בריחת שתן: טיפול חדש בבוטוקס פותר הבעיה

מה הקשר בין בוטוקס לשיפור תפקודה של שלפוחית השתן? איך טיפול באמצעות בבוטוקס יכול לשפר את איכות החיים של הסובלים מפגיעות בעמוד השדרה וכתוצאה מכך מפגיעה בשלפוחית השתן?

על פי נתונים מחקריים, בין 60-80% מהאנשים החולים בטרשת נפוצה ובין 75-80% מהסובלים מפגיעה בעמוד השדרה, יסבלו מפגיעה בשלפוחית השתן, שעלולה לגרום בין השאר גם לבריחת שתן.

עוד כתבות בריאות ב-ynet

• דליפת שתן: למה זה קורה ואיך למנוע את זה?
• מתי דליפת שתן מחייבת טיפול?
• מהי טרשת נפוצה?
  

בריחת שתן אצל חולים הסובלים מטרשת נפוצה ופגיעה בעמוד השדרה, נגרמת בגלל מצב שנקרא  -Neuroenic detrusor oyeractivity - פעילות יתר בלתי מבוקרת. מצב זה עלול להוביל לבריחת שתן או דליפת שתן.

טיפול בלתי מתאים, עלולה להוביל לסבל רב, למצבים של בידוד מבחינה חברתית ואף להשפיע על איכות חיים ורווחה רגשית כגון מבוכה, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון ואובדן עצמאות.

טרשת נפוצה ודרכי הטיפול בשלפוחית השתן

ד"ר אילן גרינוולד, אורולוג מבית החולים רמב"ם מסביר: "במצבים של פגיעות עצביות שונות, שלפוחית השתן הופכת להיות פתולוגית. פתולוגיה זו יכולה להתבטא בשני מצבים עיקריים:

1. התכווצות לא רצונית - השלפוחית עלולה להתכווץ באופן בלתי רצוני ואז יכול להיווצר מצב של נתינת שתן או עצירת שתן. כפועל יוצא של השלב שבו השלפוחית התכווצה.

2. שלפוחית ספסטית (עוויתות) ואז נוצר מצב שבו התפקיד של מילוי השלפוחית נפגע ויכולה להיווצר דליפת שתן.

ד"ר גרינוולד מסביר כי לשלפוחית השתן יש שני תפקידים עיקריים: אגירה או פליטה. במצב של שלפוחית ספסטית תפקד האגירה הוא זה שעלול להינזק באופן חמור.

הוא מסביר כי במצב תקין, בעת מילוי שלפוחית השתן, שריר שלפוחית השתן צריך להיות משוחרר. אולם אצל אנשים בעלי הפרעות נוירולוגיות (כגון טרשת נפוצה או פגיעה בחוט השדרה) שלפוחית השתן עשויה "לא לתקשר" כראוי עם המוח. כתוצאה מכך, שריר שלפוחית השתן יכול להיות פעיל-יתר על המידה.

בנוסף, אצל אנשים שיש להם הפרעות בשלפוחית השתן עקב הפרעה נוירולוגית כלשהי, השלפוחית מתכווצת בעל כורחה וגורמת לעלייה בלחץ על השלפוחית וירידה בכמות השתן שהיא יכולה לאגור. מצב זה יכול להוביל לדליפת שתן תכופה ובלתי צפויה או לבריחת שתן.

הוא  אומר כי "במצבים האלה, בגלל הנזק העצבי, התרופות הקיימות לא עוזרות ולכן יש צורך להיעזר בטיפול באמצעות בוטוקס".

פגיעה עצבית - התרופות הקיימות לא עובדות

מחקר אמריקני נרחב שנערך על יותר מ-10 אלף איש, בדק את שכיחות הסימפטומים של שלפוחית שתן פעילה מדי בקרב חולים בטרשת נפוצה, במקביל עם שיעורי תלונות וטיפולים בבעיות בדרכי הטיפול בדרכי השתן.

הנבדקים דיווחו על לפחות סימפטום אחד ממנו סבלו, המעיד על הגדלת פעילות יתר של השלפוחית. 65% מהם טענו כי סבלו מהתופעה באופן חמור. החוקרים מצאו כי תלונות על חומרת הסימפטומים היו בקורלציה עם מחלה מתמשכת, עד כדי חוסר יכולת לשלוט על הסוגרים.

מתוך כל אלה כ-40% טופלו על ידי תרופות אנטיכולינרגיות (המשפיעות על מעצבים), שמשפיעות על שחרור השריר, שאכן הראו השפעה על התסמינים. אולם בשאר החולים לא נרשמה כל השפעה.

החוקרים ציינו כי למרות המודעות לתסמיני פעילות יתר של שלפוחית השתן, רוב החולים יישארו לא מטופלים, בעיקר בגלל חוסר מודעות לאפשרות של טיפולים  נוספים כמו הבוטוקס.

השפעת הבוטוקס על שלפוחית השתן

ד"ר גרינוולד מסביר את מנגנון הפעילות של הבוטוקס: "מדובר ברעלן בוטולינום מסוג A  - שגורם לשיתוק מקומי של השריר. בעת טיפול בשלפוחית שתן שלא מתפקדת בגלל הפגיעה הנוירולוגית, יש צורך להזריק את הבוטוקס במינון המתאים. התוצאה - חסימה של הגירויים העצביים לשלפוחית וכתוצאה מכך, שיתוק שלהם".

הוא אומר כי לאחר הטיפול גם הספסטיות וגם ההתכווציות נעלמים, והשלפוחית יכולה לתפקד.

מחקר אמריקני שבדק את יעילות הטיפול בבוטוקס בקרב כ-700 חולים בטרשת נפוצה, מצא כי השיפור במצבם של החולים היה מהותי כבר מהשבוע הראשון שלאחר ההזרקה. זאת למרות שדווח כי יש לטיפול תופעות לוואי כמו זיהום מקומי בשלפוחית השתן.

ד"ר גרינוולד מסביר כי צורת הטיפול היא הזרקת הבוטוקס לתוך שלפוחית השתן. "יש צורך בכמה עשרות הזרקות, כדי לכסות את כל השלפוחית. המינון הזה מתאים לתקופה של כעשרה חודשים עד שנה, והוא בהחלט תורם לאיכות החיים של החולים".