שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהילד לא בא: ספר חרדי מפר את קשר השתיקה
    רב אחד דרש להסיר ניסוחים מפורשים מדי לטעמו, אחר רצה למחוק את הפרק על תרומת זרע, ושלישי אמר שיתמוך - רק אם הספר לא יופץ לחנויות. אבל בסוף, מדריך הפוריות לציבור החרדי יצא לאור, והוא נותן מענה גם לשאלות אמוניות
    רב ליטאי ואחד חסידי, פרופסור ומטפל קליני. כך נראה "שלב ההסכמות" בספרם המהפכני של ברוך ומיכל פינקלשטיין, מחברי "המפתח השלישי". היא מיילדת בכירה, הוא אברך כולל לשעבר, ושניהם אוחזים במדריך שני פרי עטם, העוסק בנושאים רגישים במגזר הדתי והחרדי.

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    "המפתח השלישי" הוא מדריך מקיף וכולל בנושא אי-פריון ועקרות, ראשון מסוגו במבט היהודי שהוא מציע, עם התייחסויות הלכתיות ותיאולוגיות לנושא הטעון.

     

    במקום הריון, אִמרו: "לפני לידה"

    במבוך הסמטאות שמאחורי רחוב גאולה הירושלמי, מאחורי חזית דיסקרטית ולא מסגירה, שוכנת המרפאה שבה

    עובדת מיכל פינקלשטיין. בני הזוג ממתינים לראיון בחדר בדיקות סטנדרטי. היא מתנצלת מראש על היציאות התכופות שבוא יבואו לחדרים הסמוכים, משם נשמעים לבבות פועמים של עוברים מחוברים למוניטור. בעלה ושותפה להוצאת הספר, מרגיש באווירה הזו לגמרי בבית.

     

    עוד בטרם נכנסו השניים "למים העמוקים" בכתיבה על הריון מבחנה "גלאט כושר", הספיק הצמד לבסס את מעמדם בקרב המגזר. "כתבנו את הספר 'בשעה טובה' על 'לפני לידה' ואחריה - רב-מכר פופולרי מאוד במגזר החרדי", מעדכנת פינקלשטיין, תוך שהיא משתמשת במונח החרדי להריון (מילה שהוצאה זה מכבר מהשיח, ומוחלפת בביטוי התקני "לפני לידה").

     

    כשאני מעירה את תשומת ליבה לכך, היא מודה בחיוך. "אני לא מסכימה עם הקונספט, אבל התפקיד שלנו הוא לא לחנך, אלא להעניק לציבור החרדי את המידע שהוא זקוק לו".

     

    עם המוטו הזה, עשו בני הזוג את דרכם בנבכי הילודה החרדית. עבור שניהם, אמריקאים במוצאם, הרעיון על ספר כזה היה מתבקש. "הייתי אז אברך כולל צעיר", מספר ברוך פינקלשטיין. "מיכל עשתה קורס מיילדות, והייתה בהריון עם בתנו השנייה. אני זוכר את עצמי לומד גמרא, ורואה כל כך הרבה התייחסויות של חז"ל לעניין - כשמצד שני, שום מדריך 'יהודי' לשלב הזה לא נכתב מעולם. אז אמרתי למיכל, בואי נשלב את שני הנושאים ונוציא ספר".

     

    בקשה בלתי אפשרית

    שם הספר, "המפתח השלישי", הוא התייחסות ישירה לנכתב במסכת תענית בתלמוד, על שלושה מפתחות המופקדים בידיו של הבורא: מפתח הגשמים, מפתח הפוריות ומפתח תחיית המתים. כמו בכל ספר מגזרי, החשיבות של אוטוריטות רבניות מוכרות שיסמכו ידיהם על הספר, הייתה קריטית.

     

    הפרק על ההתמודדות האמונית נקרא: "למה זה מגיע לי?"  (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    הפרק על ההתמודדות האמונית נקרא: "למה זה מגיע לי?" (צילום: shutterstock)
     

     

    "כל מה שהרב רצה לשנות מבחינת המילים, שיניתי", אומר פינקלשטיין. "רציתי שכל אחד יוכל להרגיש טוב עם המידע, שגם כך הוא מאוד רגיש. בסך הכל, התגובות היו מאוד אוהדות ואפילו נלהבות. הרבנים מבינים את חשיבות העיסוק בנושא, משום שהם בעצמם מתמודדים עם הסוגיות האלו בקהילותיהם".

     

    על הכריכה באנגלית נכתבה האזהרה "חומר רגיש", לבקשת אחד הרבנים. עם זאת, דווקא במהדורה בעברית שנכתבה אחריה בלי "האזהרה הידידותית" נעשו יותר שינויים והתאמות כדי להנגיש את הספר לחרדים בארץ.

     

    "יש הבדל גדול בין הגרסה האנגלית לגרסה העברית", מבהיר פינקלשטיין. "אצל דוברי אנגלית יש הרבה יותר גמישות ופתיחות שלא תמצאי אצל החרדים בישראל. הייתי צריך לעשות שינויים, ולהתנסח בצורה שלא תהיה מפורשת מדי. ועל אף שהרבנים בעד, בעיתון כמו 'יתד נאמן', לדוגמה, לא יכתבו על כך. הם כמובן שמחים שיצא ספר כזה, אבל מכאן ועד לכתוב עליו, גם אם בצורה עדינה ומרומזת, הדרך ארוכה. גם אצל הרבנים עצמם זה היה מורכב. אחד מהם התנה את ההסכמה על הספר בכך שלא יופץ בחנויות, אלא רק דרך אנשים פרטיים ובדיסקרטיות. אני לא יודע אם אנחנו בנויים למערך כזה, אז אמרנו יפה תודה וויתרנו עליו.

     

    "רב אחר התעקש שנוריד את הפרק שמדבר על תרומת זרע, וביקש שלא להזכיר בכלל את האופציה הזו. מבחינתנו, בקשה כזו לא הייתה אפשרית. הדבר קיים, וברור שבני הזוג ייחשפו לזה בשלב כזה או אחר של הטיפול. אז למה לא להציג את זה בספר עם ההתייחסות הרבנית?"

     

    ידע זו נוסחה להצלחה

    העבודה הרפואית שביצעה מיכל פינקלשטיין בספר, נעשתה עם בכירי הפרופסורים בתחום הפוריות בארץ, ולדבריה "לא היה כאן מקום לפשרות": "כשזוג קורא את הספר, הוא סומך עלי שאתן לו את המידע המדויק והנכון ביותר. זו אחריות עצומה שאי אפשר לזלזל בה. אלה לא אנשים שחשופים לאינטרנט או למדריכים אחרים.

     

    "ברגע שהזוג מבין מה צפוי, ומה התהליכים - קיים שיתוף פעולה מוגבר עם הצוות הרפואי, ופחות חשדנות ומתח. גם טעויות שמתרחשות בגלל ביישנות וחוסר ידע, נמנעות. כשהזוג יודע ומעודכן, כל התהליך משתפר, ואחוזי ההצלחה עולים. זה מוכח מחקרית".

     

    למה "להסתבך" ולכתוב ספר על נושא כל כך רגיש לדיון מגזרי?

     

    "כי צריך את זה", אומר פינקלשטיין. "בחיים האמיתיים שלנו כאנשים מאמינים, אין הפרדה בין החומר לרוח. הכל משולב. לכן אי אפשר לעשות את ההפרדה בין המידע הטכני לבין הנושאים של אמונה והלכה, וככה בדיוק נכתב הספר: המידע הרפואי – ומן הצד השני התייחסויות לאורח החיים שאנחנו מנהלים".

     

    במגזר אי אפשר להסתיר את הבעיה

    בני הזוג, לא עשו לעצמם הנחות, ולא ויתרו על שום אספקט, קשה ומורכב ככל שיהיה. ההתמודדות האמונית עם האתגר זכתה לפרק שלם, תחת הכותרת "למה זה מגיע לי?" "לא רצינו למרוח אף אחד תיאולוגית", הם אומרים. "זה נושא טעון וקשה, ואי אפשר להגיד שזה לא משפיע על האמונה.

     

    "היה חשוב לנו להראות לאישה החרדית, שהקושי הרגשי לא נובע רק מהספרות הטיפולית, אלא גם מהמסורת היהודית. 'הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי'. אמרה את זה רחל אימנו. חשוב לנו שהיא תראה שהטוטליות של היגון והאי-רציונאליות שבו קיימת גם אצל אם האומה. זה מעמיד את הרגשות השליליים בפרופורציות".

     

    בהמשך ישיר לכך, גם תופעות של קנאה, זעם ואפילו השלמה עם המצב נכתבו, בין היתר, בהשראת דמויות תנ"כיות שחוו סיטואציות זהות. אין הסתרות וגם לא קלישאות. אם כבר "מדברים על זה", בני הזוג הלכו עם המסר עד הסוף.

     

    לדברי השניים, מצבם של זוגות חשוכי ילדים בחברה החרדית והדתית, קשה הרבה יותר: "פשוט אין אפשרות להסתיר את הבעיה. כשזוג חרדי או דתי לא נכנס להריון אחרי שנה-שנתיים מהחתונה, כל הסביבה יודעת ש'משהו לא בסדר'. במגזר הכללי אפשר להסתיר, אפשר להגיד שמתמקדים בקריירה או ממתינים לרווחה כלכלית, ולהחביא ככה שנים את הבעיה. כאן זו פשוט לא אופציה".

     

    פוריות זה נושא לאומי

    ואם לא די בכך, הלחץ החברתי בקהילה שרואה בילדים והקמת משפחה אידיאל, לצד הרעיון הדתי של 'פרו ורבו' - עושה גם

    הוא את שלו. בספר מחלקים בני הזוג גם עצות להתמודדות חברתיות לאותם זוגות, מתוך ניסיונם של אחרים. כך למשל, הם ממליצים להתפלל בישיבה במקום בבית כנסת, כדי להימנע עם חיכוך מתמיד וכואב עם ילדים. וגם עונים לשאלות טעונות כמו "האם ללכת לברית של האחיין ביום שבו התקבלה תשובה שלילית ובני הזוג בקרשים?" או "מה עושים עם האזכור התכוף של 'בקרוב אצלכם'?"

     

    עוד בספר תדרוך למשפחה המורחבת ולחברים, כיצד לנהוג ברגישות בזוגות שאין להם ילדים. "כל חג הוא קושי", אומר פינקלשטיין. "זה דבר שחזר על עצמו כל כך הרבה פעמים בשיחות עם הזוגות האלה. הכי קשה, לדבריהם, בשמחת תורה. לראות בית כנסת שלם רוקד עם ילדים על הכתפיים, כשלך אין אף אחד להרכיב, וצריך לשמוח ולהדביק חיוך. זה כמעט בלתי אפשרי".

     

    פינקלשטיין מקפידה לציין כי הספר לא מיועד רק לחרדים, אלא לכל מי שמעניין אותו לשמוע מה יש ליהדות להגיד בעניין. "צריך לזכור", אומר בעלה, "שאנחנו עם שיצא מזוג עקר. לכן אצלנו פוריות היא הרבה יותר מבעיה רפואית או רגשית, זה נושא לאומי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "המפתח השלישי". עטיפת הספר
    "כל חג הוא קושי". ברוך פינקלשטיין
    "כי צריך את זה". מיכל פינקלשטיין
    מומלצים