שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    4 המקומות שהכי כיף לשתות בהם על הבר

    הם אינטימיים, חבויים ובעיקר מספקים חוויית שתייה משודרגת. מרחוב יד חרוצים ועד הדיוטי פרי, ליאור נעמן בוחר 4 חללים מהנים וחצי-סודיים לשתייה ושריצה על הבר

    הקומה השנייה ב-"מקום של בשר"

    לפני כמה חודשים צמחה קומה שנייה למסעדת הסטייקים הכי טובה בארץ. כמו בראשונה, גם כאן האווירה עניינית וגברית: שולחן ארוך, מקרר יינות מכובד, וצוות מקצועי וקל רגליים שמדלג למעלה עם חתיכות שנימנמו במקרר היישון ואז התעוררו לאור הגריל הכפול והחם במיוחד.

     


     

    לקומה הזאת צריך להגיע בהרכב מינימלי של שמונה, וכדאי מאוד שהם יהיו גם כאלה שיודעים להעריך בשר: הסינטה על העצם של ניני (כאילו, העצם של פרה. ניני נוף, הבעלים, צולה אותה) היא משהו שחבל להשחית אותו על חובבים בתחילת דרכם.

    מקצוען. ניני נוף מ-"מקום של בשר". ברקע: הקומה השנייה של המסעדה (צילום: תום להט) (צילום: תום להט)
    מקצוען. ניני נוף מ-"מקום של בשר". ברקע: הקומה השנייה של המסעדה(צילום: תום להט)


     

    שימו ליד הבשר מגדל טבעות בצל שנראה כמו צעצוע למבוגרים וכמה מהיינות הכבדים בתפריט, ובסוף הערב תגלו לדאבונכם שלא התקינו כאן מעלית.

     

    מקום של בשר, שבזי 64 תל אביב

    לא נורמלית. הסינטה המופלאה של "מקום של בשר" (צילום: תום להט) (צילום: תום להט)
    לא נורמלית. הסינטה המופלאה של "מקום של בשר"(צילום: תום להט)

     

    הבר של קופי בר

    מה לא נכתב על "הארגון" (כמו שקוראים לו העובדים) של רותי ומתי ברודו? זה לא באמת חשוב. מה שכן חשוב הוא שזה קרוב. מערכת המגזין הזה נמצאת כמעט מעל הקופי בר, חלוצת אימפריית ההאכלה שנחשבת היום לכוכב הצפון של המסעדנות הישראלית. 
     

    הקופי, כפי שאנחנו מכנים אותה בחיבה, היא מסעדה שקצת נשכחה בשנים האחרונות — שנים שבהן קמו לה המון חיקויים שאנחנו מכנים אותם בפחות חיבה קופּי בר — אבל עדיין תמיד מלאה כשבאים. רק מה, הבר שלה מעולם לא קיבל אפילו אחוז מהכבוד המגיע לו.

     

    חלוצת האימפריה. קופי בר (צילום: נתן דביר) (צילום: נתן דביר)
    חלוצת האימפריה. קופי בר(צילום: נתן דביר)

     

    זה מתחיל בכך שהבר עשוי מתכת. עץ זה מגניב וסופג והיסטורי והכל, אבל אני סאקר של גוש הברזל הזה. שימו עליו — לא, בעצם אחד הברמנים המצוינים ישים עליו — מפית לבנה, צנצנת קורנישונים וזוג מלקחיים קטנים, ויאללה. אמריקה. לכאן אנחנו באים אחרי הצהריים, כשיש הפי האוור ועל כל ויינשטפן מהחבית (או כוסית גרנטס) תקבלו אחת נוספת, והולכים כשההיא שבבית צועקת כל כך חזק ששומעים אותה בלי פלאפון.

     

    קופי בר. יד חרוצים 13 תל אביב

     

    המרתף של דרך היין

    לא בטוח שיצא לכם לשתות פה, כי זה לא שיש פה בר ומישהו מאחוריו. מה שכן יש פה זה את אחד מאוספי הבקבוקים הגדולים בארץ, לוקרים של לקוחות שמיישנים פה את הזכוכית שלהם בחסות החנות, ואווירה של מרתף יין אמיתי שקשה מאוד למצוא בארץ (שני מקומות שבכל זאת מזכירים אותו, כל אחד מסיבה אחרת, הם המרתפים של יקבי רמת הגולן ושל שאטו גולן).

     

    אגב, הקטע של המרתף הזה מתחיל כבר בירידה אליו: בדרך היין יש מעלית שכדי לרדת בה בזוג תצטרכו לעשות שרינג לחלק מהאיברים שלכם, והיא עושה את זה לאט יותר מהזקנה שהולכת לטלפון ב-"סודי ביותר".

     

    מעניין אתכם? אז פעם בכמה זמן עושים בדרך היין טעימות של כל מיני דברים — אני במקומכם הייתי מכוון לאדומים מבורגון — וגם אם אתם לא ממש אנשים של יין, זה בהחלט שווה בדיקה. בכל פעם שאני יורד לכאן, במיוחד בקיץ, אני מדמיין איך אני מציב בכניסה למאחז שקי חול וכמה מאגים, ונראה אותם מחלצים אותו מידי.


    דרך היין, החשמונאים 93 תל אביב

     

    החדר הקטן שבתוך חדר הסיגרים בדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון

    המקום המשובח הזה, על כורסת העור הנעימה שלו, אוסף המגזינים האקלקטי (לפעמים יש שם אפילו מגזין גברים שאתם מכירים, אם כי לא את גירסת האייפד המקסימה שלו) וכמה מהבקבוקים הכי יקרים בארץ (אבל במבצע שלושה פלוס אחד!), עבר שיפוץ ושדרוג בחודשים האחרונים והיום מדובר בחדר על שם מקאלן הי"ד.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    מצידי שיקראו לו יענקל'ה: אם אתם יכולים לחשוב על דרך טובה יותר להעביר את השעה שנשארה עד הטיסה מלהחזיק ביד אחת מקאלן לבחירתכם וביד שנייה סיגר לבחירתי, תודיעו לי.

     

    הדיוטי פרי. זה בדיוטי פרי

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    אולי תפגשו גם אותן שם. בר
    צילום: shutterstock
    מומלצים