הורי התעללו בי. מותר לנתק את הקשר עמם?
שאלה:
אני בן 40, נשוי באושר ואב לחמישה ילדים. לכל אורך חיי הוריי התעללו בי נפשית (בעיקר) ופיזית (פחות). תמיד ניסו לקבוע את אורחות חיי, חבריי ואף את בת זוגי.
לאחר שנישאתי הייתי רב עם אשתי לעתים תכופות, ואף כמעט עמדנו לקראת גירושין, אולם עזרה חיצונית רבה הביאה אותי להבנה שיחסיי עם הוריי הם שעמדו לנו לרועץ.
לפני כשנה, לאחר שעמדתי בכבוד במצוות "כיבוד הורים" - הם אף ירקו בפניי ובפני אשתי בפומבי, ולעיני ילדינו, לא עניתי להם כלל אך החלטתי לנתק כל קשר עמם: לא טלפונים, לא פגישות, ולא אירועים משותפים. עצם השהות במחיצתם גורמים לי תחושת קבס. הם ניסו פעם לחדש עמי את הקשר, אולם עניתי להם עניינית דרך סמס כי אין אני יכול לעשות זאת.
בני הבכור סובל מאד מזה, והתרתי לו ולאחיותיו להיות בקשר עימם, ללא מעורבותי. מהי עמדת ההלכה בנושא? (מ.י.ש, אזור המרכז)
תשובה:
שלום וברכה.
מצוות כיבוד הורים היא מצוה יקרה וחשובה, שמהווה חלק תשתיתי בעולם היהודי, וחקוקה בעשרת הדברות.
עם זאת, חשוב לדעת מהי ההגדרה המדויקת של המצווה הזו: מצוות כיבוד אב ואם כוללת את חובת הבן לכבד את הוריו, או לסייע להם בכל הקשור לחיים שלהם. כלומר לסייע בקניות, בטיפול יומיומי, אם יש צורך - ובלשון חכמים 'מאכילו מלבישו ורוחצו'.
אבל מצוות כיבוד הורים לא כוללת בתוכה מעורבות בחיים של הבן. אין להורים שום סמכות בקשר לניהול החיים של הבן הבוגר - לא היכן יגור, לא עם מי
יתחתן ולא במה יעסוק.
כמובן שבמהלך תקין, טוב לשמוע ולהתחשב עד כמה שניתן, אך במקום שההורים מתערבים וגורמים להפרת שלום הבית של הבן - אין שום חיוב לשמוע בקולם. ניתוק יחסים, נראה במקרה כזה, ולמרבה הצער, פתרון הכרחי.
טוב נהגת שאתה מאפשר לילדיך להיות בקשר עם ההורים. אין כאן מטרה "להעניש" אותם או להיאבק עמם במאבק כוח, אלא רק להגן על מהלך החיים התקין שלכם. ולכן - אם הקשר של הילדים לא פוגע בכך, אין למונעו.
ובכל זאת יש לציין כי הריחוק הזה, שהוא כורח המציאות, לא פוטר אותך מהמחויבות לדאוג לקיום הבסיסי של ההורים, אם יש צורך בכך - ודבר זה יכול להיעשות על-ידי שליח או בעקיפין.
לסיכום:
א. מצוות כיבוד הורים היא מצווה גדולה.
ב. גדר המצווה: לדאוג לכל מה שההורים צריכים, בחייהם שלהם.
ג. אין משמעות המצווה שמותר להורים להתערב בחיי ילידהם הבוגרים, או לקבוע להם דבר מה.
ד. גם במקרה של צורך זמני, או מתמשך, בנתק, עדיין חל חיוב על הילד לדאוג להוריו שצרכיהם מתמלאים, ודבר זה יכול להעשות באופן עקיף.
נצרף תפילה שהלבבות יתרכככו מעט, ותוכלו אתה והוריך לחיות בכבוד והבנה. והאמת והשלום אהבו (משיב: הרב אייל ורד)