איך קובעים קב"א? "לא לפי מס' החדרים בבית"

מתגייסים שנתקלים בצו הראשון בשאלות על מצבם הסוציו-אקונומי מגיבים לעתים בחשש, אולם בצה"ל מבטיחים שאין סיבה. "אין בראיון האישי נכון או לא נכון, התשובות לא מגיעות ליחידה", הבהירו המאבחנות שקובעות את הקב"א. אז מה כן חשוב?

יואב זיתוןפורסם: 28.01.13 , 18:06

"מספר החדרים בבית לא יקבע היכן תשרתו בצבא". כך מבטיחות המאבחנות הפסיכוטכניות שאמונות על קביעת ציון הקב"א (קבוצת איכות), אשר נתפס בעיני המתגייסים כקובע גורלות, לפחות במסגרת הצבאית. קצינות שאחראיות על הכשרת המאבחנות הסבירו ל-ynet כי למבחנים הפסיכוטכניים ולראיון אישי בצו הראשון יש חשיבות רבה, אולם אין סיבה להילחץ כששואלים אותך על הציון בבגרות האחרונה.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

לדברי סרן יעל, מפקדת מדור מאבחנות פסיכוטכניות באגף כוח האדם של צה"ל, מאפיינים דמוגרפיים ושאלות הנוגעות למצב הסוציו-אקונומי של המשפחה אמנם יכולים לעלות במסגרת הראיון, "אך זה לא נועד כדי לקבוע קב"א אלא כדי לדעת אם להעביר אותך גם לתחנה של מש"קית ת"ש, בשביל להחליט כבר עתה אילו תנאי שירות מקלים יהיו לך בצבא".

נערכים לקראת צו ראשון (צילום: אבי מועלם)

צוות המאבחנות, ויש גם מאבחנים (צילום: אבי מועלם)

"צריך להבין שאין כאן נכון או לא נכון מבחינת דברי המלש"ב (מועמד לשירות ביטחון)", קבעה סגן נטע,

לא מסווג:

ציוני הקב"א והדפ"ר כבר לא חסויים

ורד לוביץ'

בית המשפט המחוזי בת"א פסק ב-2009 שנימוקי הצבא על "פגיעה בבטחון המדינה" לא ראויים. צה"ל כבר לא יכול להסתיר את הדירוגים לקבוצות איכות והציונים הפסיכוטכניים

תקדים: ציוני הקב"א והדפ"ר כבר לא חסויים

קצינה נוספת במערך המאבחנות. "אם מלש"ב מגלה לנו שיש לו הפרעת אכילה או שהוא אוסף בקבוקים כדי לסייע למחיית משפחתו, זה לא עובר ליחידה שבה הוא ישרת. המלש"ב לא יידע אף פעם מה המאבחנות מחפשות, וזו הסיבה שאת רכיבי הקב"א אנחנו שומרים בסוד - כדי שמלש"בים לא ייערכו בטעות למשהו שלא יגיע בסופו של דבר".

לדבריה, המאבחנות עוברות גם הכשרה בקריאת שפת גוף, כדי שיוכלו להבין טוב יותר את המרואיין. בתום כל ראיון, המאבחנת רושמת סיכום עם חוות דעת אישית שלה, וזו עוברת לבקו"ם. "אנחנו מלמדים את המאבחנות ממש תורה שלמה לגבי כיצד ניתן לאסוף נתונים על המלש"ב בצו הראשון, החשוב והקובע", המשיכה סרן יעל. "הראיון הזה הוא לא חקירה אלא שיחה קולחת".

בצו הראשון, שמהווה למעשה המפגש הראשון של המלש"ב עם הצבא, נקבעים הדפ"ר שהוא הציון שמודד את יכולתו השכלית של המועמד לגיוס, והקב"א, שמהווה את שקלול כל הנתונים של המועמד. לציון הקב"א משקל חשוב בקביעת היחידה והתפקיד שבהם ישרת מתגייס, לצד הפרופיל הרפואי שלו. הדירוג נע בין 41 ל-56, ומועמד בעל קב"א 52 ומעלה בשילוב של דפ"ר מעל 60 יכול לצאת לקורס קצינים. עבור השואפים להגיע ליחידות מובחרות או לתפקידים יוקרתיים, ציון הקב"א הפך למושג מאיים ששווה ערך לגזרה משמיים, אולם בצה"ל מבטיחים שאין צורך להתאמץ במיוחד כדי להבטיח לעצמכם את השיבוץ המבוקש.

להיפך - כדי להפוך את ציון הקב"א לכמה שיותר מהימן ומשקף, "עדיף להגיע לצו הראשון כמו שאתה. לא יעזור להתכונן", הבהירה יעל. "תהיה כן ואמיתי, ותישן טוב בלילה", היא המליצה, "לא צריך לגשת אם לא מרגישים ערניים, כי רק במקרים חריגים מאוד יהיה אישור ל'מועד ב''. ולא לדאוג, המבחנים והראיון בצו הראשון מקיפים את כל אורחות חיינו, ולא רק אירוע שקרה למשל לפני חודש, גם אם הוא שלילי".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו