רבנים, צאו מהפוליטיקה
את הרבנים שכיהנו כח"כים אפשר לחלק לשניים: אלה שמעולם לא מצאו דרכם במסדרונות הפוליטיקה, ואלה שהוציאו שם רע לתורה - והם שאחראים לנזק הגדול ביותר שנגרם לדת היהודית במדינת ישראל. רבנים, התרחקו מן הכיעור
רבי עקיבא ציווה את בנו, רבי יהושע, שלא לגור בעיר שראשיה תלמידי חכמים. הפירוש המקובל הוא שעיסוקם בתורה של תלמידי חכמים, לא מותיר להם זמן להשקיע בצרכי ציבור. עיון בהיסטוריה הפוליטית היהודית מעלה כי רבנים אינם יכולים להשתלב בעשייה הפוליטית מכיוון שהם חסרים את המבנה הנפשי הנצרך לכך.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet, וכל מה שיהודי - כאן
רבנים אמורים לייצג את האמת, הישר והטוב, על פי תורת ישראל. בהתעסקות הפוליטית, שכל מהותה ניהול משא ומתן בין נציגים על מנת לקדם אינטרסים של מצביעים שבחרו בהם, יש הרבה מן השקר, החנופה והצביעות.
ביטוי עז ליחס שבין הפוליטיקה לבין עולם השקר אפשר למצוא באמירת חז"ל שאין ממנים פרנס על הציבור שאינו נושא על גבו קופת שרצים. ברצוני להתייחס לאמירה זו כפשוטה: פרנס צדיק והגון, בעיקר בתנאי החיים בגלות, לא היה מסוגל לקדם את האינטרסים של הקהל שבחר בו ומינה אותו, בעיקר מול שליטים רודפי בצע.
קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי, לקיים את הציווי ההלכתי להיות נקי מה' ומישראל. כלפי שמיא יותר קל להיות נקי, מאשר מול ישראל שלדעת המדרש "רוגנים הם".
לתפוס מרחק מהכיעור
עובדה היא שעל דרך הרוב, את הרבנים שנבחרו לכנסת ישראל אפשר לחלק לשתי קטגוריות (כמובן מבלי שאדון בשאלה המעניינת מיהו רב, שהרי אין זה תפקידי להכריע בכך): קטגוריה אחת כוללת את הרבנים שעד יומם האחרון בכנסת לא הבינו כיצד היא פועלת, ובאיזו דרך ניתן לקדם נושאים דתיים ולאומיים באמצעות ועדותיה.הם אלה שהותירו בדברי ימי הכנסת דרשות רבניות נאצלות, דיבורים רמים ואפילו גימיקים רבניים מצחיקים. על רבנים מהסוג הזה נאמר בתהילים "אשרי תמימי דרך... דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני".
הקטגוריה השנייה כוללת רבנים שעברו ישירות ממשרדי ממשלה לבתי הכלא, ובכך גרמו לחילול השם נורא. הנזק הגדול ביותר שנגרם לדת היהודית במדינת ישראל נעשה על ידי רבנים מורשעים, שהוציאו שם רע לתורת ישראל, שדרכיה דרכי נועם ומשפטי ה' שבה אמת וצדק יחדיו. על רבנים כאלה אמר הנביא ישעיהו "שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים".
ברי לכן, שטוב לה לדת ישראל שרבנים ימשכו את ידיהם מהפוליטיקה ויעסקו בבניין הרוח של חינוך לתורה ולמצוות, ויתרחקו מהכיעור ומכל הדומה לו.
אופוזיציה נגד "שמע ישראל"
רבני קהילות, אלה שאינם עוסקים בפוליטיקה מעשית, צריכים להיזהר שבעתיים בתקופת בחירות. הציבור הדתי ובעיקר הציבור הדתי-לאומי הינו ציבור דעתן, ובדרך כלל אין לו שאלות הלכתיות – אלא רק תשובות בכל נושא.אפשר כיום למצוא חובשי כיפות בכל המפלגות, בימין בשמאל ובמרכז. כניסת רבני הקהילות לתוך השדה הפוליטי תיצור כלפיהם אנטגוניזם שיקשה עליהם לתפקד בתחום אחריותם האמיתי כרבנים ומחנכים. אמר לי רב חשוב כי אצלו בקהילה אם הוא יעלה לדוכן ויצטט "שמע ישראל" מיד קמה נגדו אופוזיציה של רבע מבעלי הבתים בקהילה.
אשר על כן, מן הראוי שהרבנים יעסקו בעניינים הרוחניים וישאירו את הסוגיות הפוליטיות לפוליטיקאים. המושג של דעת תורה, שלפיו לרבנים יש אמירות בכל נושא, הוא חדש ואין לו, לעניות דעתי, שום בסיס הלכתי.
בלי מורא ובלי משוא פנים
ההגות המדינית המודרנית הפנימה את מחיר הנתק שבין פוליטיקה למוסר. המשברים העולמיים, כולל אלה הכלכליים, מכריחים חשיבה מחודשת. כדי שמוסדות הדמוקרטיה יתפקדו היטב, עליהם לשמור על דו-קיום עם המחויבות המוסרית, הערכים והחובה כלפי הקהילה.החיבור המחודש שבין ערכים ועשייה מדינית הינם תנאי הכרחי לתיקון עולם, תיקון הכרחי בימים של משבר. ג'ון רולס, גדול הפילוסופים הפוליטיים במאה העשרים, מצביע בעבודותיו על הקשר המובהק בין השקפת האזרחים על ה"טוב", ובין יציבות החברה. ככל שהאזרחים מאמינים שהחברה הפוליטית מקדמת את הטוב האישי שבו הם מאמינים - תפחת נטייתם לפעול מתוך הלכי רוח של קנאה, טינה ורצון לשררה.
אחריותם של הרבנים בימים אלה היא ליצור את החיבור ההכרחי שבין מוסר ופוליטיקה, לא מתוך שעבוד לנורמות מקולקלות בעבודת הכנסת, אלא מתוך החירות לבטא את האמת בלי מורא ובלי משוא פנים.
בהלכה מצוי דגם מובהק של נורמות, האמורות לייצר סינרגיה בין חוסנה של החברה לבין התנהלות ראשיה ונבחריה. "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרוֹזְנִים יְחֹקְקוּ צֶדֶק בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ וּנְדִיבִים כָּל שֹׁפְטֵי צֶדֶק" (משלי ח טז). עד שנגיע לימים אלה, יש להשאיר את הפוליטיקה לפוליטיקאים ואת הרבנות לרבנים, ואין לערב בין השניים.
הרב הד"ר חיים שיין הוא חבר ארגון רבני בית הלל
לפנייה לכתב/ת 
