שתף קטע נבחר

בגלל סינוסיטיס: לא הריחה במשך 37 שנה

ג'וּן בליית' סבלה כל חייה מבעיות סינוסים ופוליפים, עד שבגיל 28 איבדה סופית את חוש הריח - ואיתו גם את טעם החיים. לפני כשנה עברה ניתוח מיוחד באנגליה שהשיב לה את החוש האבוד. "רצתי להריח קפה, עוגיות וסבון, ופרצתי בבכי", היא מספרת

איך זה לחיות בלי חוש ריח ? ג'וּן בליית', פנסיונרית בת 65 מאנגליה, סבלה מאובדן חוש הריח ב-37 השנים האחרונות בעקבות סינוסיטיס קשה, ורק כעת היא מסוגלת להריח שוב את הסובב אותה, בזכות ניתוח במרפאה היחידה באנגליה המתמחה בחושי הריח והטעם.

 

מה אתם יודעים על חוש הריח?

 

"אם אנשים היו מתנסים בתחושה הזאת, ולו לחודש בלבד", היא אומרת בראיון לדיילי מייל, "הם היו יודעים עד כמה זה משנה את החיים ועד כמה מחמיצים דברים בגלל חוסר היכולת להריח". 

 

על טעם ועל ריח

תתרנות, היעדר חודש הריח באופן קבוע או זמני, פוגעת בכ-5% מהאוכלוסייה, אם כי עד 11% סובלים מהתופעה בדרגת חומרה פחותה יותר.

 

חוש הריח שלנו מתעורר כשחלקיקים מיקרוסקופיים משתחררים לאוויר ונשאפים על ידנו. החלקיקים האלה פוגעים בתאי החישה בתקרת האף, ואלה שולחים סימן לאזור הריח במוח. באמצעות התעלה המקשרת בין הגרון לאף, חוש הריח אף נכנס לפעולה כשאנו לועסים מזון.

 

כשאנו מצוננים, מוגבלת זרימת האוויר באף, מה שעוצר את כניסת החלקיקים הזעירים אל הנחיריים. במצב כזה מדובר בתופעה זמנית, אך אם נגרם נזק לסנסורים באף או לאזור במוח השולט על הריח (למשל במקרה של פגיעת ראש ואפילו אלצהיימר), התוצאה עלולה להיות אובדן של חוש הריח ופגיעה גם בחוש הטעם, הקשור ברובו לריח.

 

כשמדובר בסינוסיטיס, אובדן חוש הריח קשור בעיקר לבעיות בפוליפים החוסמים את דרכי הנשימה או בתהליך דלקתי ארוך-טווח שפגע בתאי החישה.

 

לא הריחה במשך 37 שנה. הפרסום על ג'ון בליית' ()
לא הריחה במשך 37 שנה. הפרסום על ג'ון בליית'

 

"החיים איבדו מיופיים"

רופאים רבים חשבו שאין כל אפשרות לטפל במקרה של בליית'. כבר כילדה היא סבלה מלחץ בסינוסים, ובשנות ה-20 לחייה השתמשה בספריי לאף בכל יום בשל פוליפים. למרות זאת מצבה החמיר, ובגיל 28 היא לא יכלה לנשום עוד מהאף או להריח דבר כלשהו.

 

"פתאום לכל הריחות העזים והמעוררים, כמו קפה טחון טרי, לחם או בגדים שיצאו מהכביסה לא הייתה עוד משמעות עבורי. גם המזון שאכלתי היה רק מרקם כלשהו ותו לא. בלי טעם ובלי ריח החיים מאבדים מיופיים", היא אומרת.

 

בליית' טופלה בסטרואידים חזקים ב-15 סבבים לאורך השנים ואף עברה ניתוח להסרת הפוליפים, אך דבר לא השיב את חוש הריח שלה. "הייתי צריכה לשים לב במיוחד לתאריכי תפוגה של מזון", היא מספרת, "כי לא יכולתי להסתכן בהרחה של המוצר. הרופאים אמרו שעליי להשלים עם המצב, כי לא אוכל להריח יותר דבר".

 

לפני כשנה קראה בליית' בעיתון מקומי על המרפאה המתמחה בתחום, ופנתה לשם מיד. בסריקה שבוצעה התברר כי למרות הטיפולים במשך השנים כל הסינוסים שלה חסומים לחלוטין, דבר שניתן לפתור בכ-50% מהמקרים בניתוח.

 

בליית' עברה ניתוח שארך כשלוש שעות, ובו פתחו כל סינוס בנפרד, שטפו אותו באנטיביוקה והסירו את הפוליפים. נאמר לה כי יכולת הנשימה שלה תשתפר לאחר הניתוח, אך לא הובטח לה כי חוש הריח ישוב לקדמותו.

 

כשבוע לאחר הניתוח, "משהו מדהים קרה", היא מספרת. "סחטתי לימון ופתאום חשתי בריח החומצתי. באותו הרגע פרצתי בבכי. פתחתי אריזה חדשה של קפה - וגם אותה הצלחתי להריח. רצתי להריח כל דבר שיכולתי: סבון רחצה, עוגיות. אחרי כמה עשורים חוש הריח שלי שב אליי, וכך גם חוש הטעם.

 

"יש סיכוי שהפוליפים יגדלו חזרה, אבל כעת יהיה קל הרבה יותר לטפל במצב, והחיים שלי הפכו מאושרים באמת".

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הסטריאודים לא עזרו, וחוש הריח לא שב
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים