שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קולות אחרים: 'הלל' מתנחלות בלבבות של נשים
    אשת רב, יוצאת להקה צבאית וזמרת קלאסית הן מקצת הקולות שמרכיבים את "הלל". 14 הזמרות - דתיות, תושבות השומרון - שרות לנשים בלבד: "ההלכה היא חלק מאיתנו, כך שמעולם לא הייתה לנו התלבטות". קבלו 3 שירים בבכורה

    מה שהחל כתחביב של 14 נשים מאזור השומרון, הפך לתופעה עם צאת אלבומן השני, "הלל עם קפה ועוגה": מוזיקה מקורית לצד גרסאות כיסוי לשירים מוכרים. האחת אשת רב, השנייה בוגרת להקת חיל מודיעין - והשלישית זמרת קלאסית; בין החברות: גננות, מורות, גרפיקאית, מזכירה רפואית וכמה אמהות במשרה מלאה. על אף הרקעים השונים, מאחדת את כולן אהבה אמיתית לשירה - בפני נשים בלבד.

     

    כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

    כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו

     

     

    "הכל התחיל מנעמי ושרה, שתי נשים מאלון מורה, שלפני כשמונה שנים ביקשו להיפגש איתי, ולחשוב ביחד איך אפשר להקים להקה שתופיע ותשמח נשים", מספרת מרב ברנר, אם לשישה מהיישוב הר ברכה. רובן לא הכירו זו את זו לפני שהצטרפו ללהקה, "אבל המשותף לכולן הוא ההתענגות והשמחה שבשירה, האהבה לשיר ביחד בקול ראשון ושני ושלישי", מספרת ברנר. "כל חזרה היא חגיגה, ממש מרגישים את החשמל באוויר, את החום שמועבר בין כולנו".

     

    "זה תמיד צבט בלב"

    חברות הלהקה שרות רק בפני נשים, אבל לדברי ברנר אין במגבלה הזאת כדי לעורר תחושה של פספוס. "נולדנו לתוך זה, ההלכה היא חלק מאיתנו, כך שמעולם לא הייתה לנו התלבטות. אנחנו להקת נשים ששרה לנשים. מלכתחילה הקמנו את הלהקה כדי לשיר לנשים. יש משהו מאוד מיוחד בהופעה של נשים לנשים. קשה להגדיר את זה, אבל האווירה אחרת, השיתוף והשחרור של נשים ששרות ביחד – זו עוצמה מסוג אחר לגמרי".

     

    שילוב של קודש וחול: "אנחנו רוצות להלל לה' – כמו שם הלהקה, אך לא במנותק מחיי היומיום שלנו" (צילום: מאיר ברכיה, מתנ"ס שומרון ) (צילום: מאיר ברכיה, מתנ
    שילוב של קודש וחול: "אנחנו רוצות להלל לה' – כמו שם הלהקה, אך לא במנותק מחיי היומיום שלנו"(צילום: מאיר ברכיה, מתנ"ס שומרון )

     

    יעל טננבאום, אחת מחברות הלהקה, התקשתה להתאים את עצמה לסיטואציה ההלכתית: "מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת לשיר. בשירות הצבאי שרתי בלהקת חיל המודיעין. אחרי שהתחתנתי התחלנו, בעלי ואני, להתחזק, ואז הבנתי שיש בעיה הלכתית לשיר מול גברים. במשך עשר שנים לא שרתי, וכשפגשתי אנשים שהכירו אותי מהילדות, הם היו מסתכלים על המטפחת שלי, ושואלים בצער: 'ומה עם השירה שלך?' זה תמיד צבט בלב.

     

    "בערב גשום אחד נסעתי בכביש חשוך לכיוון צומת הר ברכה, ופגשתי נשים נפלאות, חמות, מגוונות והכי חשוב - להקה מקצועית ששרה מקסים. עברו שבע שנים, עברנו לחיפה, אבל אני ממשיכה כל שבוע לנסוע לחזרות בשומרון. לא האמנתי שאמשיך לשיר ולהופיע, והנה אני כאן".

     

    שירה כאוויר לנשימה

    גם לחברות אחרות בלהקה, רקע מוזיקלי עשיר. אביטל כלפא, למשל, למדה 12 שנים פיתוח קול בקונסרבטוריון, ושרה בעיקר יצירות קלאסיות. היא השתתפה בקונצרטים ובתחרויות, ואף זכתה במלגות. "אחרי השירות הלאומי החלטתי לברר לעצמי את הנושא של 'קול באישה', ומאז לא שרתי באף מסגרת ציבורית", היא מספרת.

     

    "לפני שנתיים, בערב אזורי שהתקיים ביישוב עלי, הופיעה להקת 'הלל'. שמחתי לראות נשים ששרות ומופיעות לנשים, עם תוכן מרומם ומרגש. מיד בסוף הערב ניגשתי אליהן, וביקשתי להצטרף. הלהקה בשבילי היא חלון מאוורר של שירה ושל אווירה טובה, וכמובן, הזדמנות לשיר ולהופיע, להשפיע ולשמח. השירה היא הרבה יותר מתחביב. היא חלק ממני. ממש אוויר לנשימה. ואני מודה לה' שכיוון אותי למקום הזה". 

