שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    באיזה גיל המוח שלנו אינו מסוגל יותר ללמוד?

    התפיסה הרווחת היא שהמוח האנושי פתוח לקליטת מידע ומיומנויות חדשות בעיקר בגיל צעיר, ושבגיל מבוגר התאים אינם מתחדשים. המחקרים, לעומת זאת, מוכיחים ההפך - אם רק נשכיל להיות פעילים יותר ממה שמציעים הטלוויזיה והאינטרנט

    כשמר נגיניקימאני מרוגה הגיע לבית הספר היסודי בגיל 84 כדי ללמוד חומר של כיתה א', קריאה וכתיבה לראשונה בחייו, הוא לבטח לא ידע כי הוא עוזר לתאי מוחו להתחדש. השנה היא 2006, וממשלת קניה הודיעה כי היא מאפשרת חינוך יסודי חינם לכלל תושביה. מרוגה החליט לנצל את הרגע ולאחוז בהזדמנות בשתי ידיו.

     

    "ארגז הכלים" שלו כלל שני דברים: למידה של נושאים חדשים, המלווה במאמץ מכוון ומודע. שני דברים אלו הם מה שמציינים מדעני מוח מובילים כמפתחות קריטיים להתחדשות המוח.

     

    מה אתם יודעים על המוח שלכם?

     

    אם בעבר סברו כי המוח האנושי הבוגר הוא בעל מבנה ותפקוד מקובעים ובלתי ניתנים לשינוי, וכי תאי העצב המרכיבים אותו מאבדים בשלב מסוים את יכולת ההתחדשות שלהם, הרי שעדויות חדשות מספרות סיפור שונה למדי ביחס ליכולת השינוי האמיתית של המוח.

     

    בתקופת הינקות והילדות המוח האנושי עובר עיצוב אינטנסיבי במפגש עם גירויים סביבתיים. צמיחה זו מחייבת יכולת השתנות עצומה, כדי לאפשר את בנייתם של מסלולים עצביים חיוניים. זוכי פרס נובל היובל וויזל גילו, למשל, כי אחד התפקודים הקריטיים, הראייה, מתפתח בחלון זמן של מספר שבועות בלבד בגיל הינקות. הרך הנולד חייב להיחשף לגירויים המוקרנים מהעיניים למוח, כדי ליצור את מנגנון קליטת ופענוח הראייה.

     

    הצמיחה בשלבים הראשוניים לחיים כה מהירה, עד כדי כך שאם חלון הזדמנויות קריטי זה מתפספס, הראייה עלולה להישאר פגומה כל החיים.

     

    אפשר לראות בנקל כיצד משתנה מוח התינוק בשנת חייו הראשונה, כאשר הוא לומד בכל יום תנועות חדשות, קולות, הבעות ומחוות גוף. כל אלו משתקפים כשינויים מבניים מסיביים במוח, המכפיל את נפחו בשנה אחת בלבד.

     

    תהליך השינוי המואץ נמשך בילדות ומאפשר שינויים מבניים במוח המתעצב ונבנה. החומרים הכימיים שמפעילים אותו, נוירופפטידים, מופרשים במוח ומסמנים לו להישאר זמין וגמיש ללמידה. כאשר הפרשת החומרים נחלשת ולאחר מכן פוסקת, עובר המוח בהדרגה למצב יציב וקבוע יותר. 

     

    עם זאת, לא נעצרת יכולת ההתפתחות והשינוי של המוח. למעשה, למוח שלנו, כפי שגילה מרוגה באופן אינטואיטיבי וישיר, יש יכולת הסתגלות ושינוי יוצאת דופן גם מעבר לילדות, לאורך כל החיים.

     

    מוח בשינוי מתמיד

    ישנן הוכחות רבות ליכולתו של המוח להשתנות במהלך החיים הבוגרים. מחקרים בתחום הנוירופלסטיות, יכולת השינוי של מערכת העצבים והמוח, נערכים על בני אדם בתחומי עניין ולמידה המרוחקים זה מזה כמרחק מזרח ממערב.

     

    ניסוי מעניין אחד בחן את מוחם של נהגי מוניות לונדוניים. ה"קאביס" הידועים עוברים הכשרה קפדנית של לא פחות משנתיים בטרם הם מקבלים את הרישיון הנכסף, ובכלל זאת אימונים נרחבים בניווט והתמצאות במרחב.

     

    מה שהתגלה בסריקות fMRI, מכשיר המודד פעילות מגנטית במוח וממפה אזורים פעילים בו, של נהגים אלו היה מסקרן. ההיפוקמפוס, האחראי בין השאר על יכולת הניווט, היה גדול בהשוואה למוח ממוצע. עוד התברר כי הניסיון והוותק גם הם משחקים תפקיד במידת השינוי המוחי: במוחותיהם של הנהגים הוותיקים השינוי היה גדול ביחס לעמיתיהם הטירונים. הניסיון, במקרה זה, דווקא קובע.

     

    תופעה דומה התגלתה אצל נגנים מקצועיים. בקליפת המוח הקודקודית ישנו אזור האחראי על התחושות המגיעות מכלל חלקי הגוף, ובכלל זאת מאצבעות הידיים. כיוון שנגני כינור מרבים להשתמש באצבעותיהם, טבעי היה לבדוק אם השימוש המוגבר יגרום לשינוי מקביל במפות המוח. כשנסרקו מוחותיהם של כנרים מקצועיים, התגלה כי האזור השולט באצבעות אכן גדל בשטחו ביחס למוחות של מי שאינם מיומנים בנגינה.

     

    בתחום מחקרי זה של יכולת המוח להשתנות, מעוררים תרגולים מנטליים עניין רב. דוגמה אחת היא במתרגלי מדיטציה, המאמנים את עצמם במגוון אימונים, החל בתרגילי ריכוז, מיקוד, נשימה ושינון חוזר ונשנה של מילים (מנטרות) וכלה בהערה מכוונת של רגשות חיוביים כחמלה.

     

    במחקרים על קבוצות אוכלוסייה אלו התברר כי בהתאם לתרגול מתפתחים אזורי המוח האחראים לאותה יכולת או תכונה. למשל, אצל מתרגלים שנעזרים בטכניקות של ריכוז, התפתחו בהתאם מרכזי המוח הקדמי האחראים על ריכוז.  אפילו התברר כי אפשר למדוד בעקיפין שינויים במוח הקשורים להתעוררות רגש החמלה.

     

    מבחינת יכולת השינוי של המוח, בין שאנו מדברים על נהגי מוניות בלונדון, כנרים בפילהרמונית של ניו יורק או נזירים בודהיסטיים בהרי ההימלאיה, הנתונים מצביעים על עובדה אחת בולטת וברורה: למוח ישנה יכולת שינוי מובהקת במהלך החיים, התלויה במידת האימון ובסוגו.

     

    גם במהלך החיים הבוגרים, המוח מסוגל להשתנות (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    גם במהלך החיים הבוגרים, המוח מסוגל להשתנות(צילום: shutterstock)

     

    100 מיליארד תאים - מספר סופי?

    לשאלת יכולת השינוי של המוח במהלך החיים ישנו צד נוסף, לא רק איכותי אלא גם כמותי. שאלת מספרם של תאי המוח טרם התבררה באופן סופי ומוחלט. הסברה הנפוצה כיום היא שבמוח ישנם 100 מיליארד תאים, אך סברה זו טרם אומתה במעבדות מחקר באופן מדויק.

     

    בעבר הלא רחוק נהגו לחשוב כי מרגע שהמוח הגיע לצורתו הסופית, כמות תאי המוח קבועה ואינה משתנה במהלך החיים. בפועל התגלה כי אין כך הדבר. כיום ידוע כי ישנם לפחות שני אזורים שיכולים לייצר תאים חדשים במוח המבוגר, אחד מהם הוא מיודענו ההיפוקמפוס, האחראי לזיכרון וללמידה.

     

    המשמעות היא שלא רק שלמוח ישנה יכולת מרהיבה לשינוי מבני בהתאם ללימוד ולתרגול, אלא שבעקבות הלמידה של מיומנות חדשה עובר המוח התחדשות ברמת התאים המרכיבים אותו ממש.

     

    למרבה הצער, בעידן האינטרנט והמדיה הנוכחי רובנו מוצאים את עצמנו חיים במציאות שאינה מעודדת למידה. הרגלי הצפייה והצרכנות משאירים אותנו רוב הזמן בעמדה פסיבית מבחינת למידה ומאמץ מודע, וברמת יכולת השינוי של המוח מדובר בהפך ממה שהוא צריך לשם התחדשותו ושמירתו צעיר ורענן.

     

    אם כן, כיצד אנו יכולים לרתום את הידע לטובתנו ולהטות את הכף לעבר הצד הנכון של המשוואה? התשובה היא כמובן מה שיודעים כבר מתרגלי המדיטציה, נהגי המוניות והנגנים המקצועיים: יש לרכוש מיומנויות חדשות במהלך החיים, תוך הפעלת מאמץ מכוון ומודע.

     

    אין זה משנה מהי המיומנות הנרכשת, בין שהיא תנועתית, מנטלית, אינטואיטיבית או תפיסתית. העיקרון החשוב הוא להמשיך וללמוד אותן, ובכך לשמור על התחדשות ורעננות המוח.

     

    אין גיל מאוחר מדי לכך, כיוון שהמוח מוכן ומזומן להתחדש בהתאם לכל אתגר למידה שאנו מציבים בפניו.

     

    ואם היינו צריכים עוד עדות לכך, אפשר ללמוד מאנשים כמו ברטי גלדווין, בריטי שעם פרישתו לגמלאות נרשם ללימודים אקדמיים כדי לשמור על מוחו צעיר ורענן. גלדווין השלים את התואר האקדמי הראשון בחייו בגיל 70, ובגיל 91 זכה לתואר דוקטור לפילוסופיה ולתואר הלא רשמי "הסטודנט המבוגר בעולם".

     

    לאחר טקס הסיום של קבלת הדוקטורט אמר גלדווין בראיון לאחד העיתונים את מה שניתן לסכמו כתמצית חווית הלמידה: "אנחנו לעולם איננו מבוגרים מדי בשביל ללמוד. זהו תענוג ללמוד במהלך החיים, ההופך את חוויית החיים להרבה יותר מהנה".

     

    הכותב הוא רופא כללי MD והומאופת קלאסי, מנחה בשיטת האור הלבן



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    לפחות שני אזורים במוח יכולים לייצר תאים חדשים במוח המבוגר
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים