שתף קטע נבחר

הכול מתחיל בבית הספר

מערכת חינוך המעניקה הזדמנות שווה לכל אחת ואחד היא הבסיס ליצירת אוכלוסיית צעירים חזקה ומעורבת. יש לשדרג את התשתיות, לשפר את שכר המורים ולחייב לימודי ליבה

הצעירים והסטודנטים בישראל הם עמוד השדרה של החברה. ההשקעה בהם חייבת להתחיל בשלב הראשון, הקודם לתקופת הלימודים האקדמיים, באמצעות מערכת חינוך איכותית ושיוויונית.

 

אומרים שהכול מתחיל בבית. בעיניי הכול מתחיל בבית הספר. זה המקום שבו מתעצבת אישיותנו והשקפת עולמנו, שבו אנו מפנימים את הערכים והידע שיובילו אותנו בהמשך חיינו. מערכת חינוך מפותחת, הכוללת מחקר מדעי מתקדם, היא תנאי הכרחי לקידום החברה והמשק בישראל וליצירת חברה בה ציבור של צעירים משכילים, יצרנים ומשפיעים. לצורך כך נדרש, ראשית כל, שדרוג משמעותי של מערכת החינוך היסודית.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

גורל הבית המשותף / רונית מטלון

שר החינוך, תן למורים לעבוד / אלי הורביץ

 

כידוע, הישגי התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים, הם בין הנמוכים במדינות ה-OECD. המבחנים הללו אף חושפים כי הפערים ההשכלתיים בישראל מתחילים כבר ברמת החינוך היסודי, שכן הישגי התלמידים במגזר החרדי והערבי נמוכים במיוחד. לכן, יש להקצות תקציב משמעותי לטובת שיפור התשתיות הפיזיות בכל מוסדות החינוך, בדגש על הפריפריה, לשפר את שכר המורים בהתאם לרמות המקובלות במערב ולהקטין את מספר התלמידים בכיתות בהתאם לרמה המקובלת במדינות ה-OECD.

 

בנוסף לכך, יש לחייב לימודי ליבה בכל מוסדות החינוך היסודי בישראל. חשוב בהחלט להשאיר בידי המגזרים השונים את האפשרות לעצב תוכניות לימודים בהתאם להעדפותיהם הדתיות והתרבותיות, אך יחד עם זאת, לימודי ליבה הם תנאי הכרחי להשתלבות בשוק התעסוקה, לקיום בכבוד (ברמת הפרט) ולקידום הצמיחה והפריון במשק (ברמת החברה), ומכאן חשיבותם.

 

אבל אין די בכך. גם במערכת החינוך התיכונית נדרשת השקעה מאסיבית. הפערים הקיימים בשיעור הזכאות לבגרות בין מרכז לפריפריה והישגיהם הנמוכים של התלמידים החרדים והערבים מהווים איום של ממש על החוסן הכלכלי-חברתי של ישראל. הפתרון הוא במעבר למודל של תקצוב דיפרנציאלי לפי מצב סוציו-אקונומי, באופן שייאזן את פערי ההשקעה בין הרשויות החזקות מבחינה כלכלית לרשויות החלשות. גם כאן, יש להשקיע בצורה משמעותית בשדרוג התשתיות הפיזיות בבתי הספר ובשיפור איכות ההוראה.

 

ההשקעה בחינוך הטכנולוגי חייבת גם היא להיות חלק מרכזי בסדר העדיפויות. תעשיית ההיי-טק בישראל היא הקטר המניע של הכלכלה, ולכן יש להשקיע בהכשרתם של מהנדסי והנדסאי העתיד כבר בתחילת דרכם על-ידי חיזוק לימודי המקצועות הטכנולוגיים בבתי הספר התיכוניים, ומשיכת תלמידים רבים ללימודי מתמטיקה, פיזיקה ומחשבים.

 

ההשקעה בציבור הצעירים והסטודנטים חייבת להתחיל בשלב הראשון, הקודם לתקופת הלימודים האקדמיים, באמצעות מערכת חינוך איכותית ושוויונית. מערכת חינוך המעניקה הזדמנות שווה לכל אחת ואחד היא הבסיס ליצירת אוכלוסיית צעירים חזקה ומעורבת. אנו, בהתאחדות הסטודנטים, נפעל על מנת להביא לכך שכל צעיר וצעירה יזכו לחיות בחברה המאפשרת להם להפוך למשכילים, יצרניים ומשפיעים.

 

הכותב הוא יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל.

 

ynet ותנועת "הכול חינוך" יקיימו ביום ראשון הקרוב יום שידורים מיוחד לקידום החינוך בישראל. במהלך היום יתארחו באולפן ynet נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, חתני פרס נובל, עדה יונת ודן שכטמן, יושב ראש בנק דיסקונט, יוסי בכר, מנכ"ל גוגל ישראל, מאיר ברנד, ופוליטיקאים ממרבית המפלגות בישראל.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: טל שיפמן
אורי רשטיק
צילום: טל שיפמן
מומלצים