שתף קטע נבחר

עד מתי יימשך המשבר באירופה?

אירופה כבר נמצאת בשנה השלישית של המשבר הכלכלי והסוף אינו נראה באופק. שלושה כלכלנים בכירים מהארץ ומאירופה דנו בעתיד הכלכלה של האיחוד האירופי. יעקב פרנקל: "לא בטוח שבעתיד כל מדינות גוש האירו ישארו חברות בו"

משבר החובות של מדינות אירופה נמצא כבר בשנתו השלישית והסוף אינו נראה באופק. ביום ראשון התכנסו שלושה כלכלנים בכירים לדיון, במסגרת כנס כלכלי בתל אביב, אשר במהלכו עלתה השאלה: מתי יסתיים המשבר שמטיל צל על הפעילות הכלכלית ועל רווחת האזרחים בעולם כולו?

 

ירידה בייצוא לאירופה; עלייה בייצוא לארה"ב

האיחוד האירופי: האבטלה בשיא של 11.7%

רשמית: גוש האירו גלש למיתון שני מאז 2009

 

יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, המכהן כיום כיו"ר הבנק הבינלאומי ג'יי. פי. מורגן - צ'ייס - ציין במהלך הדיון כי הביטוי המובהק ביותר של המשבר הנוכחי הוא הפער שנתגלה בין מצבן הכלכלי של המדינות השונות, המתיימרות לייצג משק כלכלי אחד. "כשהגיוון בביצועים הכלכליים כל כך רחב, קשה לתכנן צעדים משותפים ולכן עיקר הדגש צריך להיות על צעדים שיעזרו למדינות אירופה להיות דומות יותר זו לזו", אמר פרנקל.

 

לדבריו, ההבדלים בין מדינות אירופה מתבטאים לא רק בקצב הצמיחה ובשיעור האבטלה, אלא גם ביכולתה של כל מדינה לממן גירעון בתקציב. "איטליה לווה כסף בריבית של 5.2% וגרמניה בריבית של 1.4%. זה הביטוי האמיתי של המשבר" הסביר פרנקל. "מרגע שהוצג מטבע האירו ועד 2008, כל מדינות אירופה לוו באותה ריבית.

 

"עכשיו, השאלה היא מה הסטייה ומה הנורמה. אני חושב שהמצב הקודם היה הסטייה. הצגת המטבע האירופי האחיד לא העלימה את העובדה שכל מדינה מציבה סיכון שונה מבחינת יכולת החזר החובות שלה. כמובן, שיוון הייתה רוצה ריבית אחידה לכל הגוש, אבל גרמניה לא רוצה. אני חושב שהתרחבות הפערים בין המדינות צריכה להיות התוצאה של המשבר הזה ולא הגורם לו".

 

אם כן, פרנקל סבור כי התוצאה המתבקשת של המשבר היא שינוי מהותי של מבנה גוש האירו, שבמסגרתו חלק מהמדינות יצאו מהגוש והנותרות יזכו ליחס שונה מצד שוקי ההון, כל מדינה בהתאם לחוסנה הכלכלי ויכולת החזר החוב שלה.

 

"האם האירו יהיה כאן עוד 20 שנה? כן. האם כל המדינות שחברות בו כיום יהיו חברות בו? לא בטוח. האם עזיבה של מדינות היא סוף העולם? חד משמעית לא. המבנה הנוכחי של גוש האירו נוצר משיקולים פוליטיים, ולא כלכליים.

 

"את הגוש הזה יצרו פוליטיקאים שהתעלמו מעצות של כלכלנים. בעוד שאף פוליטיקאי לא היה מעז להתעלם ממהנדס שאומר שאם תבנה את הגשר הזה במקום ההוא הוא יקרוס, מההערות של כלכלנים אין לפוליטיקאים בעיה להתעלם. אז עכשיו הם צריכים לחזור ולתקן את כל הליקויים הקטנים. זו עבודה מייגעת אך הכרחית".

 

המשבר הכלכלי באירופה: הפגנות באתונה (צילום: AP) (צילום: AP)
המשבר הכלכלי באירופה: הפגנות באתונה(צילום: AP)

 

פוליטיקאים פועלים רק כשמגיע משבר

את הביקורת על חלקם של מנהיגי מדינות אירופה בהיווצרות המשבר, חלק פרנקל עם שאר המשתתפים בדיון. לונרצו ביני סמאג'י, חבר מועצת המנהלים של הבנק האירופי המרכזי לשעבר, ציין כי הלקח המרכזי והעצוב ביותר של המשבר הוא שבעתות משבר מנהיגים מוכנים לנקוט בצעדים, שלפני בוא המשבר נראים להם חריפים מדי, כמו קיצוצים, העלאות מסים ורפורמות מרחיקות לכת. זאת, למרות שנקיטה בצעדים הללו לפני פרוץ המשבר עשויה הייתה למנוע אותו.

 

"בדמוקרטיה מנהיג צריך את תמיכת העם כדי להעביר החלטות קשות ומכריעות", אמר סמאג'י. "המנהיגים מסכימים לבקש מהעם אישור להחלטות כאלה רק כשהם משוכנעים שהאלטרנטיבה לקבלת ההחלטות הללו היא גרועה יותר. וזה קורה רק בעתות משבר, כאשר האלטרנטיבה היא אסון.

 

"כך גם במשבר האירופי, רק באפריל 2010, כשהמנהיגים הבינו שאם לא ינקטו בצעדים חריפים, אז המערכות הכלכליות הבסיסיות יקרסו, הם היו מסוגלים להגיד לעמים שלהם שצריך לעשות צעדים קשים. להערכתי, זה גם מה שנראה בהמשך הדרך וזה מצער. זה מצער שיש לנו ממש צורך במשברים כלכליים כי בלעדיהם המנהיגים שלנו לא מוכנים לעשות צעדים משמעותיים".

 

גם חוסה ויניאלס, היועץ הפיננסי הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, הסכים כי מדובר במדיה רבה במשבר של היעדר מנהיגות פוליטית. "גוש האירו שבוי בו זמנית בשני מעגלים אכזריים: פוליטי וכלכלי", הסביר ויניאלס. "המעגל הכלכלי הוא המעגל של בנקים, ממשלות וצמיחה. כשהבנקים חלשים, כמו באירלנד ובספרד, אז הממשלות סובלות כי הן צריכות לחלץ אותם. חולשת הממשלה מצמצמת הצמיחה אבל גם פוגעת בבנקים. הפגיעה בצמיחה פוגעת בחוסנה של הממשלה בגלל היעדר הכנסות ממסים.

 

"המעגל הפוליטי הוא מעגל של לחץ מצד שוק ההון, משבר ופניקה ואז פעולות של ההנהגה. אנחנו רואים כל פעם מחדש את אותו הסרט. אחרי המשבר מתחילים לפתור את הבעיות אבל ברגע שהוא נרגע עוצרים במקום ללכת עד הסוף ואז המשבר מתחולל שוב. הצעדים שננקטו עד היום היו מעט מדי, או מאוחר מדי, או גם וגם".

 

לדברי ויניאלס, בחודשים האחרונים אנחנו עדים שינוי אמיתי. "מתחילים להניע תהליכים שלא יכולנו לחלום עליהם בעבר, כמו הנהגת מערכת בנקאים אחידה ביבשת. לדעתי, זה יוביל לאירופה בטוחה יותר ואירופה בטוחה יותר פירושה עולם בטוח יותר. הנהגה מוגדרת על ידי יכולתה להפוך חלומות למציאות, ואני מקווה שמנהיגי אירופה יוכלו לעמוד במשימה המוטלת לפתחם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
המשבר הכלכלי באירופה
צילום: shutterstock
מומלצים