     

    לדברי המוזיקאיות של "הלל", שירה לנשים היא חוויה מסוג אחר, עדינה ומעדנת. "דתיות וחילוניות. מתנחלות ועירוניות. נשים ונערות. אנחנו מתאימות את עצמנו לכל קהל: ביישובים ובערים, בכינוסים באולפנות ובערבי נשים", מספרת ברנר. "ההופעות הן השיא. אנחנו כל כך רוצות לשמח ולרומם נשים, ואנחנו מקוות שכל מי שמגיעה להופעה, מרגישה את אהבת השירה שלנו.

     

    "הסיפוק הכי גדול הוא כשאחרי הופעה, ניגשות אלינו נשים מתפעלות ומתרגשות, ופתאום מתחוור להן, שגם הן יכולות לצאת מהחיים השגרתיים, ולממש את התחביב שלהן, גם הן יכולות להוציא החוצה את הכישרון שחבוי בהן. זו השמחה הכי גדולה עבורי", היא אומרת.

     

    האוזן הקשבת שלי

    "בחירת השירים נעשית בדרך כלל בשותפות. כל מי שיש לה רעיון לשיר, מציגה אותו בפני החברות ואנחנו מחליטות אם רובנו מתחברות אליו", מספרת ברנר. לאחר מכן, ברנר מעבדת את השיר, ומעבירה אותו אל הלהקה. את השירים המקוריים היא כותבת ומלחינה.

     

    העבודה עם הלהקה היא לא ההזדמנות היחידה שלה לסייע לאנשים לבטא את הכישרון המוזיקלי שלהם. במהלך השבוע, עובדת ברנר כרכזת מוזיקה בישיבת אמי"ת "חברותא" שבכפר בתיה, אליה מגיעים נערים שלא השתלבו בבתי ספר רגילים. "עיקר העבודה מושקעת בהעלאת הדימוי העצמי שלהם, הביטחון והאמון במורים ובהורים", היא מספרת. "אין דבר נפלא יותר מהתהליכים המורכבים שעוברים הנערים, עד שבסופו של דבר, הם מסוגלים לעמוד על הבמה, מול קהל גדול, לשיר ולנגן בפניהם. אין לי ספק שמתוך ההצלחה המוזיקלית שלהם, הם מאמינים יותר ביכולות שלהם".

     

    בנוסף, לפני כשלוש שנים, הוציאה אלבום ראשון משלה, "אבוא ביתך". "לאורך שנים התלבטתי אם להוציא אלבום משלי, עם חומרים שכתבתי והלחנתי. אחרי מחלה שעברתי, ובעקבותיה תקופה לא קלה, החלטתי שאם לא עכשיו – אימתי? שמספיק להתלבט", היא מספרת. "התגובות לאלבום, ברוך השם, היו מדהימות. השירים ריגשו ונגעו בהמון נשים. הרגשתי כמה הציבור הדתי לאומי צמא לתרבות רוחנית".

     

    בעיבוד ובהלחנת השירים, סייע לה בעלה, הרב אבינח ברנר, שעד לאחרונה שימש כר"מ בישיבת הר ברכה, ומאז תחילת שנת הלימודים האחרונה עובד כמנהל בית הספר היסודי החדש ביישוב. "הוא לא מוזיקאי מקצועי, אבל הוא מנגן על הרבה כלים, ויש לו שמיעה מוזיקלית מצוינת. הוא האוזן הקשבת שלי".

     

    הלל עם קפה ועוגה

    לפני כארבע שנים, הוציאה הלהקה את האלבום הראשון "אליך אתפלל". ברנר מספרת כי מדובר באירוע מורכב,

    שדורש התגייסות ומסירות משותפת. "צריך לתאם עם כולן, ולחשוב איזה קול מקליטים, ומתי. זה פרויקט גדול, שנעשה רק אם כל הנשים מאוד רוצות ללכת על זה. לא פשוט לעזוב הכל, בית וילדים, ולומר אנחנו נכנסות עכשיו להקליט אלבום. אבל עשינו את זה.

     

    "לאלבום החדש קראנו 'הלל עם קפה ועוגה' כביטוי לשילוב שבין קודש לחול, שהוא חלק בלתי נפרד מהחיים של כל אחת מאיתנו. אנחנו רוצות ל'הלל' לה' – כמו שם הלהקה, אך לא במנותק מחיי היומיום שלנו. קפה ועוגה זה אחד מרגעי המנוחה בחיים, הפסקה במירוץ האין-סופי, וגם לו יש משמעות. לכל אחת מאיתנו יש את השאיפות והרצונות והעשייה המרובה, בבית ובעבודה. לפעמים צריך לדעת לעצור לרגע, לקחת פסק זמן, להירגע עם קפה ועוגה, ולהתבונן על כל הדברים הנפלאים שסביבנו", אומרת ברנר.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "קולות אחרים: 'הלל' מתנחלות בלבבות של נשים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאיר ברכיה, מתנ"ס שומרון
    "אנחנו כל כך רוצות לשמח ולרומם נשים"
    צילום: מאיר ברכיה, מתנ"ס שומרון
    מומלצים