשינויי האקלים ושנתיים לאחר מכן חתמה על פרוטוקול קיוטו, במסגרתו הוגדרה כמדינה מתפתחת ונדרשה להערך ולגבש מדיניות בנושא.

     

    במחקר מצוין כי במהלך 16 השנים האחרונות הקימה הממשלה מספר ועדות ציבוריות לטיפול בנושא, אך רובן לא הגיעו להישגים. כך למשל פעילותה של ועדה בין משרדית שהוקמה ב-1996 כדי לגבש מדיניות ממשלתית בנושא, הופסקה כעבור 8 שנים בלי תוצאות. רק ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, שהוקמה ב-2009, הצליחה לגבש המלצות ממשיות שהוגשו כבר בנובמבר אותה שנה.  

     

    חודש לאחר מכן הצהיר נשיא המדינה שמעון פרס בפני מדינות העולם על ידיה של ישראל בוועידת האקלים שנערכה בקופנהגן. אולם רק בנובמבר 2010 ובאיחור של 14 שנה, אישרה הממשלה את התוכנית הלאומית להפחתת הפליטות (החלטה 2508), במסגרתה הציבה לראשונה יעדים ברורים.

     

    עם זאת המחקר קובע, כי לאור קצב ההתקדמות הביצועית בתחום - גם פה מדובר באתגר לא פשוט, שככל הנראה - לא יושג. "המחקר מדגים כיצד חוסר יציבות ממשלתית מביא לתוצאות לקויות בחברה", מסכם סלמה. "10 השנים האחרונות הביאו למצב שבו לא הצלחנו לבצע ולו אחוז ממה שהתחייבנו וכיום אנחנו עדין מתמודדים עם ליקויים של מטרות שהוצבו לפני שנים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים