שמי איניגו מונטויה, בגדת בי, היכון למות
צדק מי שאמר שעדיפה אש הגיהינום על כעסה של אשה נבגדת, כי היא עשויה להגיב בנקמה אכזרית במיוחד. קבלו 6 סיפורי נקמות של נשים שהקדימו את יום כיפור, והכריחו את הפוגעים בהן להצטער מעומק ליבם או עלבונם, על מעשיהם הלא נאותים
יום כיפור הגיע וזה הזמן שלנו להסתכל אחורה על מה שעשינו כל השנה ולבקש מחילה מכל האנשים שפגענו בהם. למרות שזהו מנהג המשויך ליום כיפור בלבד, יש מקרים בהם בנות מיני מחליטות לגרום לבני זוגן לשעבר להצטער על מה שהם עשו הרבה לפני יום כיפור, זאת על ידי ביצוע מעשי נקמה נוראיים יותר ופחות.
עוד בנושא:
האקסית הפסיכית שלי - קווים עקומים לדמותה
את לא באמת פמיניסטית. את רוצה נקמה
אמהות, שימו את הילדים לפני סכסוכי הגירושים
אני הולכת להגיד משהו שעלול לגרום לקוראות הפמיניסטיות לסקול אותי באבנים, אבל המציאות היא שנקמות הן בדרך כלל נחלתן של נשים. לא מצאתי הסבר מדעי או מחקר המסביר מדוע זוהי נטייה שמבחינה סטטיסטית, נפוצה יותר אצל נשים מאשר אצל גברים, אבל מעולם לא שמעתי על גבר שנקם בחברתו לשעבר, בעוד סיפורי נקמה נשיים מסתבר, לא חסר. לאחרונה אפילו שמעתי כמה סיפורים לא רעים בכלל, ולכבוד יום כיפור החלטתי לשתף בהם את קוראי המדור. אל תנסו את זה בבית!
צו 8 לבוגדים
חבר שלי בגד בי כשהייתי במילואים ועוד הגיע לבסיס כדי לבשר לי על זה. כמובן שעוד באותו הרגע נפרדתי ממנו. לאחר ששיתפתי את החבר'ה מהגדוד, הם התקשרו אליו "מהקישור" והקפיצו אותו בצו 8 לאמצע שום מקום. הוא לא הביו מאיפה באו אליו אחרי שמעולם לא קראו לו למילואים. בואו נגיד שהוא היה כל כך מבוהל, ואיזה כיף היה לשמוע על זה (שלי, בת 27).
הבוגד יצא בהפסד
יצאתי כמה חודשים עם בחור שהקים עסק משלו ביחד עם חבר טוב שלו. הבחור התברר כבוגד, ובאותו רגע סיימתי את הסיפור. כמה חודשים לאחר מכן פגשתי במקרה את החבר הכי טוב שלו, שהיה גם שותפו לעסק.
נפגשנו על רחבת הריקודים באחד המועדונים בעיר, הייתה כימיה טובה, הרבה אלכוהול זרם ובסופו של דבר גם אני זרמתי, אליו הביתה. לא תכננתי שהדבר יתגלה, אבל כמובן שזה התגלה והוביל גם לריב גדול וגם לפירוק העסק, שכשל ממילא. אופסי (מיטל, בת 32)
ערה? ברור! הנה אני רצה אליך בפיג'מה
יצאתי עם בחור שכל הזמן ניסה להכניס אותי למיטה. הבהרתי לו שזה לא מה שאני מחפשת ונפרדתי ממנו לשלום. אחרי חודש וחצי התחנן שאתן לו צ'אנס נוסף ורדף אחרי יום-יום. ראיתי שהוא מתאמץ וחשבתי שאולי שווה לתת לו צ'אנס. יצאנו שוב והיה סבבה, הוא ניסה מעט לדחוף ידיים אך דחיתי אותו בנימוס והוא אכן שחרר.
המשכנו לשוחח בטלפון עד לדייט הבא, ויום אחד דיברנו לפני השינה שיחת לילה טוב, והוא שוב הביא יציאה של "מה שאני הכי רוצה זה שתבואי אלי עכשיו". העצבים עלו לי לראש אחרי שפעם אחר פעם הבהרתי את כוונותיי והוא סירב לקבל אותן. לבסוף החלטתי לנקום בו. התכוננתי לשינה, הסרתי איפור, צחצחתי שיניים ובינתיים שלחתי לו הודעה של "אני באה, מה הכתובת שלך?". כמובן שרגע אחרי שלחצתי "שלח", כיביתי את הטלפון והלכתי לישון.
בבוקר קמתי עם מיליון הודעות ושיחות שלא נענו ממנו. מסתבר שהוא המתין לי ער עד 3 בלילה ולא הבין מה קרה! בבוקר למחרת הוא גם שלח לי הודעה "מה איתך? נעלמת". עניתי לו שמעולם לא התכוונתי להגיע אליו (שירן, בת 28).
המטרידה את המטריד - פטורה?
פעם נתתי את הטלפון שלי למישהו מאתר היכרויות. יום אחרי כן הייתי בארוחת ערב מטעם העבודה, ומספר לא מזוהה מתקשר פעם, פעמיים, שלוש... ולא יכולתי לענות. לבסוף נשלחה אליי הודעה: "היי, זה אני מהאתר". שלחתי הודעה בחזרה שאני כרגע עסוקה ואשמח להתקשר מאוחר יותר.
בהתחלה הוא כתב לי שהוא הולך להישאר ער עד מאוחר, אך אחרי שעה השתנו פניו והוא החליט לכתוב לי את ההודעה הגסה הבאה: "במחשבה שנייה, לא מתאים לי שתתקשרי. לא מתאים לי לצאת עם פוסטמות".
כמובן שלא הגבתי כי הבנתי כבר שהבחור הזה שרוט, אבל החלטתי שאם הוא צריך מישהו לדבר איתו בכל שעה עגולה, מי אני שאמנע את זה ממנו? השארתי את הנייד שלו בכל מקום אפשרי - בפרסומות להסרות שיער, בנקים, חדרי כושר, רכישת דירות בפרויקטים חדשים, שוק ההון, קורסים ומודעות דרושים, סתם ככה, כדי שלא ישעמם לו (נופר, בת 30).
נקמה אופנתית
האקס המרושע שלי בגד בי. בתגובה הוא קיבל את כל הבגדים שלו מקופלים יפה, ממש יפה. רק חבל שהחזרתי לו רק גרב אחד מכל זוג (עם השני אני מנקה אבק בבית), את המכנסיים החביבים עליו פרמתי בכיסים (נורא מבאס עם כסף קטן), חולצת האירועים שלו נפרמה בתפר בית השחי בצורה שעתידה להביך אותו לכשיבחין בה סוף-סוף, והקטע החביב עלי דווקא לא היה מתוכנן מראש: קמתי בבוקר בו הוא אסף את הדברים מהכניסה לבית שלי. הנחתי את השקית בחוץ והלכתי לצחצח שיניים. בכוס המברשות זיהיתי את המברשת שלו ואז הלכתי לשירותים. את ההמשך אפשר להשלים לבד... (רונה, בת 28).
הפלספן שנשאר חרמן
חברה שידכה לי את ידיד שלה. יצאנו לדייט אחד והוא עשה מאמץ ניכר כדי להקסים אותי ולספר עד כמה הוא רגיש, חסר ניסיון, רציני ומעוניין. הוא דיבר על הפוטנציאל הרב שקיים בינינו וניסה לשכנע אותי לתת לו צ'אנס. למרות ה'חרטוטים' על כוונותיו הרציניות, יום אחרי כן הוא רק ניסה להכניס אותי למיטה ונתקל בסירוב מצדי משום שלא היה ישיר לגבי כוונותיו.
רצה הגורל וכעבור ימים מספר הוזמנתי למסיבה של החברה ה"שדכנית", בה גם הוא נכח. כעבור שעה במסיבה התחיל איתי בחור חתיך שמסתבר שהגיע למסיבה דרך אותו הדייט. מפה לשם, אני והבחור החתיך זרמנו לסקס לוהט באוטו. כשחזרנו למסיבה יצא לי לראות את אחד החברים המשותפים שלהם מספר לו על מעלליו של חברו החתיך באוטו איתי. כך למעשה זכיתי להיות עדה לאופן בו נפלו פניו ההמומות של הדייט החצוף למשמע החדשות. שיא הערב היה כשיצאתי מהמסיבה לאחר כמה דקות מחויכת, משאירו אותו עם מבט נפסד ששואל "אבל למה הוא ולא אני?!" (מיכל, בת 25).
אל תנסו את זה בבית
אז אחרי שגיחכנו, צחקנו והרמנו גבות, כולי תקווה שנבין שבסופו של דבר, הנקמה הטובה ביותר היא לעבור הלאה ולשחרר כמה שיותר מהר. ברוב המקרים הנקמה הכי גדולה היא בעצמנו, משום שעצם ההתעסקות בנקמה ממלאת אותנו באנרגיות רעות ולא נותנת לנו להמשיך באמת עם חיינו.
יום כיפור הוא הזדמנות מצוינת להתנקות הן מהמעשים הרעים שעשינו והן מאלו שעשו לנו, ולהתחיל את השנה החדשה בלי חטאים, בלי פגיעות ובלי נקמות.
צום קל לכולם!
מערכת יחסים לא מעודדת נקמות או עשיית מעשים פליליים, ויש לראות בכתבה זו כהלצה קומית בלבד.
לדף הפייסבוק של עדי רם
לפנייה לכתב/ת 
