שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    השקט שאחרי הפוגרום: לא סולחים לנצרות

    מותר לקבל תרומות מארגונים נוצריים? האם יש להחריב את הכנסיות בישראל? ומה כתב הרב אבינר לקראת ביקור האפיפיור? כרמה בן יוחנן בחנה האם חל שינוי בין האורתודוקסיה היהודית לנצרות. אך בעוד הנצרות שינתה יחס - היהדות מתקשה לשכוח

    הסערה שהתעוררה בעקבות החלטת הרבנות בחיפה לשלול תעודות כשרות ממסעדות שיחגגו את הסילבסטר, הציפה שוב את המתח עתיק היומין שבין היהדות לנצרות. אם מישהו חושב שאין חדש תחת השמש לפחות בכל הקשור ליחסים הבין-דתיים, הרי שהדוקטורנטית כרמה בן יוחנן מוכיחה כי העולם באמת השתנה. לפחות מצד הנוצרים.

     

    כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

    כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו

     

     

    "העולם הנוצרי שינה את יחסו כלפי היהדות בעקבות השואה", קובעת בן יוחנן, חוקרת דתות. "אחרי השואה עלתה שם התחושה כי העובדה שהאנטישמיות הנאצית והשמדת היהודים, התרחשו דווקא באירופה הנוצרית, אינה מקרית. הם חשו כי המסר הנוצרי של אהבה נכשל בשואה".

     

    ב-1965 באו השינויים האלה לידי ביטוי בהצהרה של הכנסייה הקתולית על יחסה כלפי הדתות הלא נוצריות, המכונה "נוסטרה אטאטה". בתום ועידת הוותיקן השנייה, הכריז האפיפיור פאולוס השישי כי הכנסייה מתנגדת לאנטישמיות, כי העם היהודי אינו אשם באופן קולקטיבי ברצח ישו, וכי הברית בין העם היהודי לאל עדיין בתוקף. 

     

    "ההכרזה זו הייתה בגדר מהפכה ביחס של הכנסייה הקתולית ליהודים", אומרת בן יוחנן. "ומאז, הכנסייה פעלה רבות לקידום היחסים עם היהודים: אפיפיורים החלו לבקר בארץ הקודש, הם השקיעו מחשבה בחינוך נוצרים ליחס נכון כלפי היהדות, קמו מוסדות לעידוד דיאלוג בין דתי ועוד ועוד".

     

    "בדוקטורט שלי אני מנסה לבדוק מה קרה אחרי המהפכה של 65'. מה תיאולוגים קתולים חושבים היום על היהדות? האם הם עדיין עומדים מאחוריה ובאיזה מובן? ואיך היהודים קיבלו את המפנה בעולם הנוצרי? האם חלו שינויים ביחס שלהם כלפי הנצרות בחמישים השנים האחרונות?"

     

    האם שר הדתות רשאי לתקצב פולחן נוצרי?

    "העולם היהודי לא הגיב לשינוי בגישת הנצרות באותה העוצמה של הכנסייה", אומרת בן יוחנן. "אמנם היהודים שמחו על השינוי ביחס הנוצרי כלפיהם, אך לא ראו בו עילה לשינוי דתי-תיאולוגי משלהם". עם זאת, לטענתה בכל זאת חלו כמה התפתחויות באורתודוקסיה המודרנית בישראל ובארצות הברית, ביחס כלפי הדת המונותאיסטית השכנה.

     

    היא קובעת כי עצם קיומה של מדינת ישראל מעורר סוגיות הלכתיות חדשות ביחס לנצרות, הקשורות למתח המובנה בין ההלכה לבין החוק במדינה דמוקרטית. "בניגוד לעבר, אז היו היהודים מיעוט בארצות נוצריות, היום הנוצרים בישראל הם מיעוט תחת ריבונות יהודית", אומרת בן יוחנן.

     

    האם יש להחריב את הכנסיות במדינת ישראל? מתפללים בכנסיית הקבר בירושלים (צילום: AFP) (צילום: AFP)
    האם יש להחריב את הכנסיות במדינת ישראל? מתפללים בכנסיית הקבר בירושלים(צילום: AFP)

     

    "מה שמעלה את השאלה: האם על היהודים להיאבק בנצרות, שהוגדרה על ידי הרמב"ם ועל ידי רבים אחריו כעבודה זרה, ולמגר אותה מעל אדמת ישראל? האם יש להחריב את הכנסיות? האם שר דתות שחובש כיפה לראשו רשאי לתקצב כנסיות ופולחן נוצרי? ואם כן – מהי ההצדקה ההלכתית לכך?"

     

    לדברי בן יוחנן, בהקשר הזה, רבנים בדרך כלל יצדיקו את הסובלנות דתית מטעמים של חשש לאיבה, או מפני "דרכי שלום", מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות שנועדו לאפשר הימנעות ממאבקים.

     

    "שאלה מרתקת נוספת שחוצה את הפלגים של העולם האורתודוקסי היא, האם יש לקבל תרומות מנוצרים אוונגליסטים שתורמים כספי עתק לישראל, מתוך אמונה שהיהודים יתנצרו לבסוף בארץ הקודש? האם יש לקבל כסף שנתרם מהסיבות האלו? יש על כך ויכוח סוער בקרב ראשי הציבור האורתודוקסי בישראל היום". 

     

    "היהדות הביסה את הנצרות"

    לדברי בן יוחנן, בניגוד לחרדים, המתייחסים אל הנצרות רק כחלק מדיון בסוגיות הלכתיות (למשל אם מותר או אסור להיכנס אל כנסייה), תלמידי הרב צבי יהודה קוק, בהם הרב שלמה אבינר והרב אורי שרקי, מנהלים דיון תיאולוגי עמוק בנוגע לדת הנוצרית. "הרב שלמה אבינר, למשל, טוען שמדינת ישראל הפריכה את התזה הקלאסית של הנצרות, לפיה הכנסייה היא 'ישראל האמיתי", היא אומרת.

     

    מדינת ישראל כעדות להפרכת התאוריה הנוצרית. הרב אבינר ותלמידים (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    מדינת ישראל כעדות להפרכת התאוריה הנוצרית. הרב אבינר ותלמידים(צילום: גיל יוחנן)

     

    ואכן, לאורך דורות רבים ראתה את עצמה הכנסייה כמי שהחליפה את היהודים בתפקיד העם הנבחר של האל, וראתה בגלות של היהודים מארץ ישראל ראיה מובהקת לכך. לטענת הנצרות המסורתית, העובדה כי היהודים איבדו את ארצם ואת בית המקדש שלהם הוכיחה, שהאל הסיר מעליהם את בחירתו, והעדיף את הכנסייה על פניהם. "לפי תלמידי הרב צבי יהודה, הקמת מדינת ישראל והניצחון במלחמת ששת הימים מפריכים את הטענה הנוצרית, ומוכיחים שהעם היהודי הוא עם ישראל האמיתי, שעליו כתוב בתנ"ך", אומרת בן יוחנן.

     

    "התפיסה של תלמידי הרב צבי יהודה קוק כי להקמת מדינת ישראל יש ערך דתי, משליכה על תפיסת הנצרות שלהם - תחיית ישראל נתפסת כעדות לשקיעת הנצרות, כניצחון של היהודים על הנוצרים במגרש התיאולוגי של הנוצרים עצמם", היא מסבירה. "בשנת 2000 לרגל ביקור האפיפיור, פרסם הרב אבינר חוברת בשם "האויב הנוצרי", שם טען כי מדינת 'ישראל האמיתי' מוכיחה את היחלשותה של הנצרות".

     

    האם היום היה הרב סולובייצ'יק מתיר?

    גם בין תלמידיו של הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, מתנהל ויכוח תיאולוגי על היחס הנכון לנצרות. לפני הכרזת הכנסייה על שינוי היחס כלפי היהודים כתב הרב הרב סולובייצ'יק מאמר בשם "עימות", ובו הזהיר מפני קיום דיאלוג תיאולוגי עם נוצרים. "הוא טען שאם הנוצרים ישנו את התפיסות התיאולוגיות שלהם כלפי היהודים, עלולה להתעורר בהם ציפייה שגם היהודים יערכו תמורה דומה.

     

    "כיום יש ויכוח גדול לגבי הפרשנות של המאמר, ואף לגבי השאלה האם הוא עדיין תקף. יש הטוענים שסולובייצ'יק כתב אותו לפני המהפכה בעולם הנוצרי, ולפני שהיה ברור כי מדובר בשינוי אמת, וכי הנוצרים כבר אינם מעוניינים לשכנע יהודים להמיר את דתם. ולכן, יש טעם לקיים דיאלוג פתוח וכן עם נציגי הנצרות. ויש גם רבנים שטוענים שהרב סולובייצ'יק לא שלל דיאלוג תיאולוגי עם נוצרים מכל וכל, אלא רק ביקש להגביל שיח מהסוג הזה.

     

    "ממש לא מזמן היה פולמוס בנושא הזה על דפי העיתון 'מקור ראשון', בין הרב שלמה ריסקין, רבה של אפרת,

    שעוסק בדיאלוג תיאולוגי עם נוצרים, ובין פרופ' דיוויד ברגר מ'הישיבה יונברסיטי' בניו-יורק, שנחשב לשמרן ביחסו לנוצרים ומבקש להישמר מן הסכנות שבדיאלוג כזה", מספרת בן יוחנן.

     

    בנוסף, יש גם מעט רבנים אורתודוכסיים, בעיקר בחו"ל, המאמינים בחשיבותו של שיח עם המנהיגות הנוצרית, על מנת להיאבק יחד בעליית כוחו של האסלאם הפונדומנטליסטי. בן יוסף מונה כדוגמה את הרב ג'ונתן סאקס באנגליה, את הרב ז'יל ברנהיים בצרפת ואת הרב דוד רוזן בישראל, הדנים בנצרות ברמה התיאולוגית ואף משתתפים בדיאלוג בין דתי עם נוצרים. "אבל זה בהחלט נדיר, ולא אחת הם סופגים על כך ביקורת", היא מבהירה.

     

    • כרמה בן יוחנן השתתפה בכנס השנתי של "המכון לחקר היחסים בין היהודים, נוצרים, מוסלמים" באוניברסיטה הפתוחה. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האפיפיור בנדיקטוס ה-16 מבקר בכותל המערבי
    צילום: רויטרס
    מומלצים