שתף קטע נבחר

בצה"ל מתגוננים: האיפוק מול האבנים חשוב

בשני מקרים שגררו תגובות קשות, חיילים בשטחים נמלטו מול מפרי סדר פלסטינים. באוגדת איו"ש מתחקרים אבל מסבירים: "אי אפשר לירות בכל מיידה אבנים. מדיניות ההכלה הובילה לשקט. אנחנו לא רוצים לפגוע בבלתי מעורבים"

בעקבות שני מקרים שתועדו ועוררו מבוכה והדים נרחבים, בצה"ל מגנים על מדיניות האיפוק בהפרות הסדר של הפלסטינים ביהודה ושומרון ומתגאים בתוצאותיה. "המדיניות הובילה ליותר צירים בטוחים ומעט מאוד נפגעים. אם היינו מפעילים אש בלתי מרוסנת בהפגנות הרבות שהיו בזמן עמוד ענן, ויורים כדור על כל מיידה אבנים בן 13, אז עמוד ענן היה נמשך בגדה המערבית", אמר גורם בכיר באוגדת איו"ש.

 

כל עדכוני הבחירות - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

 

באוגדה נמשכים התחקירים של שתי התקריות, בחברון ובכפר קדום, שבהן צולמו לוחמים נסוגים מפני פלסטינים שיידו לעברם אבנים. לפחות בכל הקשור לאירוע בקדום, הלקחים הראשוניים הם כי הכוח כשל מקצועית כשהעדיף לברוח ולא לירות מקרוב אמצעים לפיזור הפגנות כגון רימוני הלם או ירי באוויר.

 

הגורם הבכיר באוגדה הדגיש כי מדובר בשני אירועים נקודתיים. בסך הכול, לדבריו, בשנה האחרונה מרבית האירועים הדומים שהובילו לתחקיר נגעו דווקא למקרים שבהם חיילים העדיפו לפתוח באש, וברבים מהם - שיקול הדעת שהופעל נמצא נכון.

 

ברקע טענות חיילים על חוסר בהירות בהוראות הפתיחה באש, לדברי הגורם, מחודש מרס עודכנו ההוראות באזור יהודה ושומרון והפכו ברורות יותר, תוך חלוקה לקשת של דוגמאות ומקרים, ונוסחו בצורה פשוטה בפנקס שחולק למפקדי פלוגות ומעלה. לפני כל משימה נגזרות עבור החיילים ההוראות המדויקות הרלבנטיות לה.

 

ההוראה הוותיקה והבסיסית בצה"ל, שלא השתנתה כבר יותר מעשור, עדיין תקפה: במצב של סכנת חיים ברורה ומיידית על החייל, ולו הזוטר ביותר, לחשוב מהר ולהחליט לפי תחושתו הסובייקטיבית, אם לפתוח בירי מדויק או בנוהל מעצר חשוד שכולל ירי הרתעתי.

 

מיידים אבנים לעבר חיילים בכפר קדום ()
מיידים אבנים לעבר חיילים בכפר קדום

מיידים אבנים בירושלים. "החייל הגיב בירי" (צילום: AFP ) (צילום: AFP )
מיידים אבנים בירושלים. "החייל הגיב בירי"(צילום: AFP )
 

"היו לנו מקרים רבים, כולל בחודש האחרון, שחיילים פתחו באש חיה לעבר מפגינים שסיכנו חיילים, ואלו היו אירועים נכונים. בנבי סלאח למשל היה מקרה שלא פורסם, במהלך מבצע עמוד ענן, שבו צלף מילואימניק ירה ופגע ברגל של מפגין שניסה ליידות בקבוק תבערה על חיילים".

 

לגבי שני האירועים האחרונים, הסביר: "היו לחיילים כלים לפתוח באש אבל הם חשו שהם לא צריכים לעשות זאת, ובמקרה של חברון התגובה הייתה טובה: הם עמדו במשימתם למנוע יידוי אבנים ליישוב היהודי ואף חייל לא נפגע באירוע".

 

אקדחי טייזר וכדורי ספוג

הגורם הבכיר אף הסביר כי "מדיניות ההכלה והאיפוק כתפיסה, מתוך הבנה שאם נגרום לנפגעים, נמצא עצמנו עם יותר פיגועי צירים והפגנות אלימות - הוכיחה עצמה עד כה, במקומות שבהם מפקד מחליט לנהל אירוע עם מינימום נפגעים. כל הוראות הפתיחה באש נגזרות מערך טוהר הנשק. חובתנו לפעול בצורה מידתית, ולירות בנשק רק כאמצעי אחרון. אנחנו לא רוצים לפגוע בבלתי מעורבים ולבצע ירי ללא הבחנה, ואם זה קרה, אז נגיש לו עזרה".

 

הגורם סיפר עוד כי הוראות פתיחה באש נבחנות כל העת, ואף אמצעים חדשים נוספים שמיועדים להתמודדות עם מפרי סדר בטווחים קרובים, כפי שאירע בקדום.

 בין האמצעים שנבחנים: אקדחי טייזר היורים שוק חשמלי ומהממים וכדורים מיוחדים מספוג שפוגעים אך לא הורגים.

 

כיום, למשל, השימוש בכדורי גומי - בגלל האפשרות שיהרגו כי יורים אותם מטווחים קצרים - מותר רק באישור של מפקד גדוד. הגורם גילה עוד, כי בפנקס הוראות הפתיחה באש, ההוראות "אינן מבחינות בין תוקף פלסטיני או יהודי, ומצופה מחייל להגיב באותה הצורה גם במקרים שבהם יהודים מתכוונים לירות על פלסטינים. בכל מקרה אנו מצפים שחייל ישתמש בנשק שלו, יחשוב בזמן שהוא מזהה סכנת חיים מיידית, אבל אם הוא יכול לטפל בהפרת סדר ללא הרוגים פלסטינים, אז עדיף שלא יירה".

 

Read this article in English

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חיילים מול מתפרעים צעירים בחברון
צילום: EPA
התקרית והמנוסה, בשבוע שעבר בכפר קדום
מומלצים