דמדומים או טמטומים

"לצפות ב'דמדומים' תחת השפעת אלכוהול? לא, אפילו לא כשאני שיכור. לצפות ב'דמדומים' על אקסטזי? לא, אפילו לא כשאני דלוק. לצפות ב'דמדומים' תחת איומי אקדח? פשוט תירו בי".

לא, אין מדובר באחד משונאיה המוצהרים של הסאגה, למרות שאלו בוודאי מזדהים עם הדברים. הציטוט שייך ללא אחר מאשר דיוויד סלייד, במאי "דמדומים: ליקוי חמה" - הסרט שלישי בסדרת סרטי הנעורים מבית אולפני סאמיט, המבוססים על ספריה של סטפני מאייר.

קריסטן סטיוארט ורוברט פטינסון ב"דמדומים: ליקוי חמה"

סלייד כמובן התנצל בהמשך על הדברים המזלזלים שהעלה בחשבון הטוויטר שלו, והסביר כי כלל לא ראה את הסרט או קרא את הספרים כשפירסם אותם. "השתטתי, אלו לא היו דברים מהלב", אמר, וסיפר כי מאז "נסחפתי לסיפור העשיר והדמויות הכנות באופן יפהפה שיצרה סטפני מאייר". בעיצומן של ההכנות לצילומי "ליקוי חמה", הבטיח למעריצים כי "אני משקיע את כל כולי ביצירת הסרט הטוב ביותר שאני יכול, ואני מודע לכוחם של הספרים. ההצהרה הזאת יוצאת הישר מהלב". 

לא דומה. "Thirty Days of Night" - סרט הערפדים הקודם של סלייד

אתם מאמינים לו? הבמאי הבריטי הנועז והמסוגנן הגיע ל"דמדומים" אחרי שיצר קליפים לבמאים חתרניים כמו אפקס טווין וסי.ג'יי. בולנד, וביים שני סרטי אינדי יוצאי דופן: מותחן הנעורים "Hot Candy" מ-2005, וסרט הערפדים האפל "Thirty Days of Night" מ-2007. הוא צייץ בכנות את דעתו על "דמדומים" לפני שסיכם על הצטרפותו לפרנצ'ייז שובר הקופות ב-2009, והוא ככל הנראה חושב כך גם היום. והוא ממש לא היחיד.

מדממים ממזומנים

הפרנצ'ייז הקולנועי של "דמדומים", שנחתם בשבוע שעבר עם יציאתו לאקרנים של "שחר מפציע - חלק 2", הוא אחד הרווחיים ביותר בתולדות הוליווד: חמשת סרטי הסדרה הניבו עד כה קצת יותר משלושה מיליארד דולר במכירות כרטיסים ברחבי העולם. הסרט החדש ממשיך את המסורת, עם 141 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון שלו בקופות - וויקנד הפתיחה השמיני בטיבו בהיסטוריה. עם זאת, רבים הם היוצרים, המבקרים וגם הצופים שדוחים את סרטי הסדרה כזבל קלישאתי ומרושל.

המעמד הנחות של "דמדומים" מתבלט אל מול המקבילה הבריטית המושקעת - סרטי הארי פוטר (שגם הוא מבוסס על סדרת רבי מכר לנוער של סופרת - ג'יי.קיי. רולינג).

שמונת סרטי "הארי פוטר" חברו לפרנצ'ייז רווחי יותר (למעשה הרווחי ביותר אי פעם), אולם ההפקה השקיעה בהם לא פחות מ-144 מיליון דולר בממוצע. מנגד, התקציב הממוצע של סרטי "דמדומים" עומד על כ-77 מיליון דולר - כמעט מחצית הסכום. וכך גם נראה ההבדל בין הסרטים.

אפשר להתווכח לגבי יכולות הכתיבה של מאייר מול אלו של רולינג, אבל מה שניכר לכל צופה הוא שהביטוי הקולנועי והעושר הוויזואלי של בית הספר לקוסמים הוגוורטס, הדמויות הצבעוניות והיצורים מלוטשי ה-CGI, מרשים יותר. תכלס, כל מה שיוצרי "דמדומים" מציעים לנו הם חבורת צעירים מעיירה קטנה במדינת וושינגטון האפרורית - בין הנופים הטבעיים הפראיים, לאלו האנושיים מפניהם החתיכיות של קריסטן סטיוארט, רוברט פטינסון וטיילור לאוטנר. חסכוני, אין מה לומר.

ומה בנוגע למקבילה החדשה שנוצרה בדמות "משחקי הרעב"? ובכן, במקרה זה הפערים התקציביים אינם גדולים, אולם ברור כי העולם שגיבשו הסופרת סוזן קולינס והבמאי גארי רוס מלא דמיון, נועז וטעון במסרים חשובים: בעוד שבלה, אדוארד וג'ייקוב עסוקים בשאלות של אוהב-לא אוהב, אובדן הבתולים ומרידה בסמכות ההורים, ב"משחקי הרעב" הגיבורים מורדים בסמכות המשטר הפוליטי. בעולם הפוסט-אפוקליפטי של קולינס יש מלחמה על חירות, ועיסוק בתופעת ה"לחם ושעשועים" ככלי לשימור השלטון. יש פה ביקורת על מופעי הריאליטי - אבות מזון תרבותיים, לצד "דמדומים", עבור יותר מדי בני נוער.

ההצלחה העצומה של "משחקי הרעב" (הכנסות בסך 152.5 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון לצאתו - החמישי בטיבו בהיסטוריה) הוכיחה כי המזון התרבותי שמוגש לנוער לא חייב להיות מנה קלה מהסוג של "דמדומים". מצד שני, קשה לבוא בטענות למאייר ומפיקי הסאגה, כשהם בסך הכל נותנים לטינאייג'רים הורמונליים את מה שהם רוצים. יחסי חתיך וחתיכה זה מה שהבנות רוצות, ערפדים ואנשי זאב זה מה שהבנים רוצים. ב"דמדומים" בסך הכל ערבבו את הכל להנאתם ההיסטרית.

על בנים ועל בנות

העניין הוא שהלבוש החיוור של הערפדים מאולץ כמעט כמו ההבעות של בני משפחת קאלן. הדחפים הקמאיים, תאוות הבשר והרעב הבלתי נשלט, ומגוון תכונות האופי המאיימות שמוטמעות בדמות הערפד - כאילו נעלמו בגרסת פטינסון. הכוכב הבריטי קיבל עור חיוור, ניבים מחודדים ופרצוף מיוסר - זהו דרקולה קוסמטי, ולא הרבה יותר. בלי מסתורין, בלי אפלוליות. לעזאזל, אפילו אור השמש לא מזיז לו, להיפך - הוא עוטף את גופו בנצנוצים מלבבים. העיקר שיהיה דיסקו. 

רוברט פטינסון והחברים. זה ערפד, זה?

יש מי שזה עובד עליו. אבל בעוד הבנות נפעמות מהסרטים וגודשות את בתי הקולנוע, הבנים לא נלהבים. אם הם כבר מגיעים, זה ביחד עם הבחורה, אולי הזדמנות לשלוח ידיים בחושך. כי מה עוד יש להם לעשות שם, מול השעמום הזה. אבל מה רבה האכזבה - "דמדומים" הוא שיר הלל לריסון המיני, לדחיית הסיפוקים, לאילוף הערפדים. אם מישהי למדה משהו מהסרטים, זה לא לתת עד לחתונה. שהבנים יחכו. סוג של שגרה רומנטית בזרם המורמוני - על ברכיה התחנכה מאייר.

אז מה הפלא שהבנים לא נלהבים? הם חרמנים וצמאים לאקשן, בין פיצוץ חצ'קון אחד לשני, הם רוצים פיצוצים, ואלימות - ולא מקבלים את זה פה. "כל בן שראה את הסרטים אמר 'אלוהים, לא קורה פה שום דבר'", הודה לאחרונה במאי סרטי "שחר מפציע", ביל קונדון, "אבל אם את בת, את מחכה לזה, או... אלוהים בלה מתחתנת, היא עושה סקס, היא בירח דבש, היא נכנסת להריון, היא יולדת, היא הופכת לערפדה. בשביל הבנות המון דברים קורים. בשביל הבנים זה כלום".

אלוהים, בלה עושה סקס. פטינסון וסטיוארט ב"דמדומים: שחר מפציע - חלק 2"

בשביל הבנים זה כלום, ובשביל הבנות? מאייר ויד ימינה הקולנועית, התסריטאית מליסה רוזנברג, מפריחות ססמאות פמיניסטיות בכל הנוגע לפועלן, ולפועלה של בלה סוואן כגיבורת "דמדומים". סביר להניח שהלך רוח זה הביא לבחירה בקתרין הארדוויק, במאית אינדי לא מוכרת מדי, שתשיק את הפרנצ'ייז הקולנועי. כך יצאה לדרך הסאגה ב-2008 עם סרט בכורה מצליח, אבל הארדוויק לא המשיכה לסרט ההמשך. ראשי סאמיט הודיעו כי פיטרו אותה, היא עצמה סיפרה שנטשה.

"אסור היה לפטר אותי. בחוזה שלי נשמרה לי זכות ראשונה לסירוב", אמרה הארדוויק. "אני לא מתחרטת על זה בכלל, תודה לאל". הבמאית אף סיפרה על נסיבות ליהוקו של פטינסון, שהוכתב על ידי ההפקה, וחשפה פרטים לא מחמיאים לגביו, שמעמידים גם באור בעייתי את יחסיו האישיים עם סטיוארט, שעלו לכותרות לאחרונה על רקע הבגידה עם הבמאי רופרט סאנדרס.

רוברט, תוריד ממנה את הידיים. קת'רין הארדוויק עם פטינסון וסטיוארט(צילום: MCT)

"לא הייתי בטוחה לגביו. הוא פוטר מהעבודה הקודמת שלו, הוא היה מובטל, והיה חייב כסף", סיפרה הארדוויק, שבעצמה הפכה לסוג של מובטלת ויצרה מאז רק סרט אחד - "ירח אדום", המבוסס על אגדת כיפה אדומה. "קריסטן התחברה אליו ברגע הראשון. חשמל, או אהבה ממבט ראשון, או מה שזה לא היה. אמרתי לו, 'אתה חייב להבין שקריסטן בת 17. היא לא חוקית. אתה חייב להתפקס, בחור, או שיעצרו אותך'. הכרחתי אותו להישבע בערימת ספרי תנ"ך".

יחסים פתוחים

בדיעבד מתברר שהשבועה של פטינסון לא היתה שווה הרבה, וכך גם ההצהרות הפמיניסטיות של מאייר ורוזנברג. אחרי פיטוריה של הארדוויק, נשכרו שירותיו של כריס וויץ (מיוצרי "אמריקן פאי") כבמאי סרט ההמשך "דמדומים: ירח חדש". למרות התקציב הנמוך (50 מיליון דולר), וויץ נהנה מהמצע שהכינה לו קודמתו והסטאר פאוור של השילוש הנדוש - סטיוארט, פטינסון ולאוטנר - כדי לייצר להיט היסטרי, המצליח בין סרטי הסאגה (142.8 מיליון דולר בסוף שבוע הראשון שלו - מקום שביעי בכל הזמנים).

כריס וויץ על הסט של "דמדומים: ירח חדש". חלטורה?(צילום: MCT)

כמו הארדוויק, גם וויץ העדיף שלא להמשיך הלאה עם הפרנצ'ייז, למרות ההצלחה הגדולה. "לא הבטחתי לעשות סרט 'דמדומים' נוסף. הייתי מאוד ברור בנוגע לזה", הסביר בראיון. "לעשות סרטים זה לא כזה כיף כפי שזה היה פעם, כי אם משהו לא מצליח כמצופה, יש לך פחות סיכוי לעשות משהו בעל משמעות". וויץ הצליח למנף את הצלחתו ב"דמדומים" כדי ליצור סרט "בעל משמעות" כהגדרתו, עם "A Better Life" מ-2011 שעוסק במהגרי העבודה בארצות הברית, וזאת בסיוע כספי של סאמיט.

אבל וויץ, שהודה בטור אישי ש"רכבתי על גל הערפדים-נערים להצלחה קופתית, רמז לאחרונה על כוונתו לפרוש מעסקי הקולנוע. המקרה שלו ושל הארדוויק מורה על כך שהסאגה היתה לביצה טובענית לבמאים מוכשרים, ולו רק בגלל שחשיבותם להצלחת הפרנצ'ייז מזערית.

דיוויד סלייד בין קסבייר סמואל ואשלי גרין. הבמאי מתגמד(צילום: gettyimages)

בניגוד לסדרת "הארי פוטר", בה לקחו חלק במאים מוערכים כמו כריס קולומבוס, אלפונסו חוארון, מייק ניואל ודיוויד ייטס, ב"דמדומים" נראה שאין מקום לעבודת בימוי - או יצירת קולנוע בכלל. איפשהו בין עור הפנים הבוהק של

סטיוארט, פטינסון ולאוטנר לתשתית העלילתית הריקנית והמחניפה של מאייר ורוזנברג, נעלמת תרומתם של הבמאים. כאילו מדובר בטכנאי קולנוע, לא הרבה יותר. החזון שלהם לא רלבנטי, גם לא המיומנויות שלהם.

האם "דמדומים" היא בית קברות לבמאים? מוקדם עדיין לקבוע מה הדין בנוגע לקונדון - הוותיק והמנוסה מבין הארבעה שגויסו לסאגה, אולם בכל הנוגע להארדוויק, וויץ וסלייד, שהגיעו לעבודה כקולנוענים צעירים ומוכשרים, זה התברר כמבוי סתום. לכאורה "דמדומים" היתה צריכה לתת דחיפה גדולה לקריירה, אך מאז סיימו את חלקם והשכר הנדיב שבצדו, הם לא ממש היו פעילים. נראה כי נעלמו מתודעת קברניטי הוליווד. ומה עם תודעת המעריצים? הם לא היו שם מלכתחילה.

כריס וויץ. יודע מאיפה בא הכסף(צילום: MCT)

אז מה הפלא שוויץ, שחוגג יום הולדת 43 בסוף השבוע, רומז על פרישה ופותח בקריירה חדשה כ... סופר פנטזיה לנוער? בימים אלה הוא עובד על טרילוגיית ספרים שעלילתה תתרחש בעולם פוסט-אפוקליפטי שינוהל על ידי בני נוער. הספר הראשון בסדרה ייצא ב-2014. לכשייצא הסרט, סביר להניח שוויץ יפקיד את הבימוי בידיים של מישהו אחר - על פי הניסיון שלו מ"דמדומים", זה גם ככה לא משנה.