שתף קטע נבחר

  • טיול לעבר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שנות ה-30 בא"י: מהמרד הערבי ועד נמל ת"א
    אליעזר מנסבך ברח מהנאצים ועלה לא"י. כאן הוא תר וצילם כמה מהאירועים החשובים של שנות ה-30 וה-40, ביניהם מאורעות 1939-1936 שהביאו לבניית נמל ת"א הישן. היסטוריה בתמונות

    בפרק הקודם הבאתי את סיפור משפחת מנסבך בגרמניה של שנות ה-20 ועד 1933, עת המשפחה ברחה מגרמניה הנאצית לארץ ישראל.

     

    בפרק זה נתוודע להגעתו של אליעזר לארץ ישראל בחודש מרס, 1933. מכיוון שרצה להכיר את הארץ, תר אליעזר במקומות רבים

     והביא מראות שונים ומגוונים.

     

    מרגוט, האם עם הבנות והסבתא, הגיעו לארץ לקראת סוף השנה. בתחילה היה ביתם בתל-אביב - שם גם הייתה מרפאת השיניים שבה עבד אליעזר עם רופאים נוספים.

     

    בשנת 1935 הוחלט במוסדות הלאומיים על הקמת שכונה פועלית מדרום למקווה ישראל (אדמה שנקנתה מחברה פרטית אגרובנק). שם ניתן לשכונה: "קריית עבודה", לימים הייתה לאחת מהשכונות מהן נבנתה העיר חולון.

     

    הפרק האחרון של הכתבה עוסק בבניית השכונה בתקופת המאורעות ועד למלחמת העצמאות.

    1. בית הקברות המוסלמי בת"א ליד הים (סמוך לככר אתרים של היום).

    2. ירושלים, בית בשכונת רחביה אפריל, 1933.

    3. עץ על הכרמל שקיבל עיצוב מהרוח.

    4. מראות בבית לחם.

    5. בקשיש בשכם.

    6. הבית ברח' גרוזנברג 12, ת"א. זה היה ביתם הראשון של המנסבכים. בבית זה חיו עוד משפחות יוצאי אסן-גרמניה. מעל שנתיים חיה משפחת מנסבך בבית זה.

    7. אמא מרגוט מנסבך עם שתי הבנות - דבורה ושוש.

    8. סבתא אלזה מספרת לנכדים.

    9. משפחת מנסבך הצליחה להביא עמה את רכושם מגרמניה וגם את כלי הבית. הביאו עמם תנור גדול שעבד על גז. מכיוון שלא היה גז השתמשו בפתיליה ופרימוס.

    10. מכיוון ששני ההורים עבדו הייתה גב' ברטה מרכוס על משק ביתם. בתצלום היא מכבסת. מרצפות עם קישוט מיוחד היו באותו בית ברח' גרוזנברג 12.

    11. ברח' מזא"ה, לא רחוק מבית חולים הדסה, הייתה מרפאת שיניים שבה עבדו כמה רופאים. בתצלום: הצוות הרפואי של מרפאת השיניים: 1. אליעזר מנסבך, 2. גרדנאהור. 3. אגה שפיץ.

    12. בשנת 1934 באו לביקור בארץ הוריו של אליעזר: זלמה ומשה-מוריץ מנסבך. מוריץ היה גם הוא רופא שיניים ידוע בגרמניה. בתצלום: ביקור בת הדודה אליסברג ובעלה (במרכז התצלום) בקיבוץ בית זרע.

     

    שנתיים לאחר מכן באו הסבים זלמה ומשה לביקור נוסף. אליעזר ניסה בכל כוח השכנוע שלו להשפיע על הוריו לא לחזור לגרמניה, אבל אביו, משה, אמר שהוא מוכרח לחזור לפציינטים שלו בגרמניה. זמן לא רב לאחר שובם לגרמניה, אחד 'הפציינטים' השתלט על ביתם של משה וזלמה וגרשם לרחוב. באותם הימים בגרמניה זה נחשב בסדר - הרי הם היו יהודים. הם נלקחו למחנה ריכוז בצרפת. זלמה נפטרה במחנה, ומשה הגיע שבור לארץ באוניית המעפילים שמפוליון בסוף שנת 1946.

    13. ילדים בבית זרע.

    14. פורים בתל אביב, 1935

    15. באותה שנה התקיים קונגרס עולמי של רופאי שיניים בווינה. משלחת של רופאים יצאה מהארץ. בתצלום: חברי המשלחת, אליעזר עומד מאחור שלישי מימין.

    16. אולם קונגרס רופאי השיניים בווינה 1935.

    17. בראשית שנת 1935 קיבל אליעזר מנסבך מכתב כדלקמן: "ח.נ. ביום ד' 19 לפברואר 1935 בשעה 07:30 בערב תתקיים בדירת המשרד הקבלני רח' מנטיפיורי 21 הגרלת הבתים בין חברי הקבוצה הראשונה מתוך 200 המשתכנים הראשונים במפעל השיכון בדרום. הנך מוזמן להשתתף בהגרלה הזאת".

     

    למכתב צורפה מפה. בסמוך לדרך ירושלים (כביש ת"א-ירושלים) ומדרום לשטח ביה"ס החקלאי מקווה ישראל , תוקם לימים השכונה.

    18. ט"ו בשבט 1935, טקס הנחת אבן הפינה למפעל השיכון בדרום. בתצלום: בנותיו של אליעזר דבורה ושוש.

    22-19. באפריל אותה שנה פרץ המרד הערבי הגדול, מה שמכונה בפינו מאורעות 1936-9. ואף-על-פי-כן הבנייה של השכונה החדשה החלה. הבנאים היו יהודים, לא היו אחרים. בכל תקופת הבנייה נורתה אש על העובדים מכפרי הערבים השכנים והבנייה נמשכה. בתצלומיו של אליעזר הוא הנציח את עבודת הבנייה.

    20.

    21.

    22.

    23. 9 יהודים נרצחו ביפו. תושבי יפו היהודים נמלטו מביתם. כרוז הועד הפועל של הסתדרות העובדים בא"י.

    24. יוני 1936, חפירת יסודות לבית מגורים בשיכון הדרום.

    25. גם נמל יפו הושבת. בתגובה הוקם נמל עברי בתל אביב. בתצלום פריקה ראשונה של ספינה שהגיע לנמל ת"א.

    26. בעיתון נכתב מתחת לתצלום: "ראש עירית ת"א מאיר דיזנגוף התגבר על חולשתו ומבית החולים בו הוא נמצא בימים האחרונים לרגל הטיפול הרפואי המיוחד שהוא זקוק לו, בא במכוניתו בלוית הד"ר מרכוס אל החוף".

    27. בית משפחת מנסבך ברח' ביאליק 32 בשכונה קריית עבודה ('מפעל השכון בדרום'). הבנות דבורה ושוש לפני הבית.

     

    עם פרוץ קרבות מלחמת העצמאות, עת ישב אליעזר במרפאת השיניים בביתו, הוא נפגע מכדור צלף ערבי מהכפר הערבי תל א-ריש שהיה בסמיכות לבית ונפטר לאחר כמה ימים.

    28. תצלום של אליעזר - עץ שקמה רחב צמרת בדיונות החול של מפעל השכון בדרום, היה לסמלה של העיר חולון.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כרוז הועד הפועל של הסתדרות העובדים בא"י
    מומלצים