ממוחמד עלי ועד פניני

סדרת גמר ה-NBA ב-1997, משחק מספר 1 בין הבולס ליוטה, בשיקגו. התוצאה - 82:82, 9.2 שניות לסיום. "הדוור" קארל מאלון ניגש לקו העונשין. סקוטי פיפן חולף על פניו וזורק לעברו: "רק תזכור, הדוור לא עובד ביום ראשון". מאלון מחטיא את שתי הזריקות. מייקל ג'ורדן קולע עם הבאזר. שיקגו מנצחת. 2:4 בסדרה לבולס. אליפות חמישית לפיפן וג'ורדן.

ההתפתחויות ב"פרשת פניני":

• בלאט: כמאמן ומורה של פניני - נכשלתי
• האיגוד: להרחיק את פניני מ-5 משחקים
• העונש: פניני הודח מתפקיד הקפטן והושעה
• אוהדי הפועל ת"א הניפו שלט: "פניני לגז"
  

את "הטראש-טוק" - אמנות הגידוף והעלבון לפני ובמהלך המשחק - לא המציא גיא פניני. הוא רק הפך אותה לטיפשית. "דיבור-זבל", או "דיבור מלוכלך", זהו התרגום המילולי לטראש-טוק. אנחנו יודעים, נשמע קצת פאתטי בעברית. אמנם במקרה של פניני גם אם הדברים היו באנגלית זה היה נשמע רע, אבל בכל הנוגע לשאר הציטוטים בכתבה שלפניכם, אנו מבקשים סליחה - באנגלית זה נשמע יותר טוב.

"אני יכול להרביץ לכל בן ז*** כאן"

הטראש טוק לא מוגבל רק לתחומי המגרש, או לקרב. היום קוראים לזה מלחמה פסיכולוגית, אבל חילופי המילים בין יריבים היו תמיד. "קוראים לי ג'ון ל. סאליבן,

ואני יכול להרביץ כל בן זונה כאן". המשפט הזה נאמר ב-1881, על ידי אלוף העולם האחרון של עולם האגרוף טרום עידן הכפפות, לפני עוד קרב על התואר.

מילים חזקות יותר מבוקס חשוף. הן חודרות לך למקום הרבה יותר כואב מכל מכה יבשה או פציעה. הן מוציאות אותך משיווי משקל. הקשוחים ביותר השתמשו בשיטה הזו על מנת להוציא את היריב משלוותו. במקום לחשוב על הזריקה המכרעת, כמו זו של מאלון, או על הפנדל מול קהל של אלפים, הספורטאי יגיד לעצמו "לעזאזל, למה הוא אומר לי את זה עכשיו?". טראש טוק הוא לפעמים מפלטם של החלשים לכפות על מה שאין להם. ולעיתים, הוא רק הוכחה לעליונות המנטלית של הענקים על יריביהם.

"ספורט זה עולם פיזי, לכן קל לספורטאים להתמודד עם פיזיות", מספרת מיכל יערון, פסיכולוגית ספורט ומנכל"ית "לעוף" - פסיכולוגיית ספורט מתקדמת. "בספורט לא מלמדים אנשים לדבר, אם יריב מדבר אליי רע, אני אצטרך כעת להשתמש בכלי שאני לא חזק בו. הספורטאים שטובים באמת, הם כאלה שטובים מילולית".

תקצירים ב-ynet ספורט:

• את ה-3:4 המדהים של יונייטד ראיתם?
• צפו גם בניצחון של הפועל ת"א באשדוד
• הניצחון של מכבי ת"א בדרבי גם פה
• ולקינוח: תקצירי מכבי ת"א ביורוליג
  

לטענת יערון, הכוח האמיתי של הטראש טוק נמצא בשליטה שהוא נותן לך על היריב: "זה גורם לעינוי סיני. זו דרך להשיג הרתעה. כשמייקל ג'ורדן אומר לך יא כלומניק, יא אפס, אני גומר עליך - יש לו עוצמות פי אלף עליך. פניני, למשל, שידוע בתור אדם מקסים ביום-יום, מוכר כשומר מלוכלך, אבל כזה שיודע להוציא אנשים מפוקוס. הטראש טוק משחרר לחצים גם אצלך בתור שחקן ומעביר אותו ליריב, אבל כמובן שיש סף מסוים מתי זה כבר לא לגיטימי. אנשים שיודעים לדבר מחוץ למגרש, יודעים לדבר גם עליו ולהוציא את היריב מריכוז".

מוחמד עלי. גאון בתחומו, ובתחום הטראש טוק(צילום: Gettyimages)

• לאייל גולסה יש משהו לספר לכם
  

"קשה להיות צנוע כשאתה גדול כמוני"

מי שהפך את הדיבור לחלק בלתי נפרד מהספורט, הוא מוחמד עלי, האיש "שעף כמו פרפר ועקץ כמו דבורה". עד אז, ספורטאים היו בסך הכל מופע לשעות הפנאי

של עשירים. קרקס, רק עם בני אדם. או כמו שעלי אמר פעם: "אגרוף? זה אנשים לבנים צופים בשני שחורים הולכים מכות".

אמריקה הלבנה לא הבינה מה נחת עליה. פתאום לחיה יש פה, והיא מדברת. ועוד לעניין. "הדרך שלי להתבדח, זה לומר את האמת. זה הכי מצחיק שיש". אנשים חיכו למסיבות העיתונאים שלו לפני ואחרי, יותר מאשר לקרבות. על יריבו ג'ו פרייזר לא התייבש לומר: "הוא כל כך מכוער, שהוא צריך לתרום את הפרצוף שלו למשרד להגנת החי".

אבל בניגוד לאמרות ילדותיות בסגנון "סרטן" או "נאצי", הטראש טוק של מוחמד עלי היה עם מסר. חכם, חד, מושחז. הוא פגע לאמריקאים במקומות הרגישים, ועל הדרך טפח לעצמו על השכם: "מצטער, קשה להיות צנוע כשאתה גדול כמוני". מילים כדורבנות.

לארי בירד. "אכדרר פעמיים שמאלה, אקח צעד לאחור ואקלע שלשה"(צילום: AP)

"סליחה, רק רציתי לראות מי יסיים שני"

הטראש טוק הפך למגפה במקום בו נוח לגדף ולעצבן - על פרקט הכדורסל. למה? מכיוון שישנה התגופפות קרובה בין שני שחקנים לאורך דקות ארוכות, כשהשניים שומרים אחד על השני בשני צדי המגרש. בזמן זריקות עונשין, בירידה לטיים אאוט. זה רק אתה והוא. עד שהופיעו מצלמות בכל מקום.

• אימא'לה... נתנו לרן בן שמעון רובה 
  

כוכבי העל של שנות ה-80, יחד עם הטלוויזיה, הפופולריות ודור חדש של שחקנים שחצנים ויהירים, הפכו את ליגת ה-NBA למכה של הדיבור המלוכלך.

רג'י מילר. רק ה"שלום" שלו הספיק כדי להיכנס לשחקנים לראש (צילום: רויטרס)

הגדול ביותר בתחום הזה היה לארי בירד. באליפות השלשות באולסטאר, נכנס כוכב הסלטיקס לחדר ההלבשה, הסתכל על יריביו, ואמר: "סליחה שאני מפריע, רק רציתי לראות מי יסיים שני". והוא ניצח. שלוש פעמים ברציפות. במשחק רגיל מול סיאטל, במצב שוויון, פנה בירד לקסבאייר מקדניאל מהסופרסוניקס: "שים לב - אני אקבל את הכדור, אכדרר פעמיים שמאלה. אקח צעד אחד אחורה ואקלע מעבר לקשת השלוש". נחשו מה קרה.

"רג'י מילר היה מנסה להיכנס לך אל תוך הראש", סיפר פעם שדר הכדורסל האמריקאי, אחמד ראשד. "שחקנים היו מספרים שבמשך שבוע שלם לפני המפגש עם אינידאנה, הם היו אומרים לעצמם "אל תתן לרג'י להשפיע עליך, אל תתן לרג'י להשפיע עליך", ככה במשך שבוע שלם. ברגע שהוא אמר להם "שלום" במשחק, הוא השפיע עליהם!".

מייקל ג'ורדן וסקוטי פיפן. תשאלו את קארל מלון ומאגסי בוגס למה הם צוחקים(צילום: AFP)

גם לשחקן הגדול בכל הזמנים היה פה שעבד. "כדאי שתנסה לזרוק בעיניים עצומות", הקניט דיקמבה מוטמבו הרוקי את מייקל ג'ורדן. אז אלוהים ניגש אל קו עונשין, עצם עיניים, וקלע. "זה בשבילך, ילד". במשחק צמוד מול שארלוט בפלייאוף, למאגסי בוגס (1.60 מ' בלבד), הייתה הזדמנות לנצח. ג'ורדן שמר עליו וזעק: "יא גמד, זרוק!". בוגס נלחץ, זרק שני מטרים וחצי מעבר לקשת ופגע בלוח. "אותו ערב הרס לי את הקריירה", סיפר מאוחר יותר הרכז, שהתקשה להשתחרר מאימת ג'ורדן.

והיה את רג'י מילר מול ספייק לי, צ'ארלס בארקלי שקרע את כולם מצחוק, גארי פייטון ("היי, בשביל אתה מתאמץ? ממילא לא תהיה בליגה בעונה הבאה") וכמובן את שאקיל אוניל ("סליחה, קובי מי?"). מארקו מטארצי הוכיח שיש אפילו טראש טוק בכדורגל, שהצליח להוציא משיווי משקל את השחקן הכי מדובר של גמר מונדיאל 2006, זינאדין זידאן, מול צפיית שיא בעולם וברגע כה מכריע כמו הארכה. האיטלקי שיחק לצרפתי על העצבים, והביא לאיטליה גביע עולם.

דייויד סטרן. הגיע לעשות סדר בבלאגן(צילום: רויטרס)

"אני הכי חסר רחמים בהיסטוריה"

אבל לאמריקה הלבנה, ולדייויד סטרן, נמאס. כשהטראש טוק הפך לדבר הכי פופולארי אצל בני הנוער עם מוזיקת ההיפ הופ השחורה, ובראשו מלחמת ההקנטות בין נוטוריוס ב.י.ג וטופאק שאקור, שגם נרצחו בשל כך מאוחר יותר, כשהמילים של מייק טייסון ("אני הכי חסר רחמים בהיסטוריה") הפכו למציאות בדמות אונס ומעשים אלימים, ומאוחר יותר כשטראש טוק על המגרש גרם לשחקן (רון ארטסט) להכות אוהדים ביציע במשחק המפורסם ב-2004 בין דטרויט לאינדיאינה, הגיעו מים עד נפש.

זה התחיל בשורת חוקים על קוד לבוש שהנהיג הקומישינר, על התנהגות לפני ואחרי משחק, והפך לסחרור. קובי בראיינט למשל, ספג בעונה שעברה קנס של 100 אלף דולר בגלל אמירות הומופבויות. 100 אלף דולר! זה נמשך באיסור על פלופים (הצגות של כאילו פאול), והיום אפילו מבט לא נכון יכול להוביל לעבירה טכנית. איפה זה ואיפה המכות בין הסלטיקס ללייקרס בגמרים של שנות ה-80.

וכך, דבר שהיה פעם נאיבי, שנון, בעל אמירה, הפך לבלתי רצוי בעליל. שיט, חבל שלא סיפרנו על הכתבה הזו לגיא פניני לפני הדרבי.

שאקיל אוניל. קווינס או קינגס?(צילום: AP)

10 ציטוטי הטראש טוק הגדולים בהיסטוריה

9 - " ג'ו פרייזר כל כך מכוער, שהוא צריך לתרום את הפרצוף שלו למשרד להגנת החי". מוחמד עלי, פעם ראשונה. 1974

.

8 - "מי שומר עליי?". לארי בירד אחרי עוד שלשה לפנתיאון. שנות ה-80.

7 - "ג'ון, תסתכל על הסטטיסטיקה שלך. אתה שוטינג גארד פותח בליגה?! זה מביך". רג'י מילר מחרפן את סטארקס בעוד משחק פלייאוף היסטורי עם הניקס. פלייאוף המזרח, 1994.

ויש כמובן את הרגע הזה. זידאן מול מטראצי בגמר המונדיאל ב-2006(צילום: רויטרס)

6 - "אני האסטרונאט של האגרוף. ג'ו לואיס וג'ק דמפסי היו רק טייסי מטוס. אני בעולם משלי". מוחמד עלי, פעם שנייה. שנות ה-70.

5 - "נו, זרוק יא גמד!". מייקל ג'ורדן מוציא משיווי משקל את מאגסי בוגס. שכמובן, מחטיא. פלייאוף המזרח. 1995. 

4 - "שררייללללל, שרייללללל". בפעם הראשונה בהיסטוריה, טראש טוק בין שחקן לקהל. האוהדים של הניקס, בראשות ספייק לי, מזכירים לרג'י מילר את אחותו. זה לא עובד. כל פעם של מילר בגארדן, שנות ה-90.

צפו בגמר ה-NBA ב-1997, והטראש טוק בין פיפן למאלון

3 - "הדוור לא עובד ביום ראשון". משחק מס' 1 בגמר 1997. 82:82, 9 שניות לסיום. קארל מאלון על הקו. סקוטי פיפן לוחש לו על האוזן. מאלון מחטיא פעמיים. ג'ורדן מנצח. שיקגו זוכה בסדרה.

2 - "אני מעדיף את אחותך הזונה". מרקו מטארצי לזידאן, בטראש טוק המפורסם בהיסטוריה. גמר מונדיאל 2006.

1 - "אני מרחף כמו פרפר ועוקץ כמו דבורה". מוחמד עלי, פעם שלישית. שנות ה-60.