גם לריב צריך לדעת. 5 דרכים לצאת מחוזקים
לא כולם יודעים זאת, אך לקונפליקטים מקום חשוב בשמירה על הקשר הזוגי, ולא רק: הדרך שבה תנהלו את המריבה, תכריע את עתידו של הקשר הזוגי שלכם. ד"ר דניאל דריי עם עשו ואל תעשו בעת המריבה הזוגית
בני זוג שחווים ויכוחים בחייהם הזוגיים, נוטים לחשוב על הזוג המושלם בתור זה שחייו מתנהלים על מי מנוחות, תוך הרמוניה והסכמה מלאה על הכול. אולם, לרוב דווקא זוגיות שנראית הרמונית ונטולת עימותים כלפי חוץ, טומנת בחובה בעיות תקשורת, טיוח או חוסר יכולת של בני הזוג לבטא את עצמם בקשר.
חשוב להבין כי קשר ללא מריבות הוא דבר לא טבעי. לא יתכן ששני בני אדם ישהו בכפיפה אחת ולבטח אם קיים ביניהם קשר זוגי, ולא יחוו חיכוכים או קונפליקטים. לקונפליקטים יש מקום חשוב בשמירה על הקשר הזוגי תוך שמירה על הביטוי של כל אחד מבני הזוג בקשר.
השאלה הנשאלת היא לא האם לריב, אלא איך לריב. חשוב לזכור שהדרך שבה תנהלו את הויכוח/מריבה היא המפתח לחיזוק ויציבות הקשר, מאחר שהמטרה היא לא לצאת מנצח אלא לצאת הוגנים האחד עם השני.
1. אל תהפכו להורים שלכם
מרבית הזוגות מביאים את מודל הזוגיות ההורית שספגו בילדותם למערכת היחסים, כולל הדרך בה הוריהם נהגו לריב ולהתווכח. נסו להשתחרר מהדפוסים המוכרים לכם, והתוו מסלול מושכל ומכבד של ריב עם הצד שני. אגב, דווקא הדחקה של חוסר שביעות רצון מהתנהגות בן הזוג מתוך מחשבה שהנושא לא קריטי כדי לדון בו או נסבל דיו כדי לחיות עמו, עלולה להוביל לריחוק במערכת היחסים או להתפרצות בלתי נשלטת לאחר הצטברות של תסכולים רבים. נסו לפתור את הבעיה בעודה קטנה וברת דיון ברוח טובה.
2. מה שלא יקרה, היו הוגנים!
בזמן ויכוח אל תשתמשו בידע אינטימי שנמסר לכם מבני הזוג, אל תטיחו אנקדוטות או תובנות שחלקו איתכם מעברם הרומנטי (בסגנון – "גם האקס שלך ברח בגלל אותה התנהגות בדיוק"). שמרו על פרטיות המידע שנמסר לכם ברגע של אמון, גם ובייחוד כשאתם כועסים. סך הכול אתם אוהבים זה את זו, ולא באתם ללחוץ על נקודות התורפה ו"לנצח" בריב.
3. הפכו את השלילי לחיובי
זכרו, אם ברצונכם להעלות לדיון נושא שמטריד אתכם, לעולם אל תתחילו בתלונות כלפי בני הזוג. הביעו את הרגשות שלכם בנושא. במקום "אתה לא נמצא בבית", נסי להשתמש ב"אני מרגישה שאנחנו לא נפגשים מספיק". אגב, איבוד עשתונות הוא לא מריבה. אם אתם נסחפים לכדי צעקות, החלפת האשמות ואפילו הסתגרות, עצרו, הפרידו כוחות ושוחחו על כך מאוחר יותר.
4. לא מול הילדים
ככלל, עדיף שלא לריב ליד הילדים, אבל מצד שני הצגת מודל הורי של זוגיות ללא מריבות היא אשליה מסוכנת שעשויה להשפיע על מערכות היחסים שלהם בעתיד. אם קורה שרבתם מול הילדים, דאגו להציג בפניהם גם את הפיוס. זהו מודל נכון, מאוזן ובשל, אותם יוכלו לקחת עמם לחיים.
5. כל דבר בעתו
גם אם שמרתם על כללי המריבה ועדיין הנושא לא נפתר, הניחו לו ליממה אחת לפחות וקבעו זמן אחר למפגש רגוע ולשיחה לפתרון הבעיות. במהלך שיחת הפתרון, הליבון והפיוס, דאגו לדבר על התחושות שלכם בלבד, ללא האשמת הצד שני.
אם כרוניקת המריבות שלכם כוללת האשמות הדדיות ופגיעה, ומערכת היחסים שלכם הופכת לבלתי נסבלת ואתם שוקלים לסיימה, מומלץ שתפנו לייעוץ זוגי. לרוב, תחת עינו הלא שיפוטית של המטפל, מגלים פתאום שכל המריבות, גם הקשות ביותר, מקורן בבעיה פתירה ופשוטה, ולרובן ככולן מקור בודד.
אני מודאג יותר מזוגות שלא רבים ולא יודעים לבטא את תסכוליהם מזוגות שרבים, כי בסופו של יום, זוג שרב הוא זוג שחשוב לפרטים שבו לבטא את עצמם ורצונם לחיים משופרים ומשותפים הוא הדדי. זוג שרב הוא זוג שמורכב מאנשים חיים שרוצים לחיות ולהיות, כיחידים וכזוג.
בהצלחה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
ד"ר דניאל דריי – רופא, סקסולוג ומטפל מיני וזוגי, מנהל פורטל "תורת היחסים".
לפנייה לכתב/ת 
