שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לגדל ירקות בעצמכם: כך תקימו גינה קהילתית
    הגינות הקהילתיות צומחות בישראל כמו פטריות אחרי הגשם, ומעניקות לאלפי תושבים מקור לגידול ירקות וצמחים, עיסוק מרגיע ומהנה, מקום מפגש שכונתי ואפשרות לעצב את הנוף העירוני. מאיפה מתחילים, מאין משיגים קרקע וציוד ומי ישלם? מדריך

    בשנים האחרונות מוצפת ישראל במאות גינות קהילתיות, המופעלות על ידי תושבים. אלה מוצאים בגינה לא רק מקור לגידול ירקות טובים, אלא גם מקום מפגש ובניית זהות, כמו גם מעורבות ציבורית בפיתוח המרחב העירוני ואיכות החיים בו.

     

    כתבות נוספות בערוץ כלכלה ירוקה :

     

    קידום הרעיון של הקמת גינה קהילתית אינו דורש ניסיון או מיומנות. אלה יגיעו בשלב מאוחר יותר, במהלך התכנון שיעשה בהדרכת בעל מקצוע. מה שכן נדרש הוא אומץ ונכונות לעשיה. אז מאיפה מתחילים, למי פונים, האם דרושים אישורים, ואיך מגייסים אנשים ותמיכה? אספנו את המהלכים הנדרשים להקמת גינה קהילתית

     

    חיפוש שותפים לדרך

    אי אפשר להקים גינה קהילתית לבד. לבטח יש בסביבתכם אנשים נוספים החולמים על הקמת גינה, וגם שניים זו התחלה. כך, בשלב הראשון, אוספים קבוצה של בעלי עניין ומחויבות. לצורך ארגון קבוצה אפשר להיעזר ברשות המקומית ובארגונים סביבתיים וחברתיים מקומיים.

     

    ניתן לקבל עזרה רבה מהתארגנות "גינות קהילה בישראל" התומכת בפעילי הגינות הקהילתיות ומעניקה מידע רחב בנושאים השונים הקשורים להקמת גינה קהילתית בכתובת israel-gardens.blogspot.com. ניתן גם לפנות לגופים שונים התומכים בהקמת גינות קהילתיות כגון החברה להגנת הטבע והג'וינט, הפעילים באזורים מסויימים בארץ.

     

    איתור השטח

    בשלב השני מאתרים שטח אדמה, האפשרויות הן מגוונות - משטחי ציבור עירוניים, דרך שטחי מוסדות חינוך וקהילה ועד קרקע פרטית.

     

    חשוב לוודא שאין במקום תוכניות בנייה בשנים הקרובות, ולקבל אישור מהעירייה לשטחי ציבור או ממוסדות שיארחו את הגינה בשטחם. בשטח כדאי שתהיה קרקע נקייה מרעלים, מקור מים זמין, ושלפחות בחלקו תהיה שמש ישירה למשך שש שעות לפחות ביום.

     

    גיוס תקציב ותמיכה

    בבסיס של כל גינה צריכה להיות נגישות למים ורצוי שתהיה עזרה בניקוי ראשוני של השטח מפסולת ועשבייה. פעמים רבות הרשות או מוסדות שהגינה בחסותם יעזרו במילוי צרכים אלו. בהמשך יש צורך בתקציב ראשוני לקניית כלי עבודה, צמחים, ציוד וקומפוסט.

     

    גינת ברבור, ירושלים (צילום: גליה חנוך רועה) (צילום: גליה חנוך רועה)
    גינת ברבור, ירושלים(צילום: גליה חנוך רועה)

     

    צריך לחשוב על צרכי התפעול השוטף של הגינה בהמשך. תקציב זה יכול להגיע מקרנות, תקציבים מהרשות המקומית, מענקים מארגונים שונים, תמיכה מעסקים מקומיים, תרומות ואף מימון עצמי של חברי הגינה המשלמים דמי חבר. ניתן גם לערוך אירועים לקהל הרחב בתשלום סמלי, כגון שוק קח-תן, הופעת מוסיקה, הצגות ומגוון רעיונות שימשכו קהל ויגייסו תקציב.

     

    גינת ברבור, ירושלים (צילום: גליה חנוך רועה) (צילום: גליה חנוך רועה)
    גינת ברבור, ירושלים(צילום: גליה חנוך רועה)

     

    כדאי למנות גזבר ולתכנן את המשך הפעילות כך שהגינה תוכל בעתיד לשאת את עצמה כלכלית באמצעות מגוון סדנאות ופעילויות נוספות, מכירת תוצרת זרעים ושתילים, גביית דמי חבר שנתיים וכדומה. בשלב זה רצוי לגייס פעילים נוספים וצוות מוביל של מתנדבים המוכנים לתרום כשלוש שעות שבועיות. רצוי שיהיו בו פעילים, מנחה מקצועי בתחום הגינון ומנחה מקצועי בתחום הקהילתי.

     

    יצירת תוכנית

    על מנת לחבר את הקהילה לגינה, יש לערב שותפים רבים בתכנית הגינה וליצור הזדמנות לאנשים להגדיר את הרצונות, החזון והצרכים שלהם בגינה. בשלב הזה רצוי מאד לערב אדריכל נוף (או הנדסאי נוף) בתהליך. פעמים רבות ניתן לגייס לשם כך בעל מקצוע מתוך קהילת הפעילים.

