יותר מ-100 מסכי קולנוע חדשים: פריחה או שיקום?
אחרי שרוב בתי הקולנוע בארץ נסגרו, ב-3-2 שנים הבאות ייפתחו פה כ-7 מגה פלקסים, עם כ-150 מסכים באיכות מעולה. האם זה אומר שיש בישראל פריחה של צרכנות קולנועית? אם כך, איך זה שיש עדיין מחסור במסכים בערים רבות, אין כמעט בתי קולנוע במרחק הליכה, הרפרטואר דל והמחירים גבוהים?
העיר באר-שבע תחווה בקרוב פריחה קולנועית. עד 2014, ייפתחו בה, כך לפי ההצהרות, מתחם סינמה סיטי עם 22 אולמות קולנוע וכן 20 אולמות קולנוע של תיאטראות ישראל (יס פלאנט) כל זאת, בנוסף לגלובוס מקס שכבר פועל בעיר.
- מתחם בילוי עם 20 אולמות קולנוע ייפתח בב"ש
- בקרוב: 37 אולמות קולנוע בכפר סבא
- סינמה סיטי חיפה יוקם בסמוך למנהרות הכרמל
- מתחם קולנוע ענק נוסף יקום בחיפה: גלובוס סיטי
גם בחיפה ייפתח מתחם סינמה סיטי, וכן ייפתחו מחדש בתי הקולנוע של גלובוס מקס בגרנד קניון. בירושלים – צפוי הליך דומה. לפי ההצהרות, כל אחת משלוש החברות הגדולות הפועלות בענף: גלובוס, תיאטראות ישראל (יס פלאנט ורב חן) וניאו לינאו (סינמה סיטי) ישיקו פה יחד למעלה מ-150 מסכים חדשים בשנתיים הקרובות. בכל מתחם קולנוע חדש יושקעו מאות מיליוני שקלים.
לשם הדגמה: ניאו לינאו, מפעילה כרגע כ-60 מסכים. בשנתיים הקרובות, לפי הצהרותיה, תשיק בירושלים 18 מסכים, 10 בכפ"ס, 10 בחדרה ולכך יש להוסיף 22 מסכים מתוכננים בב"ש.
מנכ"ל תיאטראות ישראל מוקי גרידינגר, מעריך: "בשנתיים-שלוש הקרובות יפתחו בישראל כ-7 מגה פלקסים חדשים. אני חושב שההיענות של הקהל לפורמט הזה, מחזירה הרבה מאוד אנשים לקולנוע".
פריחה? רוב בתי הקולנוע נסגרו
המרוץ הזה מסתיר עובדה מצערת: תיאטראות ישראל סגרה לפני 3 שנים את בתי הקולנוע שלה בב"ש. פחות או יותר באותה העת, גלובוס נאלצה לפנות את בתי הקולנוע שלה מקניון מלחה בירושלים ומהגרנד קניון בחיפה.
הפתיחות הגרנדיוזיות של בתי קולנוע בישראל שצפויות לפאר עד סוף 2014 גם את הערים חדרה, כפ"ס ונהריה – הן ניצנים שמלבלבים על חורבות בתי קולנוע רבים מאוד שהיו ואינם עוד. אפילו בראשל"צ בה משגשגים המגה פלקסים, סינמה סיטי ויס פלאנט, עם קרוב ל-40 מסכים – נסגרו כל האולמות במרכז העיר.
הסיפור של בתי הקולנוע בישראל סופר כבר לא מעט פעמים. בעשור הראשון של שנות האלפיים, במקביל לפתיחת סינמה סיטי גלילות ב-2002, הקניונים החלו יורקים מתוכם את אולמות הסינמה אחד אחרי השני ועד סוף העשור - ארומת הפופקורן נעלמה מרוב הקניונים ועשרות רבות של בתי קולנוע ברחבי הארץ נסגרו, מגמה שעדיין נמשכת. רק בשנתיים האחרונות, נסגרו בתי קולנוע בתל-אביב, ראשל"צ, נס-ציונה, בת-ים וחיפה, כך לפי התאחדות ענף הקולנוע.
למרות שב-26 ערים מרכזיות ויישובים סמוכים להן, קיימים בתי קולנוע, מצפון לצמח והקיריון ובין ב"ש לאילת תתקשו לאתר אולמות הקרנה. זאת על אף שאלה פעלו שם בעבר, למשל בכרמיאל וקריית-שמונה. בתי הקולנוע הפרטיים כמעט נכחדו והרשתות, שהן גם חברות נדל"ן, גם מקרינות וגם מפיצות סרטים; מצאו מפלט במגה פלקסים: מרכזי קולנוע גדולים. מכאן שהפריחה הנראית לעין היא בעצם התאוששות איטית.
לאן נעלמו המסכים?
לפי נתוני התאחדות ענף הקולנוע, שנת השיא מבחינת מספר המסכים בארץ היתה 2002 – כ-320 מסכים, אם כי לאון אדרי, מבעלי סינמה סיטי, זוכר שבשנות ה-80-70 היו פה 400 מסכים. בשפל היו בארץ כ-250-200 מסכים, כך לפי אדרי. כיום, לפי ההתאחדות, מופעלים בארץ כ-280 מסכים, כך שהפיצוי בדמות למעלה מ-100-150 מסכים חדשים אולי ימלא את החלל, אך במקביל, ישנם עדיין אולמות קיימים שצפויים להיסגר בעקבות הפתיחות החדשות.
עקב כך, יתכן שגם אם נראה פה גידול במספר המסכים, הוא לא בהכרח יהיה גדול כפי שניתן היה להסיק מההצהרות הגרנדיוזיות. כך לדוגמא, בגלובוס מקס, שהחזיקו ב-150 מסכים לפני 5 שנים וסגרו 80, יחזרו ל-150 ב-2014.
"מה שרואים עכשיו זו לא התפרצות אדירה של בתי קולנוע ברחבי הארץ, אלא פיצוי על מה שנסגר - פתיחה מחדש, תוך חידוש ושכלול החוויה", טוען בנט קפלן, מבעלי גלובוס מקס.
יחד עם זאת, כולם בענף מסכימים שיש עלייה במספר הכרטיסים שנמכרים בישראל: לפני 3 שנים מכרו פה 9 מיליון כרטיסים בשנה. בשנתיים האחרונות: 12 מיליון ובשנתיים הבאות יש צפי למכירה של 15 מיליון כרטיסים, לאור פתיחת המגה פלקסים החדשים. כרטיס VIP שעולה כ-129 שקל הפך להיות פופולרי ולראייה – בכל קומפלקס קולנוע פותחים לפחות אולם אחד כזה.
עקב כך, מוקי גרידינגר טוען: "אני חושב שאם חלק גדול מהפרויקטים שעליהם מכריזים כרגע יתממשו, תהיה גם עלייה מסוימת במספר המסכים. קפיצה מ-9 ל-15 מיליון כרטיסים בשנה, דורשת תוספת מסכים, לא רק עליית הסטנדרט של המסכים עצמם".
"יש בתי קולנוע שמצליחים בקניונים. זה תלוי ביזם"
העלייה במכירות הכרטיסים בהחלט מיוחסת לפורמט של המגה פלקסים. אחרי שרוב בתי הקולנוע בקניונים נסגרו, בתעשייה החלו להבין שהמודל של סינמה סיטי: מתחם אולמות קולנוע עם מסכים ברמה גבוהה, שסביבו מסעדות וכמה חנויות ולא ההיפך, הוא המודל המתאים, עשור אחרי שכבר פעל בעולם. בטח כשהקניון נסגר מוקדם וסרטים מוקרנים בסנימה סיטי גם ב-3:00. גם בית קולנוע מבודד - לא עובד טוב. לאון אדרי: "אנחנו לא בונים בתי קולנוע, כי זה לא רווחי, אלא בתי בידור ותרבות שכוללים גם הרצאות ומופעים".
אבל כרגע נראה שהשילוב קניון-בית קולנוע מתקמבק. עובדה: בב"ש מתוכנן להיפתח קומפלקס שיכיל בית קולנוע וקניון. שכשבית הקולנוע הוא לא עוד אחד מהשוכרים בקניון. כשלחברה המפעילה אותו יש אחיזה משמעותית בקניון, באופן של בעלות משותפת או באמצעות קומפלקס – המודל יכול לעבוד.
"האמירה שהקניונים לא רוצים קולנוע והקולנוע לא משתלב עם חנויות אופנה – זו אמירה חפוזה". אומר גרדינגר. "תלוי איזה קניון, איזה קולנוע ואיזו סביבה יש לקניון. בסינמול בחיפה - היס פלאנט הוא אחד מבתי הקולנוע המובילים בארץ. גם יס פלאנט איילון מצליח מאוד. בעבר היו שם 4 מסכים שהתיישנו, פתחנו 15 מסכים ומספר הצופים עלה ביותר מפי 6 באותו מקום ובאותו לוקיישן".
האולמות בארץ – מהטובים בעולם
מה עוד גרם לעלייה במכירות הכרטיסים? איכות ההקרנה. מבקר הקולנוע של פנאי פלוס, יאיר רוה, הכותב את בלוג הקולנוע הוותיק סינמסקופ מסביר: "כמעט בן לילה, ב-2011, איכות הצפייה בארץ, שהיתה מהירודות בעולם, הסרטים והאולמות נראו רע, הכל היה נורא ואיום – השתפרה עד כדי כך, שעכשיו אנחנו בחוד החנית.
"עצם זה שבישראל יש 5 אולמות שבהם 'ההוביט' מוקרן בשיטה החדישה ביותר של 48 פריימים לשנייה, מעיד על ההתקדמות העצומה בארץ, כמו גם הפעלת האיימקס בראשל"צ. יס פלאנט 6 בקניון איילון זה האולם הטוב בישראל. רב חן בת"א שעבר שדרוג הוא מהאולמות הכי טובים בעולם שצפיתי בהם בסרט. תמיד אמרתי כמה כיף לצפות בלונדון וניו יורק ועכשיו ההבדלים האלה נמחקו.
"סינמה סיטי בגלילות, שכשנפתח חשבו ראשי התעשייה בארץ שזו התאבדות, שינה את כל דפוסי ההליכה לקולנוע בארץ: אתה נכנס לאוטו, מגיע למגה פלקס ולא בהכרח אומר: אני הולך לראות את הסרט הזה, אלא בוא נראה מה יש בקולנוע".
ככל שיש יותר מסכים - יש פחות מגוון בסרטים
אחת הבעיות הצרכניות שעוד נותרו בענף הזה הן המחיר הגבוה של הכרטיס, שבתעשייה טוענים שהוא נמוך יחסית לעולם, מסובסד על-ידי המזנון ולא צפוי לעלות בשנים הקרובות, ומחירי המזון במזנון – שרוב בתי הקולנוע מאפשרים כעת להכניס מזון חלופי במקומו.
כיום כנסים והשכרות אולמות ונדל"ן לחנויות זו ההכנסה האמיתית ליזמים ולא הכרטיסים והפופקורן. גם העובדה שהמפיצים של הסרטים הם רובם גם אלה שמקרינים אותם, מסייעת לבעלי בתי הקולנוע שלא להפוך לאביונים.
ואם היום צריך להביא יותר אנשים לקולנוע כדי להרוויח - בבתי הקולנוע מצליחים בזה יופי. בנט קפלן: "המספרים בשוק עלו ב-30%, בעוד שהמספרים שלי עלו ב-60% באותם מסכים, לא כולל מסכים חדשים. אבל יש עוד לאן לשאוף: בארה"ב ובצרפת מוכרים פי 5 כרטיסים מאיתנו".
הבאג הצרכני השני הוא מגוון דל, "הרפרטוארים הושטחו. 20 אולמות מקרינים אותם סרטים", טוען יאיר רוה. "המפיצים נורא נזהרים. כמעט כל ג'אנק אמריקאי נחות שיש בו קצת מכות מיד מגיע לישראל, אך מגיעות פחות יצירות מופת מהעולם ומקרינים פחות יצירות ישראליות. אם מחפשים אלטרנטיבות , קשה למצוא מסכים שמקרינים אותן. זו מגמה שמחמירה בכל העולם – ככל שיש יותר מסכים – מקבלים פחות ופחות סרטים.
מי שיושב על הענף הדק הזה הם סינמטקים שמציעים פיתרון לקהל מבוגר יותר שמעוניין בסרטי איכות, סרטים זרים וכל מה שהוא לא בהכרח מיין סטרים.
לאון אדרי טוען שהכל בסדר מבחינת המגוון: "בגלילות מקרינים 40 סרטים ביום. אנחנו נותנים במה לכל ששת המפיצים". מוקי גרידינגר נותן כעלה תאנה את יס פלאנט קלאסיק – מיזם של הקרנת להיטי עבר כ"חלף עם הרוח" בפורמט דיגיטלי, אבל מודה שאין ספק שאת העסק הזה סוחבים אצלו ההוביט שבסופ"ש הראשון להקרנתו צפו בו יותר מ-100 אלף איש, ובסקייפול צפו כבר חצי מיליון צופים.
ומה לגבי בניית בתי קולנוע במרכזי הערים שהתרוקנו ובערים המוזנחות קולנועית? ברשתות מבטיחים פתיחות בת"א, אך לא מדברים על הפריפריה. "זה רק מראה שיש בעיה כשהשיקול הוא נדל"ני" טוען יאיר רוה. "משה אדרי ומוקי גרדינגר הם יזמ"י נדל"ן והם קונים קרקע בפריפריה ובשולי הערים, כי במרכז הערים יקר מדי. הדבר הבא יהיה חייב להיות חזרתם של בתי הקולנוע הקטנים והשכונתיים למרכזי הערים. יש אוכלוסייה גדולה שלא מטופלת מבחינה קולנועית וזה מזיק לה ולסרטים הקטנים".
לפנייה לכתב/ת 
