מי שמאמין לא מזגזג / על נבחרת ישראל
הסיבה האמיתית לניפוי של בניון ובן חיים: הקמפיין גמור וזה הזמן לבנות נבחרת חדשה. רק חבל שגוטמן לא היה מספיק אמיץ לקבוע את הכללים לפני שהחל הקמפיין
אלי גוטמן חטף השבוע יותר ביקורת אחרי הניפוי של יוסי בניון מאשר אחרי התבוסה לרוסיה. גוטמן ידוע כמאמן "גרמני". יש לו שיטת משחק, סדר, הקבוצות שלו "עומדות נכון על המגרש". מי שעובד מסודר בארץ החלטורה והבלגן הוא "גרמני", אבל ה"גרמניות" היא שהכשילה את גוטמן עד עכשיו, גם במגרש וגם מחוצה לו.
עוד ב-ynet ספורט:
כי בשביל שהנבחרת תשחק "גרמני", גוטמן צריך את השחקנים לאימונים אינטנסיביים, וזה בלתי אפשרי כשחצי מהסגל מורכב מלגיונרים. עוד יותר קשה לשחק "גרמני", כשחלק מהם לא משחקים בקבוצות שלהם.
לפני החג גוטמן ניפה את בניון וטל בן־חיים. הנימוק הרשמי: הם אינם משחקים בקבוצות.
יש כמובן מוסר השכל: מי שלא קובע כללי משחק מראש ומזגזג – אוכל אותה. ניקח לדוגמה את ההשקעות בבורסה: מי שקובע לעצמו גבולות רווח או הפסד של עשרה אחוזים, לא יכול להפסיד יותר מעשרה אחוזים. נכון שהוא גם לא יכול להרוויח יותר מעשרה אחוזים, אבל זהו תפקידם של כללי המשחק – לנתק אותך רגשית ממה שקורה. רוב המפסידים הגדולים הם אלו שלא היו להם כללי משחק, או שלא עמדו בהם ברגע האמת. לפני המשחק חשוב להגדיר עקרונות, לקבוע כללים ולעמוד בהם, כי ההחלטות שלנו בזמן אמת אינן תמיד רציונליות. כמה מסובך, ככה פשוט.
אילו גוטמן היה קובע לפני הקמפיין כלל ברור, לפיו שחקנים שלא משחקים באופן קבוע בהרכב קבוצותיהם לא יוזמנו לסגל הנבחרת, והיה מודיע על כך במסיבת עיתונאים, לא הייתה לו עכשיו בעיה לנפות את בניון. אבל לנפות כוכב לפני קמפיין, כשלנבחרת יש עדיין סיכויים, זה קשה. בסוף אתה מקבל את ההחלטה הקשה בלית ברירה מאוחר מדי, גם חוטף ביקורת על הזיגזוג, וגם מתחיל לעשות סדר מאוחר מדי.
המטיף ברקוביץ'
סוף־סוף עלה מעמד המאמן לסדר היום הספורטיבי. כנראה כולם הבינו שתמיכה בבעלי קבוצות שמפטרים מאמן אחרי שני הפסדים תשאיר אותנו בקרוב עם טיפוסים כמו פרוספר אזגי וארקדי "פוצ'ימוי גרשון?" גאידמק.
המתקפה הגדולה שסופג איזי שרצקי, עד לא מזמן חביב התקשורת, היא ציון דרך.
קצת מוזר שאת הקמפיין לחיזוק מעמד המאמנים מובילים עיתונאים ופרשנים שהסיתו נגדם את האוהדים והבעלים, אבל מודה ועוזב ירוחם. יוצא מן הכלל הוא איל ברקוביץ', שמטיף להורים שמתערבים למאמנים בעבודה, אבל בעצמו תקף את דני עציוני – המאמן של הבן שלו בקבוצת הילדים בהרצליה – והורשע במשפט. במחשבה שנייה, ברקוביץ' הוא האיש הכי מתאים לטיפול באלימות הורים. אין מומחה כמוהו בתחום.
קרויף יודע את העבודה
כשמיץ' גולדהאר מינה את ג'ורדי קרויף למנג'ר מכבי ת"א, זה נראה כמו עוד מהלך יחסי ציבור הזוי של מיליארדר שלא יודע מה לעשות בכסף שלו. קרויף הבן נהנה מאילן יוחסין מפואר, אבל מה הוא מבין? ג'ורדי קרויף התחבר באסוציאציה לשמות גדולים שנכשלו בישראל, כמו אוסוולדו ארדילס, ריצ'רד נילסן ולואיס פרננדז.
אבל בהדרגה מתברר שקרויף ג'וניור יודע מה הוא עושה. הוא לא ניסה להסתיר את הקטטה באימון, ואפילו היה שבע רצון מרמת האגרסיביות באימונים. את ההפסד של מכבי ת"א בבאר־שבע, אחרי ארבעה ניצחונות, הוא הגדיר כהכרחי, וניצח את אשדוד. קרויף נותן גיבוי מלא למאמן, במובן החיובי של המילה.
התקציב של מכבי ת"א הוא עדיין ענק בקנה מידה ישראלי, אבל נמוך מהעונות הקודמות והתפוקה ללא השוואה. הכי חשוב: שקט בקריית־שלום. הקבוצה מאוזנת. גולדהאר הבין כנראה ששילם יותר מדי שכר לימוד. כסף מיותר מושך אליו גונבי דעת וכיס, ולכן למזרח הפרוע צריך להביא שריף ממחוז אחר. אחד שלא מבין את השפה, ולא רואה אף אחד ממטר. המבחן האמיתי יהיה כשיגיעו ההפסדים, ועדיף שלא יגיעו.
כשהזרים מתחילים לדבר
משחקי גביע ווינר החזירו את הכדורסל למסך. אותן תמונות מוכרות, של מאמן ישראלי שמנסה לתדרך באנגלית חבורת שחקנים שרובם זרים. המאמן מנסה להגיד משהו, אבל השחקנים עסוקים בשיחה בינם לבין עצמם.
האמת היא שגם ארבעה שחקנים ישראלים, לו שיחקו יחד בקבוצה במדינה זרה, היו מדברים בינם לבין עצמם. הזרים, רובם אמריקאים, באים מרקע שונה, גרים בדרך כלל באותה שכונה, לפעמים באותו בניין, הנשים שלהם חברות, הם באים מרקע ותרבות אחרת. חברים. באופן טבעי הם יגנו זה על זה בזמנים קשים, וכשמגיעים ההפסדים (או כשכמה מהם מתייבשים על הספסל), הם מתחילים לטפטף רעל זה לזה.
לחשושים על מצבו המתערער של המאמן מורידים את סף השבירה שלהם, והידיעה שיש מי שעתיד לשלם את מחיר הכישלון לא מעודדת אותם להתאמץ. בליגה שבה המאמנים ישראלים ורוב השחקנים זרים, מאמנים נאלצים לפעמים להעיף שחקנים זרים כדי לפרק קנוניה.
דילמת אגייאר
בחודשים האחרונים נוצרה בהפועל ירושלים בכדורסל סיטואציה מוזרה. יו"ר הדירקטוריון הוא עו"ד יעקב לירז, שמונה על ידי גומא אגייאר. נכון לעכשיו, אגייאר איננו. נעדר. לירז אמור לבצע את ההוראות שיקבל מאגייאר, אבל אין מי שייתן לו הוראות.
לאגייאר, שמחזיק ב־60 אחוז מהמועדון, יש שותפים שמחזיקים ב־40 אחוז, אבל הם במיעוט. אגייאר השאיר כסף, שייגמר במוקדם או במאוחר. האם לירז יישאר יו"ר או שימכור את חלקו של אגייאר? למי יילך הכסף? מי ישלוט? לא זכור לי מצב כזה.
לפנייה לכתב/ת 
