שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אובחנת כחולה בסרטן מעי גס - מה לעשות עכשיו?
    הוא סוג הסרטן השני הגורם למוות בעולם המערבי, אך גילוי מוקדם יכול להציל 90% מהחולים. הרגע בו אתה מתבשר כי חלית בסרטן המעי הגס, ממנו נפטרה אתמול ענת גוב לאחר מאבק ממושך, גורר שאלות רבות והחלטות שיש לקבל. מדריך

    באחד הראיונות שהתקיימו עימה לפני מותה סיפרה ענת גוב, שמתה אתמול (א') מסרטן המעי הגס, כי גילתה שהיא חולה בבדיקת קולונסקופיה, אותה דחתה שוב ושוב. ואכן, ישנו חשש רב אצל רבים ללכת להיבדק וחשש מפני הרגע שבו מתקבלת הבשורה הקשה: חלית בסרטן המעי הגס. מדובר ברגע מפחיד ומטלטל שמעלה שאלות רבות: מה הטיפול הכי טוב? איפה אמצא את הרופא הטוב ביותר? מה הסיכוי להחלמה? חשוב לדעת כי גילוי מוקדם של המחלה מעלה את סיכויי ההחלמה ל-90%, ולכן למרות החשש הגדול חשוב ללכת ולהיבדק, בעיקר אם אתם בקבוצת הסיכון.

     

    הדאגה הגדולה מקשה לעתים על היכולת לנהל את הקרב הגדול. בתוך כל הלחץ, העובדות והעצות הנזרקות מכל עבר, יש לקבל החלטות קשות ולפעול בשיקול דעת. כדאי לרתום למשימה את בן הזוג, קרוב משפחה, חבר טוב או כל מלווה אחר, שכן בדרך הארוכה שלפניך רבות המטלות, פיסות המידע והפרטים אשר ישלימו את פתרון התשבץ.

     

    איך מתמודדים עם סרטן ?

     

    האבחנה הראשונית נעשית לרוב על ידי הגסטרואנטרולוג במהלך בדיקת קולונוסקופיה, והוא הראשון שיפנה לבדיקות נוספות, לכירורג המתמחה בניתוחי מעי גס ולאונקולוג.

     

    הבירור הראשוני נעשה במסגרת קופת החולים, ורק לקראת ניתוח יש צורך באשפוז. גם טיפול כימי או קרינתי, אם יינתן, ייעשה לרוב ללא צורך באשפוז.

     

    לעתים קרובות יודע החולה מעט מאוד על המחלה, ולכן מתקשה אפילו לשאול את השאלות הנכונות. לפניכם תריסר נושאים שכדאי להעלות בפני הרופא המטפל - על חלקן יוכל לענות רופא המשפחה, על חלקן הכירורג או הגסטרואנטרולוג, ועל רובן ידע לענות האונקולוג.

     

    1. מאיזה סוג סרטן אני סובל?

    מקורם של רוב גידולי המעי הגס בשכבה הרירית הפנימית ביותר של המעי, לכן הם מודגמים הכי טוב בבדיקת קולונוסקופיה הסוקרת את החלל הפנימי של המעי הגס, והם מסוג קרצינומה.

     

    עם זאת, עשויים להיות גידולים נדירים יותר מסוגים אחרים (לימפומה, GIST, קרצינואיד וגידולים נוירואנדוקריניים), אשר הטיפול בהם שונה לחלוטין.

     

    2. באיזה שלב התגלה הגידול?

    אחד הנתונים הראשונים שירצה לקבוע הרופא הוא באיזה מידה התפשט הגידול: לאיזה עומק חדר הגידול בתוך דופן המעי (T stage), אם הגידול הגיע לבלוטות הלימפה הסמוכות למעי הגס (N stage), ואם הגידול התפשט לאיברים מרוחקים יותר כגון הכבד (M stage).

     

    דבר זה חשוב מאוד כדי לקבוע מה יהיה הטיפול הראשוני הנכון וכדי להעריך את הסיכוי להחלמה.

     

    3. מה הסיכוי להחלמה?

    ככל שהמחלה ממוקדת יותר כך עולה הסיכוי לריפוי, וככל שהיא מפושטת יותר סיכוי זה יורד. עם זאת, גם במקרים

    שבהם הגידול התפשט לאיבר מרוחק, כגון הכבד, יש מקרים הניתנים לריפוי מלא.

     

    4. אילו בדיקות מבצעים לפני החלטה על טיפול מתאים?

    כדי לקבוע באיזה גידול מדובר, מה מידת התפשטותו ובאיזה טיפול ראשוני לבחור, כדאי להשלים את הבדיקות הבאות: קולונוסקופיה וביופסיה, בדיקות דם כולל סמן סרטן CEA (חלבון שלעתים מופרש מהגידול), -CT של החזה, הבטן והאגן.

     

    לעתים יפנה הרופא לבדיקות נוספות כגון PET, MRI או אחרות. אלה אינן בדיקות שגרתיות ואת נחיצותן יקבע הרופא המטפל לפי הנתונים שיאספו מכל הבדיקות האחרות.

     

    ככל שהמחלה ממוקדת יותר כך עולה הסיכוי לריפוי (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    ככל שהמחלה ממוקדת יותר כך עולה הסיכוי לריפוי(צילום: shutterstock )

     

    5. מהן אפשרויות הטיפול?

    בדרך כלל הטיפול בסרטן המעי הגס כולל ניתוח ו/או כימותרפיה, עם או בלי טיפול ביולוגי. 

     

    אם הגידול ממוקם במעי הגס בלבד, בדרך כלל יתחיל הטיפול בניתוח. לאחר קבלת התוצאות יקבע הרופא אם יש צורך בטיפול נוסף. מומלץ לקבל טיפול כימי משלים לאחר הניתוח אם הגידול הגיע לבלוטות הלימפה או לאיברים הסמוכים למעי, אם הגידול גרם לחסימה מלאה של חלל המעי הגס או להתנקבות דופן המעי, ובמקרים נוספים אשר הרופא יפרט בשיחה לאחר קבלת התוצאות.

     

    מטרת הטיפול הכימותרפי המשלים להקטין את הסיכון שהמחלה תחזור בעתיד. הטיפול ניתן במשך חצי שנה, בסבבים אחת לשבוע, לשבועיים או לשלושה.

     

    אם הגידול מפושט לאיברים מרוחקים (גרורתי), יתחיל הטיפול לרוב בכימותרפיה, עם או בלי טיפול ביולוגי. אם ניתן להרחיק בניתוח גם את הגידול במעי וגם את הגרורות שהתפשטו לאיברים האחרים, ייתכן שישולב ניתוח בהמשך.

     

    לעתים משלבים בטיפול גם קרינה, בעיקר בגידולים בחלק האחרון של המעי הגס הנקרא חלחולת (רקטום), ואז היא ניתנת אפילו עוד לפני הניתוח.

     

    6. איזה סוג ניתוח עדיף?

    זה נושא שכדאי לדון בו עם הכירורג. מבחינת הסיכוי לריפוי, אין הבדל בין ניתוח פתוח (שבו מבוצעת צלקת לאורך אמצע הבטן) לבין ניתוח לפרוסקופי (שבו מבוצעים שלושה פתחים קטנים יחסית בדופן הבטן). ההחלמה בניתוח לפרוסקופי לרוב מהירה יותר, אך הוא אינו מתאים לכל החולים, לעתים בשל צורת הגידול ומיקומו ולעתים בשל מחלות רקע אחרות של החולה.

     

    ברוב המקרים מסתפקים בכריתת קטע חלק המעי החולה בלבד. עם זאת, לעתים יוחלט לבצע כריתת מעי גס שלמה או תת-שלמה, למשל אם הגידול חסם לגמרי את חלל המעי הגס ויש סבל לכל אורך רקמת המעי, או אם לכל אורך המעי יש פוליפים העלולים להתפתח לגידולים נוספים.

     

    ההחלטה אם לבצע ניתוח עם סטומה (שקית חיצונית להטיית תוכן המעי) או בלעדיה נובעת משיקולים טכניים. ברוב המקרים אין צורך בסטומה, ורק בגידול הנמצא בקצה התחתון של החלחולת יהיה צורך בסטומה קבועה. לעתים מבוצע ניתוח עם סטומה זמנית, בשל סבל של רקמת המעי מחסימה, מזיהום או מהתנקבות, ולאחר תקופת החלמה סוגרים אותה.

     

    7. מה ההבדל בין טיפול כימי לביולוגי?

    טיפול כימי וטיפול ביולוגי ניתנים שניהם בעירוי בדרך כלל, מגיעים לכל איברי הגוף ותאיו וכרוכים בתופעות לוואי.

     

    טיפול כימי כולל תרופות המשבשות את מנגנון חלוקת התא, והוא ניתן לאחר ניתוח או במקרים של גרורות.

     

    טיפול ביולוגי משבש את העברת האותות לתא (אותות הגורמים לתא להיות בעל תכונות סרטניות) או משנה את אספקת הדם לגידול. טיפול ביולוגי ניתן אך ורק במקרים של גרורות.

     

    הרכב הטיפול ייקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם לנתוני הגידול ולנתוני החולה.

     

    8. מהן זכויותיי במהלך הטיפול?

    לחולה המקבל טיפול אונקולוגי יש זכויות סוציאליות והקלות רבות בביטוח לאומי, ברשויות המס, החזרי נסיעות ועוד. כמו כן, הוא זכאי להנחה מרבית ברכישת תרופות הכלולות בסל הבריאות בקופת החולים ולהשתתפות בהוצאות רפואיות שונות, כגון רכישת פאה, טיפולי שיניים ועוד. באשר לכך כדאי להתייעץ עם עובדת סוציאלית.

     

    בכל היתקלות במערכת הרפואית כדאי לשאול אם החולה זכאי להסדר מיוחד בהיותו חולה אונקולוגי. זכות חשובה השמורה לחולי סרטן היא האפשרות לבחור את המוסד הרפואי הציבורי שבו יטופל ללא קשר למקום מגוריו או לקופת החולים שאליה הוא משויך.

     

    הרכב הטיפול ייקבע בהתאם לנתוני הגידול ולנתוני החולה. (צילום: shutetrstock) (צילום: shutetrstock)
    הרכב הטיפול ייקבע בהתאם לנתוני הגידול ולנתוני החולה.(צילום: shutetrstock)

     

    9. האם כדאי לקבל חוות דעת נוספת?

    קבלת חוות דעת שנייה מקובלת מאוד כיום, ולרוב מתקבלת בהבנה גם על ידי הרופא המטפל. במקרים רבים יש יותר מטיפול אחד אפשרי, לכן כדאי להיות מעודכנים בכל האפשרויות לפני קבלת החלטה.

     

    מצד שני, לעתים ככל שפונים ליותר רופאים מקבלים יותר תשובות, והתמונה מסתבכת במקום להתבהר. כדאי להיצמד להמלצות הרופא שעמו אתם חשים בנוח ואשר תשובותיו מספקות מענה לשאלותיכם.

     

    10. האם יש תרופות נוספות שאינן בסל?

    סל הבריאות בישראל נדיב יחסית לחולי סרטן המעי הגס, ומכיל את מרב ומיטב התרופות שיעילותן הוכחה מעבר לכל ספק והנחשבות מצילות חיים.

     

    לא תמיד תרופות חדשות ויקרות יעילות יותר מהתרופות הוותיקות.

     

    11. האם כדאי להשתתף במחקר קליני?

    בישראל מתקיימים ניסויים בתרופות מחקריות, אשר לא ידוע מה מידת יעילותן ואם הן טובות יותר מהתרופות הקיימות. לעתים אפילו לא ידוע מה הן כל תופעות הלוואי של התרופה המחקרית לטווח קצר וארוך. לשם כך נועד המחקר: לקבוע מה מידת יעילות התרופה ומה מידת רעילותה בהשוואה לתרופות הקיימות.