     

    תכנית אדריכלית לגינה קהילתית (צילום: גליה חנוך רועה) (צילום: גליה חנוך רועה)
    תכנית אדריכלית לגינה קהילתית(צילום: גליה חנוך רועה)

     

    אדריכל הנוף ייקח בחשבון את רצון הפעילים ויגבש תכנית סופית בה ייתן מקום גם לשיקולים נוספים כמו סוג הקרקע, האקלים, צמחים מתאימים, פתרונות ניקוז, איגום והחדרת מים, בניית מערך שבילים ומעברים, ייצוב שיפועים ומדרונות, תכנון מבנים כגון חממות ופרגולות ואזורי התכנסות.

     

    גינת ברבור, ירושלים (צילום: גליה חנוך רועה) (צילום: גליה חנוך רועה)
    גינת ברבור, ירושלים(צילום: גליה חנוך רועה)

     

    לא פחות חשוב הוא הפן האסתטי של התכנון שישרה אווירה נינוחה ותחושה של סדר וארגון – התורמים גם למשיכת קהל נוסף ולהפחתה בוונדליזם בשטח. מתכנן יוכל לתת מענה גם להנגשת השטח לאנשים בעלי מוגבלויות כדי שיוכלו להיות שותפים פעילים בקהילת הגינה.

     

     (צילום: גליה חנוך רועה) (צילום: גליה חנוך רועה)
    (צילום: גליה חנוך רועה)

     

    התוצר הסופי יהיה תכנית משורטטת שתקבע את מיקומו של כל פרט בגינה: ערוגות הירקות, העצים והשיחים, ערמות הקומפוסט והמנבטה, שטחים של פרחי בר ומגוון מינים, פינות ישיבה והרגעות, מחסן, חממה, אגן מים לשתייה ועוד. בשלב הזה יש לקבוע עם התושבים ימי פעילות קבועים ולוחות זמנים לאירועים שנתיים ופעילות הגינה.

     

    ליווי מקצועי

    חשוב להסתייע בליווי של חקלאי, אגרונום או גנן אקולוגי, לפחות בשלבים הראשונים של הקמת הגינה. אותם בעלי מקצוע יסייעו בקיומן של פעילויות הכשרה לפעילים בנושאי גינון ללא רעלים, תחזוקה, בוסתנאות ועוד. לצורך מימון הליווי המקצועי ניתן להשתמש בכספים של דמי החברות השנתית.

     

    איתור חומרים

    בשלב זה נאתר חומרים לבניית תיחומים לערוגות ולשבילים, חיפויים שונים של רסק עץ, טוף, קש ועוד, ספסלים ישנים וחומרי בניין לבניית פינות ישיבה, סככות צל, חממות וקומפוסטרים. בגינה הקהילתית צריך להישאר מאד יצירתיים ולחשוב מחוץ לקופסא - צריך לבדוק את המשאבים שניתן להשיג מהסביבה הקרובה - חקלאים, אורוות סוסים, מפעלים באזור, מחסני ציוד ישן של העירייה, אבנים משתלבות שהוחלפו ממחלקת הכבישים בעירייה, רסק עץ ממחלקת התברואה, תרומת שתילים או זרעים או ציוד הנבטה ממחלקת הגינון.

     

    שיתוף תושבים

    כדאי לשתף פעולה עם המתנ"ס המקומי, מועדוני גמלאים, מועדוני נוער, תנועות נוער, ארגוני מתנדבים וארגונים ירוקים, כדי לגייס אנשים נוספים לקהילה. כמו כן כדאי לחשוב על צרוף גני ילדים ובתי ספר מהסביבה לפעילות חד פעמית או שבועית בגינה. גינות רבות נותנות גם מענה חברתי לקהילות שונות בסביבה הקרובה ומערבות קבוצות של אנשים בעלי מוגבלויות ובעלי צרכים מיוחדים הבאים לעבוד בגינה עם מדריך לגינון טיפולי מטעמם ומשתלבים בקהילה הרחבה של הגינה.

     

    אורך רוח

    צריך לזכור שהקמת גינה קהילתית הוא תהליך מתמשך, שהצמיחה בו נעשית לאורך הדרך והגינה מלבלבת בעקבות ההשקעה הרצופה. בהחלט ניתן להתחיל מגרעין מצומצם ולצמוח יחד אתו למקום היוצר קהילה פעילה וגן עדן פורח במקום אחד.

     

    הכותבת היא אדריכלית נוף ומתכננת פרמקלצ'ר. ממקימי הגינה הקהילתית ברמת השרון וחברה בארגון ההתנדבותי "גינות קהילה בישראל"

     

    נושא זה יעמוד במרכזו של כנס העשור של איגוד אדריכלי הנוף , שיעסוק באתגרים העומדים בפני אדריכלי נוף ואנשי תכנון וחברה בתכנון ועיצוב המרחב העירוני. הכנס ייערך ב-9-8 בנובמבר במרכז מורשת בגין, ירושלים

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גליה חנוך רועה
    צילום: גליה חנוך רועה
    צילום: גליה חנוך רועה
    גינת ברבור, ירושלים
    צילום: גליה חנוך רועה
    גליה חנוך רועה
    מומלצים