שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חרדיות נגד חרדים: לא נבחרות - לא בוחרות
    נשים חרדיות יוצאת נגד ש"ס ויהדות התורה וטוענות כי אין איסור הלכתי לנשים לשמש כחברות כנסת: "האם הצניעות לא חשובה כשדוחקים בנשים לפרנס אברך בן תורה?" עסקן ציבור חרדי: שאיפתן היא "חלום הבלהות של גדולי ישראל"

    ש"ס ויהדות התורה איחדו כוחות אל מול העתירה נגדן לוועדת הבחירות המרכזית בגין הדרת נשים, אבל בציבור החרדי אין תמימות דעים כי זהו כורח ההלכה - כפי שטוענות המפלגות. קבוצת נשים מהמגזר קובעת כי מותר לאישה "לצאת ממטבחה", וכי התירוץ ההלכתי בעניין הוא "הטעיה של הציבור". מנגד, אומר מקורב לרב אלישיב כי טענות הנשים הן חלק מ"מהפכה דתית מסוכנת ביותר" המתחוללת במגזר הדתי לקראת הבחירות.

     

    כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

    הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

     

     

    תחת הכותרת "לא נבחרות - לא בוחרות", התייחסו הנשים בדף פייסבוק שהן מפעילות, לתגובה שהגישו ש"ס ויהדות התורה לוועדת הבחירות, וטענו כי "אין שום איסור הלכתי לאישה לשמש כחברת כנסת". לדבריהן, "אנשים לא יודעים זאת, ויש למפלגות ולראשיהן אינטרס ברור להסתיר", אך "לנשים היום יש גישה למקורות" והן מסוגלות להתעמת עם הנימוקים ההלכתיים.

     

    "המפלגות טוענות שמטעמי צניעות לא יאה שאישה תיבחר לכנסת", כתבו, "ואנו שואלות: וכי יאה לה לעסוק בעריכת דין (כמו שהתפאר השבוע אחד מהש"סניקים באשתו בפני גבי גזית)? האם יאה לה לנהל בתי ספר, להיות עיתונאית, עורכת, פרסומאית, מנכ"לית? כל אלה תפקידים שמחייבים את האישה לצאת ממטבחה, לעמוד בקשר עם הציבור, לתת לו שירות, לדבר, להתנסח".

      

    מבנה חברתי פטרנליסטי

    הנשים מזכירות את דבורה הנביאה, שהייתה שופטת, מנהיגה ומצביאה, וקובעות כי "המקרה שלה הוא תקדים המאפשר לנשים לשמש במשרה ציבורית - במיוחד כאשר הציבור ממנה אותן לזה". עוד הן טוענות כי אף הרמב"ם הסתייג מכהונת אישה רק לעניין מלכות.

     

    "הם מנסים לשמר מבנה חברתי פטרנליסטי שבו לאישה אין קול" (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    "הם מנסים לשמר מבנה חברתי פטרנליסטי שבו לאישה אין קול"(צילום: גיל יוחנן)

     

    "כיום, כשנשים משמשות בכל כך הרבה תפקידים ציבוריים, מדוע ייגרע חלקן מהכנסת – מקום בו מתקבלות החלטות חשובות לגביהן עצמן, לגבי משפחתן וחייהן ולגבי האומה כולה? האם אותה צניעות לא חשובה כשדוחקים בהן לצאת ולפרנס אברך בן תורה?".

     

    קבוצת הנשים מסכמות כי במפלגות החרדיות מנסים לשמר "מבנה חברתי פטרנליסטי שבו לאישה אין קול, שבו היא מושתקת באופן גורף, שבו היא מודרת מהצמתים החשובים בחייה, ובחיי העם והמדינה". הן הביעו תקווה כי הנציגים החרדים בכנסת יבינו שהם המפסידים העיקריים מהעדר נשים ברשימותיהם, והבהירו כי לא יועיל למפלגות החרדיות לבקש את קולן של הנשים, ומנגד - להשתיק אותו.

      

    חלום הבלהות של גדולי ישראל

    הרב עו"ד דב הלברטל, שבשנים האחרונות נודע בציבור החרדי כמקורבו של "פוסק הדור" המנוח, הרב יוסף שלום אלישיב, דחה את דברי הנשים והגדיר אותם "רטוריקה מתלהמת". לשיטתו, עצם הדרישה שלהן היא פריצת גדר - תולדה של "כל האווירה של הדרת הנשים". הוא הזכיר כי אף כהונת גברים חרדים בכנסת היא "בדיעבד".

     

    "לצערי יש בזה משהו סוחף, וצריך לעמוד כחומה בצורה ובתוקף נגד המגמה הזו", אמר, "זה חלום הבלהות של גדולי ישראל". עוד טען כי "בבחירות האלה יש מהפכה דתית מסוכנת ביותר - החל מבנט, דרך אמסלם, אלעזר שטרן ושי פירון ועד לבקשה כזו. זו השחתה רוחנית שלנו".

     

    לגופם של דברים אמר הלברטל כי כהונה בכנסת שונה בתכלית מכל המקצועות שבהם משתלבות כיום נשים חרדיות. "זה תפקיד שכל מהותו הוא היחשפות, עמידה לאור הזרקורים. האישה מייצגת, האישה מדברת על הבימה, האישה יוצאת לפרהסיה. זו אי צניעות בהתגלמותה. לא מדובר בניהול בית ספר. זו פלנטה אחרת".

     

    הוא הזכיר כי אף הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מאבות הציונות הדתית, החמיר בעניין זה, ועוד יותר מהציבור החרדי כיום, כאשר התנגד אפילו למתן זכות בחירה לנשים.

     

    נוגד את צניעות האישה

    על פי הלברטל, העמדה לפיה נשים לא ישמשו בתפקיד ציבורי שכזה היא אחידה – "של כל גדולי הדור", והפולמוס הנוכחי בסוגיה מזכיר לו את המחלוקת סביב שילובה של אישה כחברה המועצה דתית. "אני זוכר את ההתנגדות הנחרצת של הרב אלישיב בזמנו - ולא רק משום שהיא הייתה רפורמית", אמר, "בכלל, צניעות – כמו השבת – הייתה עבורו ערך ראשון במעלה. בגללה הוא היה מבטל הפגנות נחוצות, כשחשש מעירוב בין גברים לנשים".

     

    האפשרות היחידה שמוצא הלברטל לשילוב אישה ברשימה חרדית המתמודדת לכנסת היא "אם תהיה נחיצות גדולה כזו וגדולי הדור, בשיקול דעתם, יגידו שזה צורך השעה".

    הוא אינו צופה כי השינויים שחלו במעמד האישה בציבור החרדי בשנים האחרונות יחלחלו גם לתחום זה.

     

    הלברטל טוען כי ההשקפה החרדית בנוגע למעמד האישה מסתייגת גם ממקצועות אחרים – כולל כאלה שנהוגים כיום בחברה זו. הוא סיפר על אברך ששאל את הרב אלישיב האם מותר לאשתו לעבוד במקום שיקדם אותה כלכלית ומקצועית, אך שעובדים בו גם גברים, ונענה: "אם אתה לא רוצה שהיא תישאר אשתך – שלח אותה לשם".

      

    "תחשוב על נשים ששואפות להיות יותר בבית, להתמסר לגידול הילדים – איזה דוגמה זה נותן להן?", סיכם הרב עו"ד הלברטל, "הדבר הזה לא מאפשר בשום אופן שאישה תשרת בחזית הציבורית. יש תכונות של עדינות ואצילות נפש בנשים היהודיות, וזה נוגד את הצניעות ואת מעמדה של האישה על פי התורה".

     

    מ"עם שלם" נמסר בתגובה: "אנו תומכים בזכותן של נשים לבחור ולהיבחר לכנסת. עוד לפני שנים רבות פסק הרב הראשי, בן ציון מאיר חי עוזיאל, בניגוד לרבנים רבים, כי זכותן של נשים לבחור ולהיבחר. בשנת תשנ"ז הוציא הרב חיים אמסלם פסק הלכתי, האומר כי הנשים ראויות ומוכשרות לא פחות מגברים, ולעיתים אף יותר מהם. נשים נמצאות בכל השדרות הניהוליות, החברתיות והכלכליות ואין מניעה שתבחרנה". המפלגה אף מתהדרת בשלוש נשים שהוצבו בעשירייה הראשונה לכנסת.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    התירוץ ההלכתי בעניין הוא "הטעיה של הציבור"
    צילום: חיים צח "ידיעות אחרונות"
    מומלצים