     

    המחקרים מתקיימים במחלקות האונקולוגיות בבתי החולים השונים, וניתן לקבל מידע עליהם באתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן ובאתרי המחלקות האונקולוגיות. אם מתנהל מחקר המתאים לך, הרופא יציע לך להשתתף בו. ההשתתפות במחקר התנדבותית ומתוך הסכמה ואינה חובה כלל ועיקר.

     

    הבחירה להשתתף במחקר קליני צריכה להיעשות מתוך שיקול דעת מעמיק והבנת הסיכויים והסיכונים הכרוכים בו. אם הרופא הציע לך להשתתף במחקר, חובה לקרוא היטב את טופס ההסכמה המפרט את כל הידוע על תרופת המחקר ואת כל הבדיקות שיבוצעו במהלך המחקר, ולשאול את הרופא לגבי כל פרט שאינו ברור.

     

    12. האם לערוך בירור גנטי?

    בירור גנטי אינו דחוף מלבד מקרים יוצאי דופן, וניתן לדחותו עד סיום הטיפולים או כשיש יותר פנאי רגשי. רק 10%-15% ממקרי סרטן המעי הגס הם גנטיים, ולרוב אין נטייה משפחתית שיכולה להסביר את הופעת המחלה.

     

    יש לשקול לבצע בירור בעיקר אם יש ריבוי מקרי סרטן המעי הגס או סרטן מסוגים אחרים בכמה בני משפחה אחת, בחולה צעיר מתחת לגיל 50 ובחולים שלהם יש יותר מגידול אחד או ריבוי פוליפים לאורך המעי הגס.

     

    אף שברוב המקרים הסיכוי כי הסרטן נובע מסיבה גנטית קלוש, עדיין יש חשיבות רבה למציאת המקרים הגנטיים. חשיבות זו נובעת משתי סיבות עיקריות: הראשונה, נשאות של הפרעה גנטית עלולה לגרום לגידולים גם מחוץ למעי הגס, לכן בדיקות המעקב יכללו גם בדיקת מערכת העיכול העליונה, בדיקה גינקולוגית בנשים ועוד. כמו כן, תדירות ביצוע הקולונוסקופיות יהיה אחת לשנה-שנתיים ולא אחת לחמש שנים.

     

    הסיבה השנייה - יש לבדוק קרובי משפחה מדרגה ראשונה של החולה, כיוון שאם מישהו נוסף נושא את ההפרעה הגנטית גם הוא יופנה למעקב צמוד, ומי שאינו נושא "פטור" ממעקב כזה.

     

    חשוב לזכור: הרופאים מדברים ב"שפה סטטיסטית" ומבססים את הנחיותיהם על מדגם של חולים דומים. החולה היחיד והספציפי שהוא אתה אינו בדיוק ה"ממוצע" אף פעם, לכן יש תמיד לשאול למה מתכוון הרופא וכיצד הנתונים מתורגמים למציאות של החולה היחיד ומה ההמלצה הפרטנית עבורך.

     

    חשוב לא פחות לזכור כי מניעה או גילוי מוקדם יעילים עשרות מונים מכל טיפול אחר, והם התרופה הטובה ביותר לסרטן. תזונה נכונה עתירת סיבים ודלת שומן, פעילות גופנית ושמירה על משקל הוכחו כמקטינים את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

     

    לכלל האוכלוסייה מומלץ לבצע בדיקות סקר לגילוי מוקדם: בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה בקביעות מגיל 50 (בדיקה זו כלולה בסל) או קולונוסקופיה בגיל 50 ולאחר מכן כל חמש-עשר שנים (בדיקת זו אינה כלולה בסל).

     

    הכותבת היא אונקולוגית בכירה במרכז הרפואי אסיא מדיקל, ובשירות לגידולי מערכת העיכול במכון האונקולוגי בי"ח שיבא.

      


     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ענת גוב. קיבלה החלטה שלא להמשיך בטיפול הכימותרפי
    צילום: גדי דגון
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים