פקמן, טטריס ופורטל במוזיאון האומנות
מה שעבור אדם אחד הוא נוסטלגיה - לאחר הוא אמנות. תערוכת משחקים המוצגת הימים אלו ב-MoMA, מוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מבקשת מהמבקרים להתמקד בעיצוב ובאסטתיקה
במוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק שוכנים להם 14 משחקי מחשב המוצבים בין רהיטים שמודפסים בתלת מימד מחלקי מקרר ממוחזרים, אוהל נייד שנכס לכיס, שולחן שמגן מקריסה של התקרה ושולה מוקשים שעשוי מעצי במבוק ופלסטיק. בין המשחקים בתערוכה שנפתחה בתחילת מארס ותימשך עד ינואר 2014, ניתן למצוא את פקמן וטטריס, שאת הנעימות שלהם אפשר גם לשמוע כשמטיילים בגלריה. עוד אפשר לראות את סימס ופורטל העדכניים יותר אך גם נציגויות למשחקים קטנים ופחות מוכרים.
מה עושים משחקי מחשב במוזיאון לאומנותי? "חלק מהמטרה של המחלקה שלנו זה לזהות אומנות בחיי היום-יום ובעיצוב עכשווי", מסבירה קייט קרמודי, עוזרת אוצרת במחלקת ארכיטקטורה ועיצוב, בראיון ל-ynet מחשבים. "עד לאחרונה זה כלל בעיקר פוסטרים, והחלטנו לרכוש את משחקי המחשב תחת הקטגוריה של עיצוב אינטראקטיבי". קרמודי אומרת שהקטגוריה הזו כוללת גם אריזות, ממשקים, עיצובי אתרים, כותרות של סרטים. "כל אלה", היא אומרת, "לא הוצגו כהלכה עד היום".
לדבריה, התערוכה מראה איך החיים שלנו נמצאים יותר ויותר במרחב של בין האמיתי לווירטואלי, והיא מצביעה על כך שהמשחקים, או כל ממשק אינטרקטיבי, גם של הכספומט, הוא סוג של עיצוב, בדיוק כפי שרהיט הוא פריט עיצובי. משחקים נעשים למטרות מסחריות בדיוק כמו כל מוצר אחר, אומרת קרמודי, "אבל צריך להכיר בחדשנות, בייחודיות ולפעמים בפריצת הדרך שלהם בתחום העיצוב"
כמו כל פריט מוזיאוני, לצד המשחקים יש לוח שמספר קצת על המשחק ועל האומן שייצר אותו. חלק מהמשחקים הם מייצגי וידאו שאפשר רק לצפות בהם ולהאזין להם, ובחלק מהמשחקים אפשר ממש לשחק - והמבקרים אכן עושים את זה, אבל לא בצורה מוגזמת.
האם קהל המבקרים יכול לפספס את האמירה על עיצוב ואומנות ולראות בתערוכה הזאת פשוט משחקיה נוסטלגית?
"היינו מודעים לכך. הכנו רשימה של 40 משחקים שאנחנו רוצים לתערוכה, וקנינו אותם בגלל האסטתיקה שלהם והעיצוב האינטראקטיבי של החוויה של המשחק". לשם כך הפשיטו האוצרים בתערוכה את המשחק מהחומרה, וכל המשחקים מוצגים על גבי מסך מאחורי קיר שחור, כשלפעמים מבצבצים בקר או כפתורי שליטה בסיסיים למשחק. "אנחנו מקווים שזה יגרום לאנשים להתרכז בהתנהגות של השחקן והמשחק".
מעצב משחקי המחשב בריאן מוריארטי פירסם מאמר בגארדיאן על התערוכה, ובו הוא פוסק שעל אף שהוא שמח לקבל הכרה בתחומו, משחקי המחשב הם פשוט לא אומנות. אך במוזיאון מאוד מאמינים באמירה שלהם. אם כך, מתי נראה בנוסף לבוגרי תאטרון, ארכיטקטורה וקולנוע, גם בוגרים של חוגים למשחקי מחשב?
"זה הולך לכיוון של הכרה", אומרת קרמודי. "אקדמיה ומזואינים צריכים לשחק תופסת עם המדיה, בין אם זה עיצוב דיגיטלי, עיצוב גרפי או טיפוגרפיה. הדברים האלה מתרחשים בעולם הדיגיטלי ב-30 השנים האחרונות ואף יותר. אנחנו חוקרים איך לשמר את זה, איך להציג את זה או איך להעריך את זה, איך להחליט מה המקור. זה לא כמו ציור, שיש יצירה מקורית. אנחנו צריכים להחליט מה חשוב ומה אותנטי ביצירה דיגיטלית".
14 המשחקים שנמצאים בתערוכה כעת שיושלמו לכ-40 משחקים במהלך השנה נבחרו על ידי אוצרי המוזיאון מתוך אינספור משחקים שיצאו בעולם במגוון פלטפורומות, החל מקונסולות ישנות לטלוויזיה כמו פונג, ועד למשחקים שאנחנו מורידים לסמאטרפון. "אנחנו לא מחליטים איזה משחק יכול להפוך ל'אומנות'", מוסיפה קרמודי, "אלא מה מהווה בעינינו דוגמה טובה וחדשנית לעיצוב אינטראקטיבי. אם משחק לא מוצג אצלנו, זה לא אומר שהוא לא נחשב כאומנות".
כשאנחנו חושבים על משחקי מחשב, חלקנו עשויים לדמיין נערים מתבגרים או גברים מתבודדים. לא צריך לדמיין, סאות'פארק הראתה לנו בדיוק מי היא חושבת שמשחק במשחקי מחשב, וספציפית במשחקי תפקידים:
אבל קרמודי חושבת שמשחקי מחשב פרצו למיינסטרים מאז שהמחשב האישי נכנס לבתים בשנות ה-80. "יש כל כך הרבה קבוצות וזא'נרים לכל מגזר באוכלוסיה. המשחקים הפכו לחוויה מרכזית יותר בחיים של כולנו גם בגלל החיבור התמידי שלנו לסמארטפונים וטאבלטים למיניהם".
לסיום, מה המשחק האהוב עליך בתערוכה?
"טטריס. הצלחנו להגיע ליוצר המקורי של המשחק אלכסיי פאיטנוב (Alexey Pajitnov), והוא שחזר עבורנו את הגירסה המקורית של המשחק מ-1984. זה מאוד כיף לראות איך במשחק המקורי הבלוקים לא נראו כמו בלוקים, והיו עושיים מסוגריים ותווים אחרים. זה מאוד אלגנטי וחסוכני וזה אחד מהאהובים עלי".
