שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הבמאי שלנו דן תורג'מן, הוא ייקח אותנו לתימן

    ב"רימון הזהב", מגולל דן תורג'מן את סיפור עליית יהודי תימן ארצה לפני קום המדינה. כדי לעשות זאת, הוא נדרש לשחזר את נופי התקופה. איך עוצבו אתרי הצילומים ומאיפה הגיעו האביזרים? ולמה הסרט דובר אנגלית? צפו והאזינו לבמאי מסביר

    את דן תורג'מן אתם מכירים בעיקר כשחקן. הוא זכור לטובה מהופעותיו בסרטים "רכבת העמק", "אש צולבת", "בצילו של הלם קרב", "מחץ הדלתא 3", הסדרות "בני ערובה", "לגעת באושר", "השמינייה" ועוד ועוד. אולם תורג'מן בן ה-54 הוא גם במאי, ואחרי "מינוטאור" (1997) ו"משהו מתוק" (2004), יצא להרפתקה חדשה ומורכבת עם הסרט "רימון הזהב" שיצא לאקרנים לאחרונה ומתאר את סיפור עלייתם של יהודי תימן דרך סיפור משפחתי שנשזר לאורך שלושה דורות.

     

    במאים נוספים מספרים על סרטיהם ב-ynet :

     

    ב"רימון הזהב" משתתפים בין היתר הדר עוזרי, גלית גיאת, תמנע בראוור, מתי סרי, מתי אטלס, אביב אלוש, אלון לשם, יואב הייט, עודד מנסטר, מיכאל מושונוב וגם הזמרת אחינועם ניני. מכסא הבמאי ניסה תורג'מן לעצב בעזרתם שחזור היסטורי של תימן וארץ ישראל שלפני הקמת המדינה, כזירה טבעית ואותנטית לסיפור עלייתה של נערה תימניה, שנמלטת מצנעה וכנגד כל הסיכויים נקלטת בפלסטינה ועוסקת בצורפות.

     

     

    לצורך העניין, נשלחה אשת הארט של ההפקה רונה דורון עד לתימן כדי למצוא בדים לסרט, כדי לתפור עבור הדמויות מלבושים אותנטים. "מה שמצאנו כאן בארץ הוא יותר פולקלוריסטי ויותר מהשנים האחרונות", מסביר תורג'מן ומספר גם על הקשיים שבמציאת לוקיישנים בארץ שיתאימו לצילומי סרט היסטורי.

     

    משחזרים את העיר העתיקה ב"רימון הזהב" (צילום: ורד אדיר ) (צילום: ורד אדיר )
    משחזרים את העיר העתיקה ב"רימון הזהב"(צילום: ורד אדיר )

     

    "די נבהלנו בהתחלה, כי אפילו בירושלים לא נשארו מקומות שלא מופיעים בהם כביש פה, כביש שם, עמודי חשמל, אנטנות. כמעט ולא נשארו מקומות אותנטים, ונאלצנו לבוא הרבה לפני כדי להכין אותם". תורג'מן מוסיף כי כדי להשאיר את הסטים סטריליים ("בניגוד לסרט שעלילתו שמתרחשת בימים אלה, בסרט היסטורי, אסור שתעבור מכונית ברקע") נדרשו שלושה מעגלי אבטחה שיבודדו בין אתר הצילומים מסביבתו.

     

    עוד אתגר רציני שעמד בפני הבמאי היה ליהוקן של שלוש נשים לתפקיד של דמות אחת - גיבורת הסרט מזל - שסיפורה מתחיל בגיל 17 בתימן ומסתיים בגיל 90 בארץ ישראל. למזלו, עוזרי (מזל הנערה), גיאת (מזל הבוגרת) ובראוור (מזל הזקנה), התאימו ביותר לדמות וגם אחת לשנייה. "אין ברירה, אלא להחליף במהלך הסרט יותר משחקנית אחת, כי אנחנו בקולנוע ולא בתיאטרון, ואני שמח שמצאנו שחקניות תימניות מוכשרות ומדויקות ונכונות לתפקיד".

     

    שלושה דורות של מזל: הדר עוזרי, גלית גיאת ותמנע בראוור (צילום: ורד אדיר ) (צילום: ורד אדיר )
    שלושה דורות של מזל: הדר עוזרי, גלית גיאת ותמנע בראוור(צילום: ורד אדיר )

     

    שלוש השחקניות, כמו כלל המשתתפים ב"רימון הזהב", נדרשו לדבר אנגלית - תנאי שהציגו מפיקי הסרט, על מנת לפתוח צוהר למכירתו בארצות הברית. החלטה זאת נראית מוזרה על רקע ההשקעה הגדולה בשחזור האותנטי של התקופה, ותורג'מן עצמו מודה כי היה מעדיף לביים את הסרט בשפה התימנית והערבית,

    המתאימות למקום ולזמן בו הוא מתרחש: "כן, זהו סוג של אילוץ. אני לא חי איתו בשלום, אבל אני יודע שמבחינתנו זה היה להיות או לחדול, לעשות או לא לעשות את הסרט".

     

    תורג'מן מדווח כי למזלו, השחקניות גילו יכולת ורבלית מרשימה באנגלית, אולם מספר כי בתחילת הצילומים שקל לצלם את הסרט כולו בשתי גרסאות - אנגלית, ועברית. "זו היתה שאיפה יומרנית שכזו, אבל ברגע שהתחילו הצילומים הבנתי שזה בלתי אפשרי. גם כך ההפקה הזאת היתה גדולה ומסובכת, ולצלם אותה פעמיים זו משימה בלתי אפשרית, ומאוד מהר ירדתי מזה".

     

    אז מה תורג'מן לוקח איתו מהסרט הלאה? מלבד ההתנסות של לעמוד בראש הפקה אפית גדולה ומושקעת כל כך, הוא למד משהו גם על עברה העשיר של העדה התימנית, בה לטענתו לא עסקו מספיק בקולנוע הישראלי. "נחשפתי לעדה צבעונית, לעדה מוזיקלית, מוכשרת, לסיפורים אנושיים מרתקים, שאני חושב שהקולנוע הישראלי יחזור אליהם - לא רק דרך יהודי תימן, אלא בכלל דרך יהודי התפוצות".

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ערן לם
    דן תורג'מן. מביים היסטוריה
    צילום: ערן לם
    לאתר ההטבות
    מומלצים