מי ימשיך את הצ'אביזם - ומי ינסה לחסלו

מותו של הוגו צ'אבס לא הפתיע איש. השאלה הנשאלת עתה היא אם פועלו רב השנים של נשיא ונצואלה – המשלב ריבונות לאומית, צדק חברתי וסולידריות בין עמי אמריקה הלטינית – יימשך לאחר מותו, ובמי הדבר תלוי.

ארונו של צ'אבס מובל ברחובות קראקס(צילום: MCT)

האם זה תלוי במפלגתו הסוציאליסטית המאוחדת וכוחות השמאל האחרים שתמכו בו? צ'אבס הותיר אחריו את ניקולס מדורו, שהוא יורשו המקובל על המפלגה, על כוחות השמאל שלא היו חלק ממפלגתו של הנשיא ועל פיקוד הצבא, וסביר מאוד להניח שהוא זוכה לתמיכה גורפת בקרב החיילים והקצינים הזוטרים.

ניקולס מדורו (משמאל) ניצב ליד ארונו של צ'אבס(צילום: AP)

האם זה תלוי בכוחות האופוזיציה ובאליטות החברתיות, הבורגנות הוונצולאנית? מובן שכוחות אלה רוצים לפרק אבן אחר אבן בבניין ה"צ'אביסטה" שנבנה בעמל רב במשך עשור וחצי. אבל הודעותיו אתמול של מנהיג האופוזיציה, אנריקה קפרילס רודנסקי, שלפיהן "צ'אבס היה יריב קשה, אבל לא אויב", "נמשיך את מפעלו" ו"יש לאחד את משפחת ונצואלה סביב הכאב בלכתו של הנשיא צ'אבס" מעידות על הפופולריות העצומה של הנשיא המנוח. כוחה של האופוזיציה הימנית אינו חזק במיוחד.

ילד מחזיק בובה של צ'אבס באירוע לזכרו בקולומביה(צילום: EPA)

האם זה תלוי בארצות הברית, שספגה אין ספור מהלומות כלכליות ופוליטיות בשנות שלטונו של הנשיא המנוח? במידה רבה התשובה היא חיובית. כדרכה באמריקה הלטינית, ארה"ב תעשה כל שביכולתה כדי לפגוע ואף לבטל כליל את הישגי "המהפכה הבוליבריאנית" מבית מדרשו של צ'אבס.

האם ארה"ב תוכל לעמוד בדרכם של בני ונצואלה לעבר חברה צודקת יותר? כאמור, היא תעשה הכול (ע"ע ההפיכה הצבאית העקובה מדם ב-1973 ששמה קץ לנשיאותו הסוציאליסטית של סלבדור איינדה בצ'ילה) אבל לשם כך היא צריכה לגייס כוח חברתי משמעותי או תמיכה צבאית שאין כעת בנמצא. האפשרות של פלישה צבאית אמריקנית, כפי שעשתה ארה"ב יותר ממאה פעם באמריקה הלטינית במאה ה-20, לא עומדת על הפרק.

כך שחוזקם של הכוחות הפוליטיים השמאליים, יחד עם הצבא, לצד חולשותיהן של ארה"ב והאופוזיציה הימנית מבית, עשויים להביא לפתיחת דף חדש, "פוסט צ'אבס", שלא יהיה שונה בהרבה מעידן צ'אבס. כעת, הכול תלוי בהכרעתו

של העם, של ה"עמך", של אותם המיליונים שזכו בעשור האחרון לשירותי בריאות, לשירותי רווחה, לבתי ספר ולדיור הוגן. דבקותם של אותם מיליונים ב"מורשת צ'אבס" היא-היא המפתח להמשך אותה "מהפכה בוליבריאנית" (על שם סימון בוליבר) שצ'אבס כה התגאה בה.

.

ד"ר אפרים דוידי הוא מרצה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב