שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בעל תשובה: האבא של השו"ת אס-אם-אס
    מותר ללטף כלב בשבת? את מי אוספים ראשון בטרמפיאדה? ומה מברכים כשאוכלים פלאפל תוך הליכה? הרב יוסף שמחה גינזבורג ענה בחייו על אלפי שאלות הלכתיות, במדורו פורץ הדרך "פינת ההלכה". עכשיו תור הספר

    היום, כשכל אדם יכול לפנות אל הרב ב-sms ולשאול אותו כל שאלה תהא אישית, מוזרה או קטנונית ככל שתהא, תוך קבלת מענה מיידי - קשה לזכור שפעם היה מנגנון השו"ת (שאלות ותשובות בענייני הלכה) הרבה יותר איטי, מצומצם ומבוקר. הסנונית הראשונה שבישרה את הזמינות הרבנית ההלכתית צצה בשמי עלוני השבת כבר לפני 27 שנים.

     

    כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

    כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו

     

     

    בשנת 1986 ייסד הרב יוסף שמחה גינזבורג את המדור "פינת ההלכה" בעלון "שיחת השבוע", ומאז ועד היום ענה על אלפים רבים של שו"תים. בימים אלה יוצא לאור ספר בשני כרכים, המאגד מאות שאלות ותשובות שהופיעו במדורו, תחת השם "שו"ת פינת ההלכה".

     

    כבר אז נדרש הרב גינזבורג להתמודד עם שאלות שהתביישו לשאול בפומבי. כך למשל, פסק הרב שאין לתרום לקבצנים ברמזור, שלבנות אסור ללכת להפגנות, ושאין ללטף את הכלב בשבת (כי הוא "מוקצה").

     

    תנו טרמפ לכהנים תחילה

    בשפה ברורה ותמציתית הוא השיב לשאלות רגישות, במה שהתפתח לימים לשו"ת האס-אם-אס המוכר. למשל:

     

    האם מותר למורה להוציא מהכיתה תלמיד המפריע בשיעור?

     

    "אם הוא מפריע לאחרים - הרי שטובת הרבים קודמת לטובת היחיד".

     

    מה לעשות עם ילד המפריע בתפילה בציבור?

     

    "אם האב אינו נוכח – כל אחד מהמתפללים שיפסיק את תפילתו ויוציא את הילד החוצה, יקיים בכך מצווה ויזכה את הרבים".

     

    מה ההלכות הנוגעות לאכילת פלאפל בדרך?

     

    "אם חייבים לאכול תוך-כדי הליכה, יש לחשוב על-כך (מראש) בשעה שמברך 'המוציא'".

     

    דין קדימה בטרמפיאדה?

     

    "ראשון-ראשון קודם... עקרונית, קיים סדר-קדימויות הלכתי בנושאים כאלה. דין-קדימה יש לזקנים, נכים או חולים; תושב המקום קודם לזר, אחר-כך הסדר הוא תלמיד חכם, כהן, לוי, ישראל וכו'".

     

    תשובות בקופסת סרדינים

    "באותה תקופה (86') הפיצו בבתי חב"ד דפים שבועיים שכל אחד כתב בעצמו, ואז עלתה המחשבה - במקום שכל אחד יתאמץ, נעשה משהו שישרת את כולם", מספר הרב מנחם ברוד, דובר חב"ד. "הייתה אז אווירת מחנק מבחינה תקשורתית, והרכבתי עלון שמכיל הרבה תכנים - גם מאמר דעה אקטואלי, גם שיחה של הרבי על פרשת השבוע, גם ראיון עם אישיות מהעולם היהודי, וגם את 'פינת ההלכה' של הרב גינזבורג".

     

    שמישהו יוציא את הילדה! (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
    שמישהו יוציא את הילדה!(צילום: shutterstock )

     

    הפורמט המשולב של הרב ברוד ו"פינת ההלכה" שבתוכו, הפכו ללהיט. "קהל היעד שלנו הוא לא רק מבני ברק ומהשכונות החרדיות בירושלים - אף שגם הם נהנים מזה, אלא כל קהל מתפללי בתי הכנסת בארץ, שחלקם חובשים כיפות סרוגות, וחלקם רק מסורתיים, ואחרי התפילה, הם מורידים את הכיפה ורואים טלוויזיה".

     

    "פינת ההלכה נעשתה בעבודה משולבת", מתאר הרב ברוד את תחילתו של שיתוף הפעולה בין השניים,

    הנמשך עד היום. "הרב גינזבורג צלל בתוך ההלכה, והתפקיד שלי כעורך היה לפשט את התשובות. כמעט לכל תשובה, הוא הביא לידי ביטוי היבטים הלכתיים נרחבים, ואילו אני הייתי 'מתקן' וסוחב אותם לכיוון של פשטות".

     

    מלאכת כתיבת התשובות בעלון בתי הכנסת המיועד לציבור רחב, לא הייתה פשוטה. "היה קושי נפשי לבדוק את הדברים ולהשיב בשפה מדוברת, מהפסוק שבתורה ועד הפסיקה", מספר הרב גינזבורג. "וכל זה בקופסת סרדינים מגבילה ולוחצת של כ-250 מילים, כולל אזכור המקורות שעליהם מתבססת הפסיקה".

     

    כאשר הרב ברוד פנה לרב גינזבורג בהצעה לייסד את הפינה, הוחלט כי למרות שקהל היעד של "שיחת השבוע" מיועד לציבור הרחב, מהמסורתיים ועד החרדים - הפסיקה תהיה מבוססת על שיטת חב"ד, אך יוזכר כי קיימות גם שיטות אחרות. כך למשל, בפסיקה הנוגעת לשמיטה: הרב גינזבורג מציג את העמדה החרדית, לפיה אין לסמוך על "היתר המכירה" ויש לקנות סחורה חקלאית מחו"ל, אולם מזכיר גם את עמדת הציונות-הדתית התומכת בהמשך עיבוד הקרקע שנמכרה לגוי, על ידי יהודים, תחת מגבלות שונות.

     

    "הרבי תמיד לימד אותנו לתת את הדברים בטהרתם, כמו שהם. והיה אם יש מישהו שקשה לו, שישמור לפי שיטה מקלה".

     

    היהודי הזה מחפש להחמיר - תעזור לו

    הרב גינזבורג נולד ב-1951 בתל אביב, למשפחה ותיקה של חסידי חב"ד. הוא למד בישיבה הליטאית "קול תורה", ולאחר מכן בכפר חב"ד וב-770 - בית הרבי מלובביץ' שבניו-יורק. הוא הוסמך לרבנות על ידי רבני חב"ד, בהם הרב שניאור גרליק ז"ל, והוסמך לרבנות על ידי הרבנים הראשיים דאז שלמה גורן ז"ל והרב עובדיה יוסף. ב-1975, כשהוא בן 24 בלבד, מונה לרב הראשי של היישוב עומר שבדרום, תפקיד שאותו הוא ממלא עד עצם היום הזה.

     

    למרות שבעיניי הציבור הדתי-לאומי הרב גינזבורג עשוי להיחשב כמחמיר, הוא דווקא רואה את עצמו כמקל

     במקום שההלכה מאפשרת. למשל, כאשר הוא מזכיר את החומרות המיותרות, לדבריו, שלפיהן פועל חלק מהציבור החרדי כאשר מדובר בהלכות פסח. כך למשל, הוא סבור שזו טעות ואולי אפילו שטות לקנות מוצרי ניקוי כשרים לפסח, כשאין ספק שעל פי ההלכה הם מותרים בשימוש בכל מצב, מכיוון שמדובר בחומר שלפי ההגדרה ההלכתית "איננו ראוי למאכל כלב".

     

    "את המושג 'כוח דהיתרא עדיף', המופיע במסכת ביצה, למדתי אצל הרב גרליק ז"ל", מספר הרב גינזבורג. "למרות שהוא היה מאוד מבוגר, הוא היה קשוב לשואל, ובדרך כלל חיפש דרכים להקל. פעם הוא אפילו העיר בחיוך, במקרה של שאלה בנושא של 'בין איש לאשתו' ואמר 'מוכרחים להקל, זה צער בעלי חיים'. מצד שני, היה אברך שהגיע בשביל לקבל הדרכה, והרב גרליק אמר לי 'היהודי הזה מחפש להחמיר - תעזור לו'".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יעקב גולן
    הרב יוסף שמחה גינזבורג
    צילום: יעקב גולן
    צילום: יעקב גולן
    פינת ההלכה
    צילום: יעקב גולן
    מומלצים