שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המיסיונרים החדשים: אתיאיסטים ברשת
    הם מגיבים לכל שרשור מזדמן במניפסט ארוך, מצטטים ידיעות חדשתיות על חרדים שסרחו ומוציאים מהקשרם קטעי גמרא מוזרים - האתאיסטים ברשת כל-כך בטוחים שאין אלוהים, שהם חייבים להראות לכל הדתיים את האור

    אתיאיסטים. בזמן האחרון אני מגלה שיש יותר מדי כאלה בפייסבוק.

     

    כשאני אומרת "כאלה", אני מתכוונת לזן הטרחני שבתוכם, שלא נח לרגע ומציף לי את הפיד בכמויות אדירות של ג'אנק תיאולוגי מהזן הנחות ביותר. כך למשל, השבוע שלח לי אחד מהם לינק ל"מם" חדש ובו נראה הומר סימפסון שוכב בתנוחת פרקדן, כשעל בטנו הנפוחה מונחת ערימה של דונאטס - ומעל התמונה מופיע כיתוב: "זה מה שעשה אלוהים בשואה".

     

     

    עוד בערוץ היהדות  - קראו:

     

    תכירו את המיסיונרים החדשים. הם מגיבים לכל שרשור מזדמן באמצעות מניפסטים ארוכי טקסט, נועצים על הקיר שלהם כל ידיעה שעוסקת בחרדים בתוספת הערה סרקסטית בסגנון "זה מה שקורה כשיש לך יותר מידי זמן פנוי", מייצרים "ממים" מרושעים בקצב כפול ממהירות האור ותמיד, אבל תמיד, זמינים בצ'אט כדי להפריך כל תמה תיאולוגית מזדמנת.

     

    מדובר בזן "מתקדם" עד מאוד של אנשים שמשוכנעים לגמרי שאין אלוהים. כל-כך משוכנעים, שהם חשים דחף עז להציל את העולם מבורותו המונותאיסטית, ולהוכיח לכל המאמינים עד כמה דרך חייהם מטופשת, חסרת היגיון, ניאנדרטלית ופרימיטיבית. הם מאופיינים בזעם אינטלקטואלי מתלהם, ויש להם מטרה ברורה מאוד: לדאוג שכמה שיותר דתיים ברשת יחשפו לאור האתיאיסטי שלהם ויצאו בשאלה.

     

    קשה להתעלם מהדמיון המטריד שקיים בינם לבין המטיפים הדתיים שהם יוצאים נגדם. התנהלותם האנטי-דתית נראית כמו דת בפני עצמה, ולא יהיה מוגזם לתאר אותם כחצר וירטואלית של חסידים מיוחמים, שלא ינוחו מפעילותם המיסיונרית עד שאחרון הדוסים יינטוש את דתו.

     

    ככה לא משכנעים

    האנשים האלה מעוררים בי בחילה כמעט כמו הדוסים שמאחלים לי שאחזור בתשובה. כך למשל, כשהעזתי להגיב לסטטוס פוגעני של אחד מהם (משהו שהשווה בין חרדים לעכברים), הוא הודיע לי בתגובה שאני "דתייה בהכחשה" ושהגיע הזמן ש"אשתחרר מפוביית האלוהים שלי".

     

    ובכן, אם בחורה שמתעקשת לפשפש ביהדותה ונחושה שלא לראות בחבריה הדתיים חבורת אינפנטילים מחוסרי מחשבה היא דתייה בהכחשה מבחינתו - סו בי איט. אני מעדיפה את ההגדרה הזאת על פני השתייכות לגברדיה הדתל"שית המפוקפקת הזו, שבטוחה שכל מי שחושב אחרת ממנה הוא כבשה פועה בעדר של פתיים. "יום יבוא והמדע יגלה את אותו גן פגום שאחראי לרליגיוזיות", אמר לי פעם אחד מהם, כאילו שאין בין המאמינים אנשי ספר ומדע שחקרו לעומק את שאלת קדמות העולם והגיעו למסקנות אחרות.

     

    התכונה שכנראה הכי מעצבנת באנשים הללו היא שיש להם אמות מוסר סלקטיביות במיוחד. הם מצוידים במנה גדושה של אמפתיה כלפי כל יצור מוחלש מהלך על שתיים או על ארבע - יהיו אלה עובדים זרים, ערבים, אתיופים או חתולים שעברו התעללות - אבל דתיים הם מטרה לגיטימית לכל רמיסה. הרטוריקה הלעגנית שלהם - שסולדת מכל דבר שנודף ממנו ריח של יהדות - שטחית, רדודה ומעוררת בעתה כמעט כמו הסרטונים מבית מדרשו של אמנון יצחק. היא מגייסת סוגיות גמרא תלושות מהקשרן ומעוותת אותן לצרכי תעמולה אנטי דתית, מפיצה ברשת סיפורי פלצות מאזור הדמדומים החרדי על עוד אברך נרדף שנאנס על-ידי החברותא שלו בישיבה - כאילו בכך הצליחו להפריך את קיומו של האל.

     

    רק אני יודע

    יש משהו מאוד מרגיז בפרקטיקת השכנוע שלהם. הם אולי שנונים מאוד, בוודאי אינטליגנטים, אבל מי שמתייחס לשאלות קיומיות כאילו מדובר במוצר שניתן למכור על-ידי הנפצת "ממים" בבאסטות וירטואליות הוא לא פחות גרוע מהדוסים המיסיונרים שעומדים בדוכני הנחת התפילין. אין שום תכלית ושום

    עומק בדיון התיאולוגי שהם מייצרים, בטח לא כשנקודת המוצא שלו היא "אני יודע שאין אלוהים, ועכשיו רק נשאר לי לשכנע גם אתכם".

     

    אין שום ערך לשיח שלא מוכן להכיר בכך שהאמונה באלוהים לגיטימית ורציונלית לפחות כמו אי-האמונה בו. דיון אמיתי יכול להתחיל רק בנקודה שבה אנשים מוכנים להגדיר את עצמכם כבוחנים, כמחפשים. במקום שבו הם מסוגלים להתערטל מהקיבעון הפילוסופי שלהם, להכיר בייתכנות של אמונות אחרות ולחיות באזורים האפורים של הספק.

     

    ולכן תסלח לי עדת האתיאיסטים על כך שאני מסרבת לקחת חלק באחווה הדתל"שית המזויפת הזו. בצער אני אומרת, שמאמיניה הקיצוניים הם לא יותר מחסידים שוטים, שלוקים בנאורות כוזבת ובחוסר ענווה, ורחוקים אלף שנות אור ממה שהם נוטים להגדיר בטעות כפלורליזם.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים