שתף קטע נבחר

אתם לא יודעים כמה שאתם צריכים אותנו

"אנו עושים הכל כדי לחפש כל סממן ליהדות: אוריינות ביידיש, מנהגים ואלבומי תמונות מאפשרים לנו להשתכנע ביהדותו של אדם. מה עדיף, להעביר את כולם גיור?" ראש אגף בירור יהדות ברבנות לא מבין למה מכנים את בתי הדין "אנטישמים"

יהודי הוא לא מי ששירת בצבא או שחגג בר מצווה, הוא גם לא מי שדובר עברית או מאזין לשלמה ארצי. יהודי הוא גם לא מי שצם ומתפלל ביום כיפור, מניח תפילין ושומר שבת. יהדות זה מי שאתה. מי היו אבות אבותיך, ומי יהיו צאצאיך.

 

<< כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו >>

 

 

השיח של השנים האחרונות יוצר חיבור מוטעה בין יהדות לבין "ישראליות טובה". ראינו את זה כשארגונים ועיתונאים שונים מחו נגד גירושם של ילדי מסתננים ש"מדברים רק עברית ושומעים שלמה ארצי" - ואנו רואים את זה שוב, כשאדם ש"עשה צבא וחגג בר מצווה" מוחה כיצד מעיזה מדינת ישראל לבקש ממנו לבצע בירור יהדות.

 

יהדות היא גם דת וגם לאום, והכפילות הזו יוצרת את ההקבלה השגויה. אך נקודת החיבור בין הדת היהודית לבין הלאום היהודי, היא העם היהודי. שרשרת הדורות שאנחנו, כל אחד מאיתנו, הוא חוליה בה. אני גאה להיות חוליה שכזו, גאה לשאת על כתפיי את נטל האחריות להמשכיות הדורות שקדמו לי והדורות שיבואו אחריי.

 

פעם, לכל יהודי היה רב

מבט אחראי אל הדורות הקודמים חושף את הצורך הלאומי במערך בירור היהדות. בגולה היו הקהילות היהודיות השונות קורבנות

של רדיפה דתית וגזענית אמיתית. השלטונות וגורמים עוינים אחרים חיפשו כל דרך למנוע מהיהודים לקיים את דתם ומנהגיהם. אותם דורות של יהודים ששימרו את הגחלת בגולה, אולצו לעתים להינשא לנשים גויות, מעשה שהטיל ספק ביהדות ילדיהם.

 

בישראל נערכים הנישואין לפי ההלכה הנהוגה בדתות השונות. ויש לכך סיבה טובה: הזהות הדתית והלאומית, המשכיות שרשרת הדורות, תלויה בכך. זו הסיבה שבנקודת הנישואין, אנו מבקשים לוודא את יהדותם של בני הזוג. בעבר, כשהיהודים היו מפוזרים בקהילות שונות ברחבי העולם, לכל יהודי היה רב המקומי שיאשר את דתו. היום בירך אותנו ה' במדינה גדולה, דמוקרטית ומרובת אוכלוסין. לא לכל יהודי יש רב שמכיר אותו אישית ויכול לערוב ליהדותו, ולכן יש צורך בתהליך ממוסד.

 

בבתי הדין הרבניים, שבהם פועל מערך בירור היהדות, אנחנו לא לוקחים את השירות כעניין מובן מאליו. בניגוד לתדמית שלנו, שבה אנחנו נלחמים השכם והערב – אנחנו גאים בשירות טוב ברמה גבוהה. התהליך שאינו עולה אגורה שחוקה לאזרח הפונה לבקש אותו, מתחיל בהגשת פנייה באינטרנט, וממשיך באחד מבתי הדין, בהליך שלרוב לא אורך יותר מ-50 דקות.

 

מעדיפים לעבור הליך גיור?

אנחנו עושים כל שאפשר כדי לחפש כל סממן, ולו הדחוק ביותר, כדי להשתכנע שהעומד מולנו הוא אכן יהודי: אוריינות ביידיש, בקיאות מינימלית במנהגים יהודיים ולבוש הסבים והסבתות באלבומי התמונות הן שלוש דוגמאות שמאפשרות לנו להשתכנע ביהדותו של אדם ומשפחתו, מבלי להתחקות אחר שורשי משפחתו בחו"ל (פעולות שננקטות לפעמים, במקרים מורכבים במיוחד).

 

בדרך כלל, התהליך כולו נעשה בסבר פנים יפות וברוח טובה, ואני מתקשה להבין את מצוקתו של דימה מוטל כפי שפורסמה בטור שכתב.

הוא כל כך סבל מכמה שאלות ביידיש, ביהדות ומהצצה באלבומי התמונות – עד כדי כך שראה לנכון לכנות אותנו אנטישמיים. אני מצר על כך, אבל מפנה אותו ואת קוראיו לבחון את שתי החלופות הבלתי אפשריות למערך בירורי היהדות: או שנפסיק כליל לוודא את יהדות בני הזוג הנישאים, ובכך תיווצר קבוצה נפרדת של ישראלים שלא יכולים להוכיח את יהדותם, ולכן לא יוכלו להינשא ליהודים שיהדותם מוכחת - או שנשלח את כל הנישאים שיש ספק ביהדותם, להליך גיור ארוך ומייגע.

 

הנתון החשוב ביותר הוא שמתוך כ-4,500 איש שפנו לברר יהדותם בשנה שעברה, 98% נמצאו יהודים בסופו של התהליך. יש בזה כדי להמציא תשובה טובה למי שמתלונן על מדיניות דרקונית, אבל לא זו הנקודה. הנתון הזה מעיד על סבינו וסבתותינו, שהיהדות הייתה כה יקרה לליבם – שהם לא ויתרו עליה. אנחנו חייבים להם הרבה יותר מכמה שאלות ביידיש ואלבומי תמונות. אנחנו חייבים להם את מי שאנחנו.

 

  • הכותב הינו מנהל אגף בירור יהדות ועגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מעדיפים גיור על פני בירור?
מומלצים