שתף קטע נבחר

העובד גנב מהמעסיק ופוטר - האם זכאי לפיצויים?

עובד שפוטר לאחר שהודה כי גנב מהמעסיק, טען כי מאחר שלא זומן לשימוע מקדים לפני הפיטורים - עליו לקבל פיצויים. המעסיק טען מצדו שמאחר שמדובר בעובד שסרח - הוא לא היה מחויב לתת לו הודעה מוקדמת ולשלם לו פיצויים. מה קבע בית הדין?

בשנת 2008 התעורר בחברת האלקטרוניקה יניר מערכות חשד, כי מספר עובדים גונבים חלקים מהמעבדה, ומשתמשים בהם לביצוע עבודות פרטיות. ממצאי חוקר פרטי ששכרה החברה אישרו את החשד - והעובדים פוטרו.

 

פסקי דין נוספים בערוץ הקריירה :

 

אחד העובדים, טכנאי מעבדה במקצועו, טען כי עבר חקירה ארוכה ומשפילה, שבסופה פוטר ללא הודעה מוקדמת ומבלי שנערך לו שימוע. בעקבות זאת הגיש נגד המעסיקה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בדרישה לתשלום פיצויי פיטורים. זאת תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, שכר עבודה וזכויות סוציאליות נוספות.

 

העובד הודה כי נטל מוצרים מהמעבדה, אך לטענתו היו אלה חלקים לא תקינים, שממילא היו נזרקים, ולכן חשב שאין צורך לבקש רשות לקחת אותם. עוד טען כי לאחר החקירה אולץ לחתום על מסמך שהוכתב לו מראש ולהודות בגניבה, אם כי אפשרו לו להוסיף דברי הסבר למעשיו. לטענתו, במשך 3 שנים חש נורא ואיום עם מעשיו, אך לאחר מכן הבין שהם לא כל כך נוראיים.

 

המעסיקה טענה, מנגד, כי העובד נטל ציוד חדש ועשה בו שימוש פרטי וכי הוא הודה במעשיו, לאחר שהחשדות אוששו בצילומי אבטחה - אותם אף הגישה לבית הדין לעבודה. לפיכך, טענה כי העובד אינו זכאי כלל לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. עם זאת, אישרה שהעובד זכאי לשכר עבודה, לדמי הבראה ולפדיון חופשה.

 

"לגנות ולהוקיע"

השופטת שרון אלקיים קיבלה את התביעה חלקית. נפסק כי המעסיקה הוכיחה שהעובד אכן גנב ממנה מוצרים חדשים באמצעות מספר ראיות, ובהן צילומי האבטחה, המראים את העובד מכניס לתיק חלקים באריזה מקורית; חתימתו על ההודאה מבלי להזכיר את טענתו כי מדובר בחלקים ישנים, הגם שאפשרו לו לכתוב דברי הסבר; ולבסוף - התחושות הקשות שסיפר שליוו אותו, אשר אינן משתלבות עם הטענה כי לא חשב שמדובר בגניבה.

 

"לטעמנו כל גניבה ממעביד יש לגנות ולהוקיע...", כתבה השופטת. היא קבעה כי בשל מעשיו החמורים, יש לשלול מהעובד לחלוטין את תמורת ההודעה המוקדמת ולהפחית 40% מפיצויי הפיטורים שלו.

 

עם זאת, נקבע כי למרות שאין ספק שמעסיקה זכאית לפטר עובד שגנב ממנה, דווקא במקום שבו היא מעלה טענות מאוד קשות נגדו עליה להקפיד ביתר שאת על עריכת שימוע, ומשלא עשתה כן - עליה לשלם לו פיצוי.

 

לפיכך נפסק כי המעסיקה תשלם לתובע פיצויי פיטורים מופחתים בסך 10,631 שקלים, 2,500 שקל כפיצוי בגין אי עריכת שימוע ו-4,702 שקלים נוספים עבור שכר עבודה ויתר זכויותיו, ובסך הכל - 17,833 שקלים. כמו כן, חויבה לשאת בשכר טרחת עורך דין של 1,800 שקל. הוצאות נוספות לא נפסקו.

 

עו"ד מנחם אברהם, העוסק בדיני עבודה, ציין כי "הפסיקה ממחישה כראוי כיצד בית הדין מפריד ומגן על זכויות העובד, למרות ההכרה במעשיו החמורים. כך, שלל ממנו את דמי ההודעה המוקדמת וחלק ניכר מפיצויי הפיטורים, ובו זמנית, הכיר בהתנהגות השרירותית של המעסיקה כלפי העובד, בעניין שאר זכויותיו".

 

לדבריו, "העניין מקבל ביטוי ביתר שאת, בכך שמעבר להכרה בפגיעה בזכויות הבסיסיות של העובד (שכר עבודה, פדיון חופשה, דמי הבראה וכיו"ב) וחיוב המעסיקה לשלמן, מכיר בית הדין בזכותו לשימוע אמיתי בטרם יפוטר, ואדרבא - מחייב את המעסיקה להקפיד עוד יותר על עריכתו, כאשר מיוחסים לעובד מעשי גניבה חמורים. זאת על מנת לתת לו הזדמנות נאותה להיערך כראוי ולהשמיע את טענותיו הנגדיות".

 

לעיון בפסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי "פסקדין "

